מאמרים בנושאי פטנטים

נכון להיום, אגודת עורכי הפטנטים הינה גוף וולונטרי, והחברות בה אינה חובה, וזאת בניגוד ללשכת עורכי הדין. גם כללי האתיקה של אגודת עורכי הפטנטים אינם מחייבים. בשנים האחרונות יש כוונה להחיל חלק נכבד מכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין על עורכי הפטנטים בצורת הוספת הכללים לתקנות הפטנטים. להלן אחת הטיוטות האחרונות של החוק. כאמור, נכון לרגע כתיבת שורות אלה (11/2015) החוק עדיין לא נכנס לתוקף.

תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון - כללי אתיקה לעורכי פטנטים), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 194 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967[1], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

_____ התשע"ד (____ 2014)

(חמ 3-884)

ציפי לבני

שרת המשפטים

[1] ס"ח התשכ"ז, עמ' 148; התשע"א, עמ' 196.

[2] ק"ת התשכ"ח, עמ' 1104; התשע"ד, עמ' 21.

[3] ס"ח התשכ"ז, עמ' 148.

הרשימה ראתה אור ב- ynet

למה פטנטים על תוכנה יועילו יותר מכל לחברות קטנות ולא בהכרח לתאגידים. מאגרי הפטנטים הם ספר ההיסטוריה של ההתקדמות הטכנולוגית. מי ששולל הענקת פטנטים על התוכנה, בעצם שולל את שיטת הפטנטים בכללותה. דעה

ראובן ברמן, עו"פ

לאחרונה אנו עדים למאבק קשה המתנהל בקהילייה האירופית בין המצדדים בהנהגת פטנטים על תוכנה לבין המתנגדים לצעד כזה. 648 חברים בפרלמנט האירופי דחו הצעת החלטה שמאפשרת לרשום פטנט על רכיב התוכנה בהמצאות אשר פועלות באמצעות תוכנה.משמעות ההצבעה היא שהחוק האירופי יישאר כפי שהוא: לא ניתן לרשום פטנט על המצאות בתחום התוכנה. חברי הפרלמנט התנגדו להחלטה משום שהם רואים בה פגיעה בחופש העבודה של המפתחים ובחדשנות. לעומתם המחוקק בארה"ב דווקא הכיר בפטנטים על תוכנה, וכך גם בבריטניה.

על מה מדובר, בעצם?

הדרך המסורתית להגנה על תוכנה היא באמצעות זכויות יוצרים וסודות מסחריים. זכות היוצרים מגינה בפני שכפול לא חוקי של תוכנה, וסוד מסחרי מגן מפני גילוי הלוגיקה שמאחורי התוכנה. אלא שצורות הגנה אלה חלשות ביחס להגנה שמעניק פטנט, שכן סוד מסחרי אינו מונע מצד שלישי שהגיע בכוחות עצמו לאותו פתרון, לעשות בו שימוש, בעוד שפטנט מונע ממנו לעשות שימוש בהמצאה אפילו אם הגיע אליה בכוחות עצמו.

מי שחשב להגן על תוכנה באמצעות פטנט, עמד בפני שוקת שבורה, שכן מרבית רשויות הפטנטים ברחבי העולם סירבו בעבר להעניק פטנטים על תוכנה. בד בבד עם הגידול המסיבי שחל בשנים האחרונות בשטח התוכנה, חלה התפתחות גם בנושא ההגנה על הקניין הרוחני של המצאות בשטח זה, ונוצרו בקיעים בקונצנזוס הכלל עולמי נגד פטנטים בתחום התוכנה, עד כדי כך שבשנים האחרונות אנו עדים להתהפכות המגמה.

פטנטים על תוכנה והלוגיקה של חוקי הפטנטים

בספרות ידועות מספר הגדרות לפטנט על תוכנה. למשל, המילון המקוון החופשי למחשוב FOLDOC מגדיר פטנט על תוכנה כפטנט שמטרתו למנוע מאחרים לעשות שימוש בטכניקת תכנות (programming). אם נרצה לתמצת, הרי שפטנט על תוכנה הוא פטנט שניתן על המצאה שהחידוש העיקרי בה מיושם באמצעות תוכנת מחשב.

מדוע הענקת פטנטים על תוכנה בעייתית? נהוג לחשוב שתהליך שבא לידי ביטוי בתוכנה בלבד דומה לנוסחה מתמטית או פיסיקלית, וכשם שאין מעניקים פטנטים על תגליות מדעיות שכן בבסיסן עומדת תופעת טבע, כך אין להעניק פטנט על תוכנה.

המצדדים בגישה זו נוהגים להביא כדוגמה את העובדה שאלברט איינשטיין לא היה יכול לקבל פטנט על הנוסחה E=MC2 שכן היא מבטאת תופעת טבע. זה נכון, אבל משום מה לא נהוג להזכיר באותה נשימה שעל פצצת האטום בהחלט היה ניתן לקבל פטנט, למרות שפצצת האטום היא מערכת העושה שימוש בנוסחה זו.

גישה אחרת גורסת שכשם שאין מעניקים פטנט על תהליך מחשבתי, כך גם אין להעניק פטנט על תוכנה שהיא תהליך מחשבתי. הבחינה אם התוכנה היא תהליך מחשבתי גרידא נעשית באמצעות התוצאה הסופית. או במילים אחרות - תוכנה שלא משפיעה בצורה מוחשית על העולם שמחוץ למחשב היא תהליך מחשבתי טהור, ולכן אין היא ראויה להגנת פטנט. גישה זו נהוגה באירופה והיא נקראת גישת "האפקט הטכני".

אורקל נגד

אחת המתנגדות הבולטות להענקת פטנטים בתחום התוכנה היא ענקית התוכנה "אורקל", הסבורה כי הגנה על תוכנה באמצעים המסורתיים של זכויות יוצרים וסודות מסחריים בהחלט מספקת. הסיבה: עקב האופי המהיר של פיתוח התוכנה והמשאבים הנמוכים יחסית הדרושים לשם כך, החידושים בתחום התוכנה באים לעולם בקצב מסחרר, ולעומת זאת, קצב בחינת הפטנטים הוא איטי, דבר המשאיר את מפתחי התוכנה בחוסר וודאות בשאלת החדשנות דווקא בזמן הקריטי.

יתרה מזו, מאחר והמשאבים הדרושים לצורך פיתוח תוכנה הם נמוכים, הרבה חידושים בתחום התוכנה באים דווקא מצד חברות קטנות. אם יצטרכו אלה לקחת ממשאבי הפיתוח על מנת להשקיע בפטנטים, זה יפגע בפיתוח, ובסופו של דבר יצא הציבור נפסד.

IBM ומיקרוסופט בעד

לעומת זאת, IBM ומיקרוסופט גורסות אחרת. בשימוע שנערך בסן-חוסה קליפורניה בשנת 1994 אמר וויליאם ניוקום, נציג  מיקרוסופט, כי החברה לא מאמינה שיש בעובדה שהמצאה מיושמת רק באמצעים של תוכנה משום עילה לשלול מממציאה את הזכות לקבלת פטנט עליה.

במסגרת אותו שימוע אמר ויקטור סייבר, נציג IBM, כי מטרתו של המחקר והפיתוח בכל שטח טכנולוגי הוא להשיג יתרון על פני המתחרים, אבל, אם החוק נותן למתחרה את הזכות להעתיק את פרי עמלו של המפתח בעוד שהמפתח עדיין מנסה למצוא שווקים לאותו מוצר, הרי שהמפתח יוצא מפסיד.

לדבריו, הביוטכנולוגיה היא דוגמה טובה למה שקורה כאשר השלטון מנסה להגביל את הקניין הרוחני בתחום טכנולוגי מסוים – חברות מובילות בתחום הביוטכנולוגיה העתיקו את פעילותן מאירופה לארצות הברית רק משום שאירופה לא אפשרה להם להגן באופן סביר על פרי המחקר והפיתוח.

ההתייחסות לפטנטים על תוכנה במשרדי הפטנטים החשובים

למרות שבארצות הברית אין מניעה חוקית להעניק פטנטים על תוכנה, משרד הפטנטים האמריקני נמנע בעבר מלעשות כן. עם השנים התגמשה הבחינה, ופטנטים הוענקו על תוכנה בתנאי שהיה להם קשר לאפקט טכני, כמו למשל בקרה על מכונות. מאז 1995 הבחינה האמריקנית מתעלמת מהשאלה האם ההמצאה כוללת אלגוריתם מתמטי. החל משנת 1998 הוגמשה הבחינה האמריקנית עוד יותר בעקבות החלטה של בית המשפט הפדרלי.

את המהפכה האמיתית בתחום עמד להוביל בשנת 2000 משרד הפטנטים האירופי, ה- EPO. לפי הנוסח שהועלה בכינוס שנערך בנובמבר אותה שנה דן ה- EPO בהצעה להגדיר המצאה כשירת פטנט כהמצאה בכל תחום טכנולוגי שמכילה התקדמות המצאתית אשר מתבטאת ביישומים תעשיתיים. מהנוסח נשמט בכוונה פירוט התחומים בהם המצאות מנועות מלהיות כשירות פטנט, כגון תגליות מדעיות, משפטים מתמטיים, תהליכים מחשבתיים, שיטות משחק, שיטות לעשיית עסקים ועוד.

אילו היה מתקבל הנוסח החדש, אירופה היתה הופכת להיות גן עדן לממציאים, כולל ממציאים בתחום התוכנה. אלא שבסופו של דבר משרד הפטנטים האירופי לא מצא את העוז לעשות צעד כל כך מהפכני, וההחלטות שיצאו מאותו כינוס תאמו פחות או יותר את אמנת TRIPS. למשל, פרק 52 פיסקה 2 של האמנה האירופית קובע בפירוש שתוכנות מחשב אינן יכולות להיחשב כהמצאות כשירות פטנט.

פטנטים על תוכנה שניתנו בישראל

גם בישראל התמודדו רשויות החוק עם בעיית הפטנטים על תוכנה. אחת מאבני הדרך בנוגע להמצאות על תוכנה היתה ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (השופט ברנר) לבקשת פטנט ישראלית מספר 68409 של חברת "יונייטד טכנולוגיס".

החלטת בית המשפט המחוזי הפכה על פיה החלטה של רשם הפטנטים שדחתה בקשה לפטנט על מערכת בקרה להליקופטר העושה שימוש בתוכנת מחשב להפחתת צריכת הדלק בתנאי טיסה משתנים. עם זאת, השופט ברנר אישר מחדש שתהליך מחשבתי, ותוכנת מחשב בכלל זה, אינם ראויים להגנה בפטנט.

בעניין זה, כדאי לציין את הפטנט הישראלי מספר 134525 משנת 2003 הנושא את השם "שיטה לביצוע עסקאות בטוחות של כרטיסי אשראי ואימות חתימה אלקטרונית דרך האינטרנט". ההמצאה נשואת הפטנט נופלת בתחום ההגדרות שצוינו מעלה בנוגע לפטנט על תוכנה, ולכן ייתכן שמדובר בציון דרך בהסתכלות של רשם הפטנטים על הנושא.

פטנט הקליק היחיד

אחד הפטנטים השנויים במחלוקת בנושא זה הוא פטנט האמריקני מספר 5,960,411 השייך ל-"Amazon.com", והוא ידוע בכינוי "הקליק היחיד". החידוש הוא בכך שנחסך מהמשתמש הצורך להזין את פרטי הקונה כפי שהיה נהוג עד אז, ובמקום זה, בעקבות הקליק המסיים המחשב של הגולש שולח לחנות הווירטואלית רק את מספר הלקוח, ובהתאם לכך החנות שולפת את כתובתו, כרטיס האשראי שלו וכו' מתוך בסיס נתונים.

הרבה גבות הורמו כאשר ההמצאה של Amazon.com קיבלה פטנט, שכן קשה להניח שאיש מקצוע "ממוצע" לא היה יכול להגיע לפתרון זה בשנת 1997, כאשר הוגשה הבקשה לפטנט. אולם, משרד הפטנטים האמריקני חשב אחרת.

המתנגדים להנהגת פטנטים על תוכנה נוהגים לעשות שימוש בדוגמה זו על מנת להמחיש עד כמה אבסורדי יכול להיות פטנט על תוכנה, אבל דוגמה זו בוודאי אינה מעידה על הכלל.

פטנטים בשדה הקרב העיסקי

מחיר השגת פטנט בארה"ב נע בסביבות 10 אלף דולר. לפיכך, חברות קטנות, כגון חברות סטארט-אפ, יכולות לקבל בלעדיות בארה"ב על ההישגים הטכנולוגיים שלהן במחיר מצחיק, ובאמצעותו למנוע מענקיות תוכנה לעשות שימוש בהמצאותיהן, דבר שיפלס לחברות הקטנות את הדרך קדימה.

לעומת זאת, לחברה גדולה אין כל עניין בתביעות על הפרת פטנטים נגד חברות קטנות, כי אלה אינן מהוות איום או מטרד מבחינה עסקית. הבעייתיות תתחיל כאשר החברה הקטנה תגדל, שכן אז היא עשויה להוות איום, דבר שעשוי להתבטא בתביעות על הפרת פטנטים ו/או דרישה לדמי שימוש, אבל בהיותה חברה יותר גדולה יהיו לה בוודאי גם משאבים לעמוד בהוצאות אלה.

יתרה מזו, אם חברה קטנה משקיעה נכון בקניין רוחני וצוברת מלאי מתאים של פטנטים, היא יוצרת מאזן אסטרטגי בינה לבין חברות גדולות, כך שלא יהיה כדאי לנסות לתבוע אותה על הפרה. לפיכך, בניגוד לדעה הרווחת, כותב שורות אלה מאמין שהמצאות על תוכנה מיטיבות עם גופים קטנים לא פחות מאשר עם גדולים.

המוטיבציה לפטנטים על תוכנה זהה למוטיבציה לפטנטים בכל תחום טכנולוגי אחר, ולכן, מי ששולל הענקת פטנטים על התוכנה, בעצם שולל את שיטת הפטנטים בכללותה. יחד עם זאת, בשל אופייה המיוחד של התוכנה, יש להתאים את חוקי הפטנטים בתחום התוכנה לאופי המיוחד של הנושא. בתחום התוכנה, מן הראוי לקצר את זמן הפטנט, למשל לשבע שנים מתאריך קבלת הפטנט.

תעשיית התוכנה היא תעשיה אדירה שמגלגלת מיליארדים, והיא לא תוכל להשלים עם המצב שבו המצאה שהיא פרי השקעת משאבים וכישרון לא יכולה להיות מוגנת פטנט רק בגלל שהיא בתחום התוכנה.

במקום השקעה של אין-ספור שעות עבודה בלי וודאות שאכן תחזיר את עצמה, קיימת דרך זולה הרבה יותר להתחיל במיזם 

על מנת להתחיל בסטארט-אפ נדרשת השקעה. וגם אם ההשקעה אינה תמיד כספית, היא בכל זאת נמדדת בכסף, כי עבודה נמדדת בכסף, וודאי ובוודאי קניית ציוד וחומרים, העסקת עובדים, שכירת מקום, פרסום, וכו'.

אבל יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל את המיזם שלכם - רישום פטנט. 
 פטנט מעניק בעלות על המצאה אפילו לפני שאב הטיפוס של המוצר קרם עור וגידים, וההוצאה על פטנט הנה זניחה ביחס להוצאה שצפויה לכם על המיזם בהמשך הדרך. בניגוד להשקעה של אין ספור שעות עבודה, הפטנט נותן בידי היזם דריסת רגל בשוק עוד לפני שהשקיע בפיתוח המוצר, ויחד עם זה את הרציונל העיסקי להמשיך את ההשקעה במיזם.

לתאגיד ענק אין בעייה להקצות צוות שיבצע במחיר זול את ההמצאה שלכם. על מנת שהתאגיד יימנע מלעשות זאת צריכים להתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
 

(א) קיומו של פטנט שמגן על הגרעין החדשני של המוצר, עובדה שתמנע מהתאגיד לעשות שימוש בהמצאה מבלי לבקש הסכמה מבעל הפטנט;

(ב) שהמוצר הגיע לדרגת פיתוח כזו שלתאגיד יעלה הרבה יותר לפתח אותו בעצמו.

האסטרטגיה של אדיסון עורכי פטנטים לניהול תיק פטנטים לסטארט-אפ

בעבר נדרשו מספר שנים לקבלת פטנט, אבל היום, בעקבות ההתפתחויות שחלו בענף הפטנטים, ניתן לקבל פטנט במהירות. ההתפתחויות שאנו מדברים עליהם הינם:

ישראל קיבלה מעמד של רשות חיפוש ובחינה מטעם הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, עובדה המעניקה קרדיט לבחינה שנעשתה על ידי רשות הפטנטים הישראלית. 
 

משרד הפטנטים של ארה"ב ורשות הפטנטים הישראלית חתמו על הסכם לפיו רשות הפטנטים הישראלית תחל לפעול כרשות חיפוש ובחינה עבור בקשות פטנטים בינלאומיות שיוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. וגם עובדה זו מעידה על איכות הבחינה הישראלית.
 

נחתמו הסכמים בין ישראל, ארה"ב, אירופה ועוד מדינות לפיו על סמך פטנט או לפחות הסכמה לפטנט ישראלי ניתן לבקש בקשת זירוז במדינות האחרות (ארה"ב, אירופה, וכו'). כלומר, במקום להמתין שנתיים ויותר עד שרשות הבחינה האמריקאית או האירופית יבחנו את הבקשה שלכם לפטנט, הדבר ייעשה בתוך חודשים כשהרוח שנושבת בגב הבוחן במדינות אלה הינו הפטנט שהוענק בישראל.

בהתאם לכך, כדאי לבחון את האסטרטגיה הבאה:

להתחיל את תהליך הפטנט בישראל עם בקשת זירוז. בצורה זו ניתן לקבל הסכמה להענקת פטנט בתוך מספר חודשים. אגב, השיא שלנו היה 9 ימים. אכן כך, הסכמה להענקת פטנט התקבלה בתוך תשעה ימים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט !!!
 

עם קבלת ההסכמה להענקת פטנט מרשות הבחינה הישראלית, לגייס הון ראשוני מ"תנופה" ודומיה על מנת לכסות את ההוצאה הכרוכה ברישום פטנט במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית.
 

ניצול ההון במטרה להמשיך עם בקשות במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית שתעניק שהות של שנתיים וחצי מתאריך הבכורה להגשת בקשות לפטנט במדינות אחרות.

שורת הסיכום: מקסימום תועלת במינימום השקעה

עריכת פטנטים - מבנה בקשת פטנט

להלן הפרקים בקשת פטנט, כפי שהתגבש בעולם במשך השנים:

שם ההמצאה

בפירוט של בקשה לפטנט נהוג להקפיד על התאמה בין שם ההמצאה לפתיח של התביעות הבלתי תלויות. למשל, אם תביעה בלתי תלויה נפתחה במשפט "מכשיר לחיתוך לחם", גם שם ההמצאה צריך להיות מנוסח כך. 

תחום ההמצאה (Field of the Invention)

מגדיר באופן כללי את תחום ההמצאה שעליה מבקשים פטנט. לא נהוג לתאר בחלק זה את ההמצאה וזאת על מנת להבדיל באופן ברור בין ההמצאה לבין ידע קודם (Prior Art)

הרקע להמצאה (Background of the Invention)

תיאור של הידע הכללי בנושא ההמצאה עליה מעוניינים לקבל פטנט, הבעיות שמאפיינות את תחום ההמצאה. גם כאן לא נהוג לתאר את ההמצאה.

תקציר ההמצאה (Summary of the Invention)

בחלק הזה מתארים את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט. מבחינה קונצפטואלית המצאה היא פתרון טכני ולא מובן מאליו לבעיה. כפי שתשימו לב, תקציר ההמצאה דומה לניסוח של התביעות אולם הוא נעשה בלשון יותר חופשית. הדמיון נועד למנוע חוסר תאימות בין התביעות של הבקשה לפטנט לתקציר ההמצאה.

תיאור קצר של האיורים (Brief Description of the Drawings)

באיורים המלווים בקשת פטנט נהוג להקפיד על שוליים של לפחות 2.5 ס"מ. על הטקסט באיורים להיות בגובה של לפחות 3.2 מ"מ. על האיורים להיות רק בשחור לבן, ולא בצבע. בארה"ב גם אפור אינו מותר. כמן כן על הקווים להיות מספיק עבים על מנת שהאיור יהיה ניתן לצילום.

דוגמאות של מימושים מועדפים של ההמצאה

(Detailed Description of Preferred Embodiments)

תשומת הלב של הממציא מתרכזת בדרך כלל בחלק זה של הפירוט לבקשה לפטנט, אולם יש להדגיש שפרק זה מיועד לתיאור דוגמאות של יישום ההמצאה, ולא להגדרת ההמצאה, ולכן חשיבותו פחותה מאשר פרק התביעות. דרישות החוק אומרות שמסמך הפטנט צריך לתאר את ההמצאה ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע בתחום ההמצאה יוכל לבצעה, ומכאן שלא חייבים לתאר את הדוגמאות בפרטי פרטים, אלא מספיק בדרגה כזו שאיש מקצוע בתחום ההמצאה יוכל להשלים את החסר.

פרק התביעות (CLAIMS)

חלק זה מגדיר את המונופול שהממציא מבקש מהמדינה על המצאתו, ולכן הוא הפרק החשוב ביותר בבקשה לפטנט. למשל, אם הגדרנו בפרק זה שולחן בעל תכונות מסוימות וגם קיבלנו על כך פטנט, הרי שכל מי שמייצר, מוכר, מייבא וכו' שולחן בעל תכונות כאלה מפר את הפטנט, וזכותו של בעל הפטנט לכפות על המפר את הפסקת ההפרה, ולדרוש ממנו פיצויים ושאר סעדים שהחוק להעמיד לרשות בעל הפטנט.

תיאור תמציתי של ההמצאה (ABSTRACT)

תיאור שנגזר בדרך כלל מתקציר ההמצאה. נהוג לרשום פרק זה כפסקה אחת ולהגביל את אורכה ל- 150 מילים. דרישות החוק והתקנות לעניין זה משתנות ממדינה למדינה, אולם המתכונת של פסקה יחידה המוגבלת ל- 150 מילים עומדת בדרישות הנהוגות ברוב מדינות העולם. חלק זה יופיע בדף הראשון של פרסום של פטנט אמריקני, PCT, ועוד. כמו כן יש מנועי חיפוש של פטנטים המבצעים את החיפוש של מילות מפתח בעיקר בחלק זה. בשל אופיו חלק זה יכול לשמש גם לצרכים מסחריים. 

איורים (DRAWINGS)

במקום זה יופיעו השרטוטים שמלווים את התיאור דלעיל.

באשר לאיורים, בדרך כלל יש להקפיד על הכללים הבאים:
 

• דף A4 או פוליו.
• שוליים של לפחות 2.5 ס"מ מכל צד (ימין, שמאל, מעלה, מטה).
• שרטוטים בשחור / לבן. מוטב להימנע מגווני אפור, אלא אם כן הם שייכים לתמונה.
• למספר כל איור.
• יש מקומות בעולם (כולל ישראל) שבהם נהוג לרשום "שרטוט 1 מתוך 10" וכו'.
• בישראל נהוג לרשום גם את שם מבקש הבקשה בשוליים העליונים.
• בבקשות PCT הרישום של הדפים הוא לפי הפורמט 1/10.

בקשות לפטנט בישראל

להלן הסדר של המסמכים שיש להגיש לרשם בבקשת פטנט ישראלית:

• המסמך הראשון בבקשת פטנט ישראלית הוא מכתב פניה לרשם שבו מפורטים מספר הדפים של הפירוט של בקשת הפטנט, מספר האיורים, וסכום האגרה ששולמה על ידי מבקש הבקשה, ציון מסמך הבכורה (אם צורף), וכו'.
• טופס בקשה לפטנט.
• קבלה על תשלום האגרה.
• דף כותרת הבקשה לפטנט שמכיל את שם ההמצאה בעברית ובאנגלית.
• אפשר להוסיף תיאור תמציתי של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט (לא חובה).
• הסברים.
• שרטוטים.
• פרק התביעות של בקשת הפטנט .

יש לשים לב שהפירוט צריך להסתיים בפרק התביעות ולא ב- Abstract כמקובל בעולם. אפשר להוסיף את פרק ה- Abstract כדף נפרד.

כמו כן, מגיש בקשה לפטנט חייב לחתום בסוף פרק התביעות.

באשר לשרטוטים: יש להקפיד על כך שגודל הכתב של מספור החלקים לא יהיה קטן מ- 3.2 מ"מ. כמו כן, יש לכלול בראש כל דף את (א) מספר הגיליון, (ב) המספר הכולל של גיליונות השרטוט, וכן (ג) את שמות מבקשי הבקשה לפטנט. למשל:

Image caption

בשנת 2017 יצא חוק העיצובים שנועד להחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים

מדריך זה מתייחס לחוק הישן. בסוף הדף יש סקירה של ההבדלים בין החוק החדש לישן

מהו מדגם

מדגם הוא עיצוב שמלבישים על חפץ. זו לא לשון החוק, אלא תיאור ממצה של המושג. אחת מצורות הקניין הרוחני הינה מדגם. דיני הפטנטים נועדו להגן על ההתקדמות ההמצאתית (non-obviousness/inventive step) בהמצאות בתחום הטכנולוגי;
דיני זכויות יוצרים נועדו להגן על המקוריות בביטויים (originality of expression) ביצירות ספרותיות, אומנותיות, דרמטיות, מוסיקליות והקלטות;
דיני סימני המסחר נועדו להגן על המוניטין (goodwill) של יצרנים של טובין, סוחרים ונותני שירותים;
ואילו דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש והמקוריות (novelty and originality) בעיצובים תעשיתיים.

החוק

החוק שמתייחס למדגמים הוא פקודת הפטנטים והמדגמים. בשנת 1967חוקק חוק הפטנטים שביטל את כל הסעיפים הנוגעים לפטנטים שהיו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אולם פקודה זו נשארה בתוקף בכל הנוגע למדגמים. בנוסף יש תקנות משנת 1940 שעוסקות בפרוצדורות וכו'. כמו כן סעיף 22 לחוק זכויות יוצרים 1911 וסעיף 7 לחוק זכויות יוצרים 2007, עוסקים במדגמים. לאחרונה חוקק חוק חדש, חוק העיצובים. רשימה זו נכתבה לפני שהחוק החדש נכנס לתוקפו.

בפקודת הפטנטים והמדגמים נאמר:

"מדגם" אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית; (פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיף 2)

ונפרט מעט:
• "קווי דמות (כלומר קוויי מתאר), צורה, דוגמא או קשוט" (כלומר אורנמנט)
• "שמייחדים לכל חפץ", כלומר שמוסיפים לחפץ על מנת שיהיה "מיוחד". יש לשים לב למונח "חפץ" שהוא אובייקט תלת-מימדי. אובייקטים דו-מימדיים, כגון ציור, מוגנים לפי חוק זכויות יוצרים.
• "ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי", בניגוד למשל ליצירת אומנות פלסטית כמו פסל או ציור שמיוצר באופן חד פעמי.
• "אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית" מפרט את אמצעי הייצור.
• "בצורה נפרדת או מחוברת", כלומר ייצורו של האלמנט העיצובי יכול להיעשות בנפרד מתהליך ייצורו של החפץ או יחד עם ייצור החפץ.
• "הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין", על האלמנט העיצובי להיראות לעין המביטה במוצר הסופי שמגיע לצרכן וגם לתפוש / למשוך את העין.
• עוד מוסיף החוק: "אבל אין המונח כולל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית", או במילים אחרות, החוק אינו כולל בהגדרת המדגם עיצוב המוכתב רק על ידי שיקולים פונקציונאליים, דהיינו הפעולה שמבצע החפץ.

ואם ננסה לסכם הרי שמדגם כפי שמוגדר בחוק הוא אלמנט עיצובי של חפץ, האלמנט העיצובי תופש / מושך את העין, אינו מוגדר רק על ידי שיקולים פונקציונאליים, ומיוצר בצורה תעשייתית.

השופט ד"ר עמירם בנימיני פרש זאת במילים הבאות:

"סעיף 30(1) לפקודה קובע כי ניתן לרשום "כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל". מכאן שהתנאים לכשירותו של מדגם הינם כדלקמן: א) הוא חדש או מקורי; ב) הוא לא נתפרסם קודם לכן בישראל; ג) הוא כולל עיצוב חיצוני שייוחד לו בתהליך תעשייתי; ד) אותו עיצוב חיצוני בולט לעין במוצר הסופי; ה) אין מדובר במוצר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני." (פ"ד חלקי מיום 26/07/2009 בת.א. 1562/04)

דוגמאות לחפצים הניתנים להגנה באמצעות מדגם

מסגרת המכילה קישוט, חטיף הקונוס של "אפרופו" (כלומר קונפיגורציה תלת מימדית של דבר מזון), נעלי "קרוקס", ירקות ופירות, פרטי לבוש, מברשות, ריהוט, סכו"ם, צלחות (או הצורה התלת מימדים של הצלחת או הקישוט שעל גבי הצלחת), עיצובים של כלי רכב, צעצועים, ועוד.

לגבי בניינים, התוכנית הארכיטקטונית מוגנת בזכויות יוצרים, אבל ניתן להגן על צורתו החיצונית של הבניין באמצעות מדגם.

איור אינו כשיר למדגם כי זה לא חפץ. כנ"ל לגבי מצגת מחשב, סרט וכדומה.

מערכת חפצים

נשוא בקשה למדגם יכול להיות חפץ הנושא את העיצוב, או מערכת חפצים הנושאת את העיצוב.

מערכת חפצים היא קבוצה של חפצים בעלי אופי דומה, שנוהגים למכרם יחד או שמיועדים לשימוש יחד. סכו"ם וכלי שחמט הם דוגמאות למערכת חפצים. האגרה של בקשה למדגם על מערכת חפצים גבוהה מעט מהאגרה של בקשה למדגם על חפץ בודד.

דוגמא

על האלמנטים העיצוביים של מכשירי הטלפון הסלולארי שבתמונה אפשר למנות את קווי המתאר של המכשיר (contour), צורת מקשי הספרות, צורת מקשי החיצים, הצבעים של המכשיר, ועוד. כל אחד מהאלמנטים שמנינו תופש / מושך את העין, מי יותר ומי פחות.

פונקציונאליות

כאמור, החוק מוציא מכלל הגנת מדגם עיצובים המוכתבים רק משיקולים פונקציונאליים. כאשר יש ספק אם אלמנט המוכתב משיקולים פונקציונאליים הינו גם אלמנט עיצובי, ניתן להשתמש במבחן הבא: אם ניתן לעצב את האלמנט בצורות שונות, הרי שהאלמנט הוא גם עיצובי.

הדברים הובעו על ידי בית המשפט העליון בצורה הבאה:

"נמצאנו למדים שאם אפשר להשיג את המטרה התועלתית גם על-ידי שימוש בצורת מדגם אחרת, שאינה פחות יעילה, אין המטרה התועלתית שצורת מדגם באה למלאה, פוסלת את המדגם לרישום. הטעם לדבר הוא, שכאשר קיימות גם צורות אחרות להשגת המטרה התועלתית, אין עוד לומר שהצורה הוכתבה רק על ידי התפקיד, וממילא אין כאן ערבוב התחומים בין מדגם ופטנט, כי אדם אחר יכול לייצר חפץ משלו, הממלא אותו תפקיד באותה יעילות, בשינוי הצורה בלי שהמדגם הרשום יעמוד לו למכשול." (בעניין ע"א שרנוע בע"מ ומפעלי סרן מאוחדים בע"מ נ' תנובה, פ"ד כב(1) 113)

לגבי הדוגמא של שני מכשירי הטלפון הסלולארי דלעיל, קווי המתאר של שני הטלפונים הסלולאריים שונים, מקשי החיצים שונים, והצבע שונה. מאחר וניתן לעצב כל האחד מהאלמנטים בצורה שונה, פירושו שכל אחד מהאלמנטים האלה הינו גם עיצובי אפילו היה נושא תפקיד פונקציונאלי.

ומה לגבי הטלפון הסלולארי שבתמונה מימין, האם הפרדת המסך מהמקלדת מהווה אלמנט עיצובי? די ברור שעצם ההפרדה הינה פונקציונאלית, אבל השאלה היא האם ההפרדה היא גם בעלת אופי עיצובי. התשובה היא חיובית, שכן את החיבור ניתן לעשות בחלק העליון של המסגרת (כמו שבתמונה), אבל ניתן לעשותה גם בחלק התחתון, ואפילו בחלק הימני של המסגרת או בחלק השמאלי. ליתר דיוק, טלפון סלולארי במצב פתוח שבו הפתיחה היא מימין נראה אחרת מאשר טלפון סלולארי פתוח שבו בפתיחה היא מלמעלה, כמו בתמונה. וודאי שהשוני של הפתיחה מימין בולט לעין ביחס לפתיחה מלמעלה.

הצהרת חידוש

המונח האנגלי להצהרת חידוש הוא statement of novelty. זכותו של מבקש המדגם להוסיף הצהרת חידוש בה הוא מסב את תשומת לב הבוחן / הציבור לאלמנטים העיצוביים של המדגם. לפעמים הבוחן דורש ממבקש בקשת המדגם להצביע על החדשנות / מקוריות של האלמנטים העיצוביים של המדגם, כלומר להמציא הצהרת חידוש.

דוגמאות לניסוח של הצהרת חידוש:
• החידוש במדגם הוא בידית המשחק.
• החידוש במדגם הוא בקווי המתאר של הספל
• החידוש במדגם הוא בצורת המעוין של הכפתורים
• החידוש במדגם הוא המרחק בין הכפתורים

לפי גישה אחת, בשאלות הנוגעות לכשירותו של המדגם להיות רשום או בבדיקת הפרה של מדגם, נוהגים להתרכז רק בחלקים שבהצהרת החידוש. לפי גישה אחרת בוחנים את המדגם בכללותו, אבל נותנים דגש לחלק של הצהרת החידוש. כלומר, הדגש בבחינת ההפרה או החדשנות / מקוריות של מדגם הוא על האלמנטים שצוינו בהצהרת החידוש, אם היתה הצהרה כזו.

הודעת הסתלקות

הודעת הסתלקות נועדה להדגיש שמבקשה הבקשה למדגם מוותר על עיצוב של אלמנטים מסויימים במדגם. למשל, אם המדגם מכיל טקסט, ובעל המדגם אינו מעוניין שהמדגם יוגבל לטקסט הזה, הוא יכול לצרף הודעת הסתלקות בנוסח "הרישום אינו מקנה זכויות בלעדיות לאותיות ולספרות המופיעים על החפץ נושא הבקשה".

תנאי סף לרישומו של מדגם

על מנת לקבל הגנת מדגם, יש להגיש בקשה לרישום מדגם אצל רשם המדגמים. הרשם בודק האם המדגם עומד בדרישות החוק לרישום. להלן מספר תנאים לרישום מדגם:
•"חדש או מקורי"

(לפי סעיף (1)30 לפקודת הפטנטים והמדגמים). בית המשפט העליון פירש מושגים אלה כדלקמן:

"הוראת סעיף (1)30 מסדירה את רישום המדגם. ההוראה קובעת כי חידוש או מקוריות, מהווים תנאי לרישום --- החידוש מציג דרישה לפיה המדגם צריך להראות צורה, דוגמא או קישוט בלתי מוכרים בכלל, ואילו המקוריות מדברת על דרך יישומם של אלמנטים ידועים באופן שונה מן הידוע קודם לכן באותו תחום." (ע"א 3406/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ, פ"ד)

• ‎"שלא התפרסם קודם לכן בישראל"

(לפי סעיף (1)30 לפקודת הפטנטים והמדגמים). המונח "התפרסם קודם לכן בישראל" כפי שפורש בפרקטיקה מתכוון לכך שהמדגם התפרסם בישראל ברבים, כלומר שלציבור הרחב בישראל יש / היתה נגישות למדגם (ראה למשל החלטת הרשם לבטול מדגם 41669). כמו כן, בהחלטה של הרשם שניתנה לאחרונה, גם מדגמים שפורסמו באינטרנט כלולים בהגדרה זו, אפילו אם האתרים הם מחו"ל.

דוגמא: מאחר ועל המדגם להיות חדש או מקורי בישראל, נשאלת השאלה האם אדם יכול לקבל מדגם רשום בישראל על עיצוב של חפץ שראה בחו"ל, והוא חדש או מקורי בישראל? התשובה שלילית מאחר ואותו אדם אינו בעל המדגם גם אינו יוצר המדגם. על מנת לקבל על החפץ המעוצב מדגם רשום, היה עליו לרכוש את הזכויות מהבעל של המדגם בחו"ל.

• על מגיש הבקשה להיות בעליו של המדגם

כלומר, יוצר המדגם אינו חייב להיות מגיש הבקשה. מגיש הבקשה יכול להיות גם הגוף שקנה את הזכות מהיוצר של המדגם, או ממי שהחזיק קודם בזכות זו. אם שכיר יצר את המדגם במסגרת עבודתו, המעסיק הוא בעל המדגם. אם מזמין הזמין אצל היוצר את המדגם, המזמין הוא הבעלים.

• העיצוב צריך להיות "בולט לעין"

"בולט לעין" כלשון החוק. והכוונה היא שגם רואים אותו בעין. למשל, לא בוחנים האם להעניק עיצוב של פחית שתיה לפי איך שהפחית נראית מפנים, אלא רק לפי איך שהיא נראית מבחוץ.
•העיצוב צריך להיות מושך את העין

באנגלית המונח "מושך את העין" הוא appeal to the eye. עם ההתפתחות של הפרקטיקה של המדגמים, התנאי "מושך את העין" הפך לאנלוגי לרושם שעשוי להשפיע על הצרכן, ובמקרה זה הצרכן הוא הקונה שמחליט האם לרכוש את המוצר המעוצב, ועשוי להיות מושפע מהעיצוב.

אם העיצוב אינו מושך את העין, הוא אינו כשיר לקבלת מדגם. יש לזכור שהיו מקרים של מדגמים שבוטלו בהליך משפטי לאחר שהתקבלו, שכן לא נמצא בהם דבר שמושך את העין. יתירה מזו, יש לזכור שההחלטה של רשם המדגמים להעניק הגנת מדגם לעיצוב מסוים אינה חלוטה, וניתן להפוך אותה על פיה בהליך משפטי. כמובן שהמושג מושך את העין אינו מוחלט, והוא יכול להתפרש על ידי אנשים שונים בצורה שונה. מכל מקום, ככל שהאלמנט העיצובי בולט יותר, מקורי יותר, כך חוזקו של המדגם גדול יותר. לפיכך התנאי הזה צריך להיות לנר לרגלי המבקש לקבל הגנה של מדגם.

• העיצוב אינו מוכתב רק משיקולים פונקציונאליים

למשל, העובדה שניתן להגיע בעיצובים שונים לאותה פונקציונאליות כאשר לכל עיצוב יש משיכת עין אחרת מעידה על כך שהעיצוב לא מוכתב כולו על ידי הפונקציונאליות. (החלטת הרשם בעניין בקשות לרישום מדגם 40567-40573)

• המדגם מיוצר או שיש כוונה לייצרו בתהליך תעשייתי

הסבר המונח "תהליך תעשייתי" מובא להלן.

מהו תהליך תעשייתי

לפי תקנה 72 לתקנות המדגמים, המבחן האם תהליך מסוים הוא תעשייתי הינו מבחן מספרי. אם המדגם יוצר או שיש כוונה לייצרו ביותר מ- 50 עותקים, משמע שזה תהליך תעשייתי, פחות ממספר זה משמע שהתהליך לא תעשייתי. יש לשים לב שגם ייצור ידני יכול להיות תהליך תעשייתי.

לפי תקנה זו, תהליך תעשייתי מוגדר במקרים הבאים:
• שיכפול בלמעלה מ - 50 עותקים.
• שיכפול המדגם לוילון ניר מודפס.
• שיכפול המדגם לשטיחים, ושעווניות המיוצרות או נמכרות לפי האורך.
• שיכפול המדגם לסחורות טכסטיל נפרדות או לסחורות טכסטיל המיוצרות / נמכרות לפי האורך.
• שיכפול מדגם שהוא רקמה שאינה מלאכת יד.

דוגמא: אדם ייצר תכשיט עבור רעייתו. מאחר והוא ייצר תכשיט אחד בלבד, משמע שמדובר בייצור לא תעשייתי, ולכן העיצוב מוגן לפי דיני זכויות יוצרים, אבל לא לפי דיני המדגמים. מאחר ויצירה המוגנת בזכויות יוצרים אינה דורשת רישום במוסד של המדינה, כגון רשם המדגמים, הרי שהיוצר לא צריך לעשות פעולה כלשהי על מנת להבטיח את בעלותו על היצירה. לאחר מכן, משהעיצוב מצא חן בעיניו, הוא מכר את הזכויות על העיצוב לחברה. מאחר והחברה מתכוונת לייצר את התכשיט המעוצב במאות עותקים, כלומר "שכפול תעשייתי" לפי הגדרת החוק, חלים על המדגם דיני המדגמים, ולכן על החברה להגיש בקשה למדגם עוד לפני שהמדגם הוצג בציבור (כלומר, לפני שהמדגם פורסם).

מדגמים וחוקי זכויות יוצרים

סעיף 7 של חוק זכויות יוצרים 2007 קובע:

"על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי."

והכוונה היא שמדגם שיש כוונה לייצרו או שמיוצר בצורה תעשייתית, אינו מוגן על פי חוק זכויות יוצרים. כלומר, אם עיצוב מסוים עונה להגדרות מדגם, הוא אינו זכאי להגנה לפי חוק זכויות יוצרים, ולכן על בעל העיצוב לפעול למען קבלת הגנת מדגם, אחרת הוא נשאר חסר הגנה, והעתקתו תהיה מותרת. המבחן במקרה זה הוא ההגדרה של תהליך תעשייתי כמוגדר בתקנה 72 לתקנות המדגמים.

כמו כן, סעיף 22 לחוק זכויות יוצרים 1911 קובע שחוק זכות יוצרים לא יחול על מדגמים הראויים להירשם כמדגמים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, פרט למדגמים שאם אמנם ראויים הם לרישום, אינם משמשים ואינם מכוונים לשמש כמודלים או כדוגמאות המוכפלות ע"י תהליך תעשייתי.

במילים אחרות - אם עיצוב מסוים שנועד לייצור תעשייתי לא נרשם כמדגם, הוא חשוף להעתקה שכן זכויות היוצרים אינן חלות עליו.

מבחן העין

מבחן העין הוא המבחן לבדיקת דמיון בין שני מדגמים, והעין היא עינו של הצרכן הרוכש את החפץ המעוצב. מבחן כזה יכול לבוא לצורך הבדיקה האם מדגם אחד מהווה prior art עבור מדגם שני, האם מדגם מסוים מפר מדגם רשום, וכו'.

בהחלטתו בעניין בקשות לרישום מדגם 40567-40573, ציין הרשם מספר נקודות ליישום מבחן העין, ביניהן:
• השוואת המדגם בכללותו;
• אך לעיתים די בחידוש אחד או בחיבור חדש בין רכיבים;
• העין היא הקובעת בעניין זה;
• יש להשוות את המדגמים זה לצד זה אולם במרחק מה זה מזה;
• לא די בביצוע שינויים או וריאנטים הנהוגים במסחר;
• כאשר קיים דמיון בין החפצים אך לא זהות ממש, יש לבחון האם קיים חשש שהצרכן הרלוונטי יוטעה בין המוצר המוגן לבין המוצר האחר;
• בחיפוש אחר אותם הבדלים משמעותיים יש להתייחס גם לטיבו של החפץ, ל- prior art בתחום, וכמובן לכמות המדגמים הקודמים הרשומים.

הבדלים בין מדגם לזכויות יוצרים

בזכויות יוצרים ההגנה "חלשה", כי היא מגנה רק מפני העתקה. לעומת זאת תקופת ההגנה היא לאורך כל חיי היוצר, ועוד 70 שנים לאחר מכן.

במדגם ההגנה יותר הרמטית. לפי החוק החדש פרק הזמן של ההגנה על עיצוב תעשייתי רשום יכול להגיע ל-25 שנים מיום הרישום, ובלבד ששולמו האגרות המתאימות. לפי החוק הישן היו פחות שנים.

למדגם יתרון נוסף, והוא שבעל המדגם הרשום יכול למנוע מאחרים לעשות שימוש במדגם דומה, לעומת זאת ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים, שני אנשים שונים יכולים להגיע לאותה יצירה, ולשניהם תהיה הגנה.

כאמור, סעיף 22 לחוק זכויות יוצרים 1911 וסעיף 7 לחוק זכויות יוצרים 2007 קובעים כי זכויות היוצרים לא יחולו על מדגם בר הגנה.

תקופת ההגנה

כאמור, ההגנה למדגם (עיצוב תעשייתי) היא ל- 25 שנה מיום הגשת הבקשה למדגם: משהתקבל המדגם הוא מקבל תוקף לתקופה של 5 שנים מתאריך הגשת הבקשה. לאחר מכן ניתן להאריך את תוקפו כל 5 שנים נוספות.

ניתן לחדש מדגמים באופן רטרואקטיבי לאחר פקיעתם, ובתנאי שזה נעשה לא יאוחר מ- 6 חודשים מתאריך הפקיעה.

יש להשלים את תהליך הרישום תוך שנה מיום הבחינה. אם התהליך לא נגמר תוך שנה, יש סיכוי שהמדגם לא יהיה כשיר (לפי חוזר הרשם).

אין הליך התנגדות לרישום של מדגם. מרגע שהוא קובל, ניתן להגיש בקשה לביטולו. אין תקופת הגבלה לבקשות לביטול מדגם.

לאחר 25 שנים בהן המדגם היה בתוקף, ניתן לרשום אותו כסימן מסחר, שכן אם העיצוב צבר מוניטין, כלומר הציבור מזהה אותו עם היצרן, היצרן רשאי לרשום עליו סימן מסחר. הרישום כסימן מסחר מקנה לבעל העיצוב בעלות על המדגם ללא הגבלת זמן.

העילות לביטול רישום של מדגם

ניתן לבטל מדגם בכל עילה שניתן היה לשלול את רישומו מלכתחילה, כגון חוסר חדשנות / מקוריות, שהוא פורסם קודם לכן בישראל, שהוא רשום לא על שם הבעלים האמיתי של המדגם, שהמדגם מוכתב רק משיקולים פונקציונאליים, שאינו צורה או קישוט, לא מושך את העין, ועוד.

ערעור על מדגם בעילה של רישום קודם בישראל אפשר להגיש לרשם הפטנטים. ערעור על מדגם מכל סיבה קבילה שהיא, כולל רישום קודם בישראל, יש להגיש לבית המשפט המחוזי. 

דין קדימה

האמנה היחידה בנושא המדגמים שישראל חתומה עליה היא אמנת פאריס. ישראל לא חתומה על אמנה כלשהי להגנה משותפת של מדגמים.

לפי אמנת פאריס, שכאמור ישראל חתומה עליה, עומדת לזכותו של מגיש בקשה למדגם חצי שנה להגשת בקשה במדינות אחרות החתומות על האמנה, כך שהתאריך לצורך חישוב חדשנות / מקוריות של המדגם ייחשב לתאריך הבקשה הראשונה ("דין קדימה").

חוק העיצובים החדש

חוק העיצובים התשע”ז-2017 שחוקק לאחרונה מחליף את החוק הקיים, ומוסיף לו את הנקודות הבאות: 

• לפי החוק הישן ניתן היה להגן על "עיצוב שמלבישים על חפץ". לפי החוק החדש המילה "חפץ" הוחלפה במילה "מוצר", והמטרה היא לאפשר הגנה של עיצובים לא מוחשיים, כגון עיצוב של אפליקציות. למעשה גם לפי החוק הישן ניתן היה להגן על עיצוב דו מימדי, ובתנאי שהיה מולבש על מדבקה. החוק החדש רחב יותר.
• לפי החוק הקודם, על מנת לאפשר הענקת מדגם רשום, אסור היה לפרסם את המדגם לפני הגשת הבקשה למדגם רשום. החוק החדש מאפשר להגיש בקשה לרישום בתוך 12 חודשים מיום שהמוצר המעוצב התפרסם.
• "מעצב ישראלי יוכל לקבל פיצוי בגין העתקה או זיוף של העיצוב שלהם במשך שלוש השנים הראשונות מרגע פרסומו, מבלי שיידרשו לפנות לרשות הפטנטים לצורך רישומו" (מתוך אתר רשות הפטנטים).
• לפי החוק החדש ניתן להגן על עיצוב במשך 25 שנים, שזה 10 שנים יותר מהחוק הקודם. ההגנה כמובן כפופה לתשלום אגרה אחת לחמש שנים.
• הסעד במקרה של הפרת עיצוב הוא פיצויים בלא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח, עיכוב במכס של מוצרים מפרים, ועוד.
• לפי החוק החדש יש אפשרות להגיש בקשה בינלאומית למדגם בהתאם למערכת האג.

עוד על הנושא:

• מדריך למבקש מדגם (רשות הפטנטים)
• עיצוב רשום ועיצוב לא רשום
• מאגר העיצובים של רשות הפטנטים
• אגרות
• סיווג

מאמר זה הינו מפורט. לקוראים שזו היכרותם הראשונה עם תחום הפטנטים כדאי לקרוא תחילה את המאמר פטנטים - צעדים ראשונים

מהו פטנט

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים.

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. ומאחר ובישראל הממציא הראשון נחשב למי שהגיש ראשון את בקשה לפטנט על ההמצאה, הרי שככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.

בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.

• המצאה כשירת פטנט
• ד"ר נועם מאיר, השיקולים הראויים בהגנה על פטנטים, Youtube

הזכויות שמעניק פטנט

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט. "ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:

(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר, שהוא הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שקיבלה פטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר. 

הקריטריונים לקבלת פטנט

• חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
• התקדמות המצאתית. על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.
• על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
• על ההמצאה להיות מועילה.
• על ההמצאה להיות שימושית.

• המצאה כשירת פטנט 

חיפוש פטנטים וידע קודם - בדיקה האם ההמצאה חדשה

מנועי החיפוש הזמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט, כמו Google ו- Yahoo, מאפשרים חיפוש מידע באמצעות מילות מפתח. כמו כן אפשר וכדאי לחפש גם במאגרי נתונים של פטנטים, שכן סביר שאם מישהו הקדים והמציא את ההמצאה והוא רואה בה ערך כלכלי, הוא כנראה הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה.

• חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך
• שיטות חיפוש במאגרי מידע של פטנטים
• אוסף מאגרי מידע של פטנטים 

עלויות רישום פטנט

מאחר והתחום משיק למשפט, יש מי שיחשוב שרישום פטנט אינו זול, בייחוד עבור הממציא הפרטי. מצד שני יכול להיות שביחס לתועלת שתהיה מהפטנט, מה שנראה על פניו כיקר, יתגלה בסופו של דבר כמחיר מציאה. ואופן כללי, לאחרונה מתפשטת התופעה של "ציידי פטנטים", כלומר גופים עיסקיים המוכנים לקנות פטנטים או לתווך בין בעל פטנט לקונים פוטנציאליים.

אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה לכתוב מפרט של בקשה לפטנט. אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה להגיש בקשה לפטנט במדינה מסויימת. אבל קשה לענות כמה בדיוק זה עשוי לעלות בהמשך. הדבר תלוי במספר דוחות הבחינה עליהם יצטרך להשיב בעל הבקשה. 

עריכת הבקשה לפטנט

למרות שחוקי הפטנטים שונים ממדינה למדינה, בכל זאת התגבש פורמט שמקובל בשינויים אלה או אחרים בכל המדינות. 

• מבנה בקשה לפטנט 

באילו מדינות כדאי להגיש בקשה לפטנט?

הבעיה במתן תשובה לשאלה זו היא שחלק נכבד מההוצאות על קבלת פטנט הן בשלב שאין אינדיקציה לגבי הסיכויים של המצאה לקבל פטנט, ולכן ההחלטה היכן להגיש ובאיזה מסלול לבחור הינה קשה, ותלויה בשיקולי תקציב.

• אסטרטגיות ניהול תיקי פטנטים
• אסטרטגית רישום רב לאומי של פטנט 

התחנות בדרך לקבלת פטנט

• תחילה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה העל ההמצאה החליט להגיש בקשה לפטנט. יש לעשות זאת בצורה שנקבעה על ידי אותה רשות, כלומר על ידי הטפסים המתאימים, תשלום אגרה, וכו'.
   
• לאחר מספר שבועות מתקבל אישור הגשה הכולל בין היתר את מספר הבקשה לפטנט, פרטי בעל הבקשה, הממציא, וכו'.
   
• לאחר פרק זמן של לפחות שנה, ובדרך כלל אפילו מספר שנים, רשות הפטנטים אליה הוגשה הבקשה לפטנט חוזרת אל מבקש הבקשה עם דו"ח בחינה, כלומר דו"ח המפרט מדוע הרשות מסרבת להעניק פטנט. דו"ח בחינה נקרא על ידי רשות הפטנטים בישראל "ליקויים בבקשת פטנט", ואילו במקומות אחרים בעולם השתרש המונח "Office Action". הדו"ח מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות בבקשה לפטנט אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט שקבע החוק, ובמידת הצורך מצביע על ליקויים פורמליסטים.
   
• על מבקש בקשה לפטנט לענות לדו"ח הבחינה תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקרים כאלה, ובתוך פרק הזמן שנקבע על ידי רשות הפטנטים באותה מדינה.
   
• אם רשות הפטנטים מקבלת את הטיעונים שהועלו במענה לדו"ח הבחינה, לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם רשות הפטנטים עדיין מסרבת להעניק פטנט למרות נימוקי בעל הבקשה לפטנט, היא מסבירה את הסיבות לכך. במקרה זה בדרך כלל מותר לענות לדו"ח הבחינה החדש. במקרים בהם מגיעים לשוקת שבורה, כלומר רשות הפטנט מסרבת להעניק פטנט, ואילו מבקש הבקשה לפטנט בדיעה שהחלטת הרשות אינה מוצדקת,  מבקש הבקשה יכול לנקוט בהליכים של ערעור.
   
• לאחר קבלת פטנט, יש לשלם דמי חידוש כל כמה שנים. אי תשלום דמי החידוש במועד עשוי לגרום לביטול הפטנט. פטנט יכול להיות בתוקף עד 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט. יחד עם זאת, בתחומי פרמצבטיקה ניתן להאריך תוקף פטנט בישראל לחמש שנים נוספות.

רישום פטנטים בישראל

מבחינה פורמאלית, בקשה לפטנט בישראל דומה לבקשה לפטנט בכל מקום בעולם, למעט מספר נקודות:

• הדף האחרון של פירוט הבקשה הינו דף התביעות. כלומר, פרק ה- ABSTRACT שבמדינות אחרות נהוג להיות הדף האחרון של הפירוט צריך להיות מושמט.
• בעל הבקשה או בא כוחו המשפטי צריך לחתום בסוף התביעות.
• יש לרשום את שם בעל הבקשה לפטנט בראש כל גיליון שרטוטים.
• יש לצרף מדיה מגנטית (CD) שעליה הפירוט של הבקשה לפטנט (תיאור, תביעות ושרטוטים).

לפירוט הבקשה לפטנט יש לצרף טופס בקשה לפטנט, שניתן להשיגו באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כמו כן, יש לצרף קבלה על התשלום של האגרות לעניין זה.

• רישום פטנטים - טפסים
• שירות התשלומים הממשלתי - אגרות פטנטים

רישום פטנטים בארה"ב

השוק האמריקאי קורץ להרבה ממציאים. מצד אחד מדובר בשוק ענק, ומצד שני העלות היחסית לקבלת פטנט אמריקאי נמוכה יותר בהשוואה לעלות של קבלת פטנט אירופי.

הגוף הממונה על רישום פטנטים בארה"ב הינו ה-USPTO, ראשי התיבות של US Patent and trademark Office. הבוחן האמריקאי ידוע כפורמליסט, ותוך כדי ההתדיינות עימו לפעמים נדמה שמרוב כללים לא רואים את ההמצאה.

יחד עם זאת במשרד הפטנטים האמריקאי התיקים מתנהלים בשקיפות מלאה, ומרגע שדבר הגשת הפטנט התפרסמה (18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט), התיק פתוח בפני הציבור, ונגיש באמצעות האינטרנט.

אתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי מכיל גם מנוע חיפוש.

• רישום פטנט בארה"ב
• בקשות המשך לפי הפרקטיקה האמריקאית
• שינוי בחוק הלאומי בארה"ב 

בקשות ארעיות (פרוביזוריות)

ארה"ב מאפשרת הליך מקדים ופחות פורמאלי שמאפשר למבקש בקשה לפטנט לקבל זכות בכורה עוד לפני הגשת הבקשה ה"קבועה" לפטנט. האגרה מאוד זולה (כ- $100), והיא מעניקה לבעל הבקשה הארעית זכות להגיש את הבקשה "הקבועה" לפטנט בתוך שנה.

UTILITY MODEL

מעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?

 ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").

זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.

התהליך לקבלת Utility Model  הינו פשוט לוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.

בארצות מסוימות Utility Model  יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.

אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).

• UTILITY MODEL

רישום פטנטים באירופה

גם השוק האירופי קורץ להרבה ממציאים, אולם העלויות הגבוהות בקבלת פטנט אירופי מרתיעה חלק מהממציאים. יחד עם זאת, למרות המחיר הגבוה, אם מחלקים את העלות בין מספר המדינות, העלות למדינה אינה כה גבוהה כפי שזה נראה במבט ראשון.

הגוף הממונה על הענקת פטנטים אירופים הוא ה- EPO, ראשי התיבות של  European Patent Office. זה גוף איזורי הפועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית. יחד עם זאת, אין קשר בין האמנה האירופית המאגדת את מדינות אירופה לגוש כלכלי אחד, לבין אמנת הפטנטים האירופית. בנוסף לגוף האיזורי, בכל מדינה ממדינות אירופה יש רשות פטנטים עצמאית. על מנת להחיל פטנט אירופי שנתקבל על ידי משרד הפטנטים האירופי במדינה החתומה על אמנת הפטנטים האירופית, יש הליך פרוצדוראלי בלבד, אבל לא תהליך בחינה. לכן, במקום להתדיין עם הבוחן בכל מדינה ומדינה ממדינות אירופה, המסלול האירופי מאפשר להתדיין עם בוחן אחד, בשפה אחת (אנגלית, צרפתית או גרמנית), ולאחר מכן להחיל את הפטנט על המדינות המעניינות את הממציא מבין המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית.

• אסטרטגיות רישום רב-לאומי של פטנט

אמנת פאריס

אמנת פאריס. אמנה זו קובעת שזכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

• אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

אמנת ה- PCT ובקשה בינלאומית לפטנט

ראשית נקדים ונאמר שאין דבר כזה שנקרא "פטנט בינלאומי" ו"פטנט עולמי". פטנט מוענק על ידי מדינה, והוא תקף רק למדינה הזו. יחד עם זאת יש שיתוף פעולה בענייני פטנטים בין מדינות, והאמנה שמרבית המדינות חתומות עליה ומחוייבות לה הינה אמנת ה- PCT.

PCT הוא ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty. האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

• אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

דו"חות בחינה

דו"ח הבחינה מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט. אדם שאינו מכיר את הנהלים לקבלת פטנט עשוי לקבל רגליים קרות די מהר, וללא הצדקה. כדאי לזכור שרק מספר מזערי של בקשות לפטנט זוכות לקבל פטנט במצב שהוגשו. בדרך כלל פטנט מתקבל לאחר דיאלוג בין מבקש בקשה או נציגו לבין בוחן הפטנטים. במהלך אותו דיאלוג מבקש הבקשה עשוי לשנות את התביעות (שהן החלק של הפירוט בו מבקש בקשה לפטנט מגדיר את הבעלות אותה הוא מבקש מהמדינה) על מנת להביאן למצב כזה שיתגברו על השגות הבוחן.

כדאי לזכור שהכלים בהם בוחנים האם ראויה ההמצאה לקבל פטנט, כמו למשל מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, הינם זרים לרוב מבקשי הבקשות לפטנט, ולכן ההתמודדות עם דו"ח בחינה הינה בדרך כלל עניין לבעלי מקצוע בתחום, כלומר עורכי פטנטים. כמו כן על מבקש בקשה לפטנט להיות מוכן לכך שהבוחן לא יקבל את נימוקיו, ולא מן הנמנע שיהיו לדיאלוג עם הבוחן מספר סבבים במהלכן מבקש הבקשה יתקן את התביעות ולפעמים אפילו את פירוט הבקשה, ואילו הבוחן יבחן את הבקשה מחדש לאור התיקונים. פגישה עם הבוחן עשויה לצמצם את מספר הסבבים, ובכך את ההוצאה של מבקש הבקשה לפטנט.

הזמן בו מבקש בקשה לפטנט יכול להשיב על דו"ח הבחינה מוגבל. לא השיב מבקש הבקשה לפטנט על הדו"ח, הוא יצטרך לשלם קנס על כל חודש איחור. לא השיב מבקש הבקשה בפרק זמן הקבוע בחוק, בקשתו לפטנט עשויה להתבטל.

הודעה לפני קיבול (בישראל)

סוף סוף הגיע הרגע המיוחל, ומבקש בקשה לפטנט מקבל "הודעה לפני קיבול הבקשה". פירוש הדבר כי הבחינה הסתיימה בהצלחה, ורשות הפטנטים מצאה את ההמצאה פטנטבילית, כלומר עונה על הקריטריונים שקבע החוק לעניין זה. אלא שזה עדיין לא הסוף. הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים לאחר כשלושה חודשים מתאריך ההודעה, ותעמוד לעיון הציבור במשך 3 חודשים. במידה ולא יהיה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם יהיה ערעור, המערער יצטרך להגיש את הנימוקים שלו לרשם, ולבעל הבקשה לפטנט תהיה הזכות להשיב. לאחר מכן הנושא יידון בפני רשם הפטנטים.

הענקת הפטנט

נניח שגם את המכשול הזה עברנו, ולא היה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי מקבל הבקשה יקבל את הפטנט. לאחר הענקת הפטנט, בעל הפטנט יקבל לכתובתו את תעודת הפטנט.

זהירות!!! בישראל פטנט שמתקבל תקף ל- 3 חודשים. על מנת להאריך את תוקפו יש לשלם בתוך שלושת החודשים האלה אגרה המאריכה את תוקף הפטנט. 

מה הלאה

לאחר קבלת פטנט ניתן לממש את הבלעדיות על המצאה המוגנת בפטנט באמצעות דרישה מהמפרים להפסיק את השימוש בהמצאה נשוא הפטנט. במידה והמפרים לא יעתרו, בעל הפטנט יכול לפנות לסעד משפטי. אם הפטנט ניתן על נדבך חשוב בטכנולוגיה בה מתמחה החברה בעלת הפטנט, החברה עשויה להוציא מן המשחק את המוצר של המתחרים, או לפחות להסיר מהחברה איום בתביעה על הפרת הפטנטים מצד המתחרים. הרשימה פטנטים בשדה הקרב העיסקי מרחיבה בנושא. 

ועוד כמה עצות להמשך הדרך

• פטנט הינו רק צורה אחת של קניין רוחני, ויש צורות נוספות להגנה על רעיונות, כגון מדגמים רשומים וסימני מסחר.
   
• עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
   
• פטנט הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
   
• גם אם מוצר מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר לא מפר פטנטים אחרים.
   
• מטרת פטנט אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.

• פטנטיפ - טיפים על פטנטים

מהו סימן מסחר

אפשר להסתכל על "סימן מסחר" כלוגו או כמותג. סימן המסחר יכול להיות מעוצב (לוגו) או בצורת טקסט. החוק (ליתר דיוק פקודת סימני מסחר) מגדיר "סימן" כ- "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה". סימן מסחר יכול להיות גם תלת מימדי, וגם צליל.

למשל, חברת קוקה קולה רשמה סימן מסחר על הטקסט "קוקה-קולה", אולם גם על סימני מסחר מעוצבים (לוגו):

מטרתו של סימן מסחר לשייך בתודעה של הצרכנים מוצר או שירות עם היצרן שלו, המקור שלו, תכונה שלו, המקום בו יוצר, וכדומה.

יש סוגים נוספים של סימני מסחר:

סימן מאשר: סימן שמטרתו לסמן תכונה/ות של מוצר או שירות, כגון מרכיבים, איכות, דרכי יצור, וכדומה.

סימן קיבוצי: סימן השייך לקבוצה של אנשים שיש להם עניין במוצר או בשירות, כמו למשל קבוצה של אנשים המשתייכים לאגודה מסוימת.

התועלת שברישום סימן מסחר

התועלת העיקרית בסימן מסחר רשום היא מניעה מגוף אחר לעשות שימוש בסימן המסחר, בסימן דומה, או להקים חברה בעלת שם דומה. נסו לדמיין מה היה קורה אם לכל אחד היה מותר לייצר משקאות ולמכור אותם תחת הסימן "קוקה-קולה". הרישום של סימן המסחר "קוקה-קולה" הוא שמונע זאת מאחרים.

סיווג סימני מסחר

ניתן לרשום סימני מסחר טקסטואליים זהים עבור טובין או שירותים שונים. סיווג סימני מסחר נועד בין השאר למנוע את רישום מטעה.

בישראל סימני המסחר מסווגים בהתאם לאמנת ניס הבינלאומית:

• רשימת סיווגים לפי אמנת ניס

אולם שיוך הסימן לסיווג מסוים אינו מספיק, ויש להגביל את הסימן לקבוצה של סחורות או שירותים, עדיף לפי הרשימה הבאה:

• רשימת סחורות / שירותים (WIPO)

סימני מסחר לא רשומים

גם סימן מסחר שלא נרשם ברשות הפטנטים זכאי להגנה מפני העתקה, אולם מימוש ההגנה, כלומר לתבוע מפרים, תלויה ביכולת של בעל הסימן להוכיח את המוניטין שצבר הסימן, כמו למשל מספר השנים שהוא משתמש בסימן, כמה הוא מוכר בקרב הצרכנים הפוטנציאליים, מה הסכום שהשקיע בעל הסימן בקידום סימן המסחר (פרסום, השתתפות בתערוכות), וכדומה.

מתי צריך להגיש בקשה לרישום סימן מסחר?

בניגוד לפטנטים, ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם לאחר שכבר התפרסם ברבים. כמובן שכדאי בקשה לרישום סימן מסחר עוד לפני שנעשה בו שימוש.

אילו סימני מסחר קל לרשום?

ככל שהסימן מתאר את הסחורה או השירות שאליהם הוא משויך, כך קשה יותר לקבל עליו סימן מסחר רשום. למשל, סביר שהסימן "מקרר" לא ינתן ליצרן מקררים, לעומת זאת מילה מומצאת תוכל לקבל סימן מסחר רשום. דוגמא טובה בנושא זה הינה חברת Apple. משמעות הסימן היא תפוח עץ, אולם החברה מוכרת ציוד מחשבים ולא תפוחי עץ.

רישום סימן מסחר בישראל

• התהליך מתחיל עם הגשת בקשה לסימן מסחר למחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים בירושלים.
• עם הגשת הבקשה מחלקת סימני המסחר בוחנת את הבקשה בחינה פורמלית ובמידה ולא נמצאו טעויות הדורשות תיקון הבקשה מקבלת מספר.
• לאחר כ- 15 חודשים נעשית בחינה מהותית שבמהלכה בעל הסימן עשוי להתבקש לשנות את פרטי הבקשה לסימן מסחר, וכן הלאה.
• לאחר שהסימן עבר את הבחינה המהותית, הוא מפורסם ברשומות ולציבור יש 3 חודשים להתנגד.
• במקרה ולא הייתה התנגדות, הסימן מקבל מעמד של סימן מסחר רשום והוא תקף לעשר שנים.
• לאחר 10 שנים יש לחדשו שוב לעשר שנים נוספות באמצעות תשלום אגרה מתאימה.

זירוז הבחינה

מאחר והתור לבחינת סימני מסחר ארוך, החוק מאפשר לזרז בחינה של סימני מסחר. בבקשה לזירוז הבחינה יש להסביר מדוע לדעתו של בעל הבקשה יש להקדים את בחינת בקשתו לפני האחרים, וכן לשלם אגרה. כוונה לרשום סימן מסחר בינלאומי עשויה להיות נימוק מתאים.

בקשה בינלאומית לסימן מסחר

ניתן לרשום סימן מסחר במספר מדינות באמצעות "מערכת מדריד". היתרון במערכת מדריד הינו בכך שניתן לרשום סימן מסחר במספר מדינות באמצעות טופס אחד ואגרה אחת.

על מנת לרשום סימן מסחר באמצעות מערכת מדריד על המבקש להיות בעל סימן מסחר רשום או לפחות בעל בקשה לסימן מסחר בישראל או באחת המדינות החתומות על "מערכת מדריד".

האגרות מורכבות מאגרה למשרד המקומי דרכו מגישים את הבקשה הבינלאומית (למשל רשות הפטנטים הישראלית), אגרה נוספת עבור WIPO (הארגון העולמי לקנין רוחני) ואגרה נוספת עבור כל מדינה בה רוצים להגן על סימן המסחר.

עוד על הנושא:

• מאגר סימני המסחר הישראלי
• מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים
• הגנה על סימן מסחר - רשות הפטנטים
• השירותים שלנו לגבי רישום סימני מסחר

מהו פטנט?

פטנט הוא המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה לפרק זמן קצוב.

הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט.

רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאתו רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.

בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.

סעיף 3 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 מגדיר מה הקריטריונים לקבלת פטנט:

אמצאה כשירת פטנט מהי?

3.    אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

הזכויות שמעניק פטנט:

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט. משנתקבל פטנט, אין לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.

"ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:

(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

על מנת לאכוף זכות זו בישראל, בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר. צו מניעה הינו הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שמוגנת בפטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר.

• הזכויות שמעניק פטנט

בשנים האחרונות התוודענו לתחום חדש במסחור פטנטים - מכירות פומביות. היריה האחרונה בנושא היתה במרץ 2009 בסן פרנציסקו שבארה"ב, שם נערכה מכירה פומבית של פטנטים שאורגנה על ידי חברת Ocean Tomo. הפעם הראשונה שהחברה ערכה מכירה פומבית של פטנטים היתה בסן פרנציסקו בשנת 2006, והמכירה הבאה מתוכננת לנובמבר השנה, בפאריס שבצרפת.
המכירה הפומבית מתנהלת בצורה דומה למכירות פומביות של חפצי אומנות. המוכר קובע מחיר מינימום שמחייב אותו. מחיר המינימום, reserve price במונחו האנגלי, נשמר בסוד. החברה שעורכת את המכירה הפומבית גובה 10% מהקונה בכל עיסקה שנסגרה, וכן אגרה מהמוכר. חלק מהמוכרים / קונים מיוצג על ידי נציגים, במטרה להישאר אנונימיים. ובכלל, אווירה של סודיות אופפת את האירוע. אחד הנוכחים דיווח שאיש של החברה המארגנת ניגש אל אחד הקונים, ועל מנת ששיחתם לא תגיע לאוזניו של הצופה הלא קרוא, הם התרחקו מעט.

הפריטים שהוצגו השנה למכירה היו פטנטים בודדים, אבל גם קבוצה של פטנטים באותו נושא. הוצגו 80 פריטים, אולם נמכרו רק שישה פריטים, הרבה פחות מאשר במכירה הקודמת. העסקאות נסגרו במחירים הבאים: $200,000, $200,000, $300,000, $100,000, $85,000 ו- 1.5 מיליון דולר. הרווחים שגרפה Ocean Tomo היו כמיליון דולר. היקף המכירות השנה היה נמוך מאשר במכירה שנערכה ב- 2006, וזאת כנראה עקב המשבר הכלכלי שלא פסח גם על תחום הפטנטים, אבל מניחים שתהיה פעילות גם אחרי סגירת המכירה הפומבית, וסביר שבעתיד ייסגרו עסקאות נוספות.

עניין מיוחד עורר היעדרותו של השחקן הראשי בשוק הזה, Intellectual Ventures. החברה פשוט לא הופיעה למכירה הפומבית, דבר שעורר ספקולציות שהחברה החליטה להביא את פרק הרכישות בהתפתחותה לידי סיום, והיא עוברת לשלב השני, השלב בו היא תובעת את המפרים של הפטנטים שבעלותה.

רון אפשטיין, שמנהל את IPotential , חברה העוסקת בתיווך בנכסי קניין רוחני וממוקמת בעמק הסיליקון, חושב שמכירות פומביות הן נכס לתחום המסחר של קניין רוחני. יחד עם זאת הוא מעלה סימני שאלה לגבי השקיפות בה מתנהלים הדברים, שכן קבלת חוות דעת על הפרה עולה $25,000, ואף אחד לא ינדב בחינם אינפורמציה כזו לאחר ששילם סכום כזה.

מכירה פומבית של פטנטים ונכסי קניין רוחני מהווה תפיסה חדשה בכל הנוגע למסחור פטנטים וקניין רוחני. במקום ספקולציות על ערכו של פריט, מעמתים קונים עם מוכרים, ונותנים להם להגיע לעמק השווה. את אותה פעולה ניתן לעשות כמובן ללא מכירה פומבית, אבל במכירה הפומבית מקבלים אינדיקציה באופן פומבי לגבי שוויו של פריט קניין רוחני - מה היו מוכנים לשלם עליו ומה נדרש עבורו, ולכן אותה תעלומה לגבי שוויו של פטנט יכולה להיפתר.

כשלעצמי אני מאמין שהעתיד צופה לנו מגמות, פעם המגמה תהיה הערכת פטנטים בשווי גבוה יותר, ופעם בשווי נמוך יותר. היום המגמה היא קנית פטנטים שכבר מניבים רווח, אבל בעתיד המגמה עשויה להתחלף עם מגמה של מכירת פטנטים שטומנים בחובם פוטנציאל רווח עתידי. כותב שורות אלה מאמין שלבעל פטנט אין כל סיבה למהר למכור את הנכס שלו, כי ברגע שמישהו מפר אותו, השווי של הפטנט עולה פלאים. אבל אני לא איש פיננסים, ולכן יש לקחת את הדברים שלי בעירבון מאוד מוגבל.

כיצד בכל זאת ניתן להעריך פטנט במונחים כספיים? פטנט מקנה שקט תעשייתי, מונופול מסוים, וחוסן מסוים בפני תביעות על הפרת פטנטים אחרים, שלא ממש ניתנים להערכה כספית. אבל פטנט מקנה גם יכולת לתבוע אחרים על הפרה, וכאן יש מקום להערכה כספית, שכן ניתן להעריך מה הנזק הכספי שנגרם לבעל הפטנט מהפרתו, ומההרווח שהרוויח המפר מהפרת הפטנט.

שמתי לב שתביעות על הפרת פטנטים מתנהלות בדרך כלל לפי תסריט קבוע: תחילה תובעים חברה בינונית, כלומר שחקן בגודל בינוני בשוק של תחום הפטנט, ולאחר מכן כאשר בית הדין פוסק את דבר, תובעים את כל שחקני השוק, גדולים ככקטנים, הכל לפי מידת החמדנות של התובע. הפיצויים ודרך קביעתם כפי שהתגבשו במהלך הדיון בתביעה נגד החברה הבינונית משמשים כבסיס לחישוב הפיצויים משאר החברות.

המצאה היא פתרון טכני לבעיה טכנית. סביר להניח שכל אחד מאתנו נתקל בבעיות טכניות בחיי היום יום. רובנו עברנו על כך לסדר היום, אבל חלק מאתנו הקדישו לכך מחשבה נוספת, ומצאו לבעיה פתרון. הפתרון הזה הינו המצאה. ועל המצאות אפשר לקבל פטנט, כלומר בלעדיות על המצאה. למעשה, חצי מההמצאה הינו איתור הבעיה. משהצלחנו לאתר בעיה, סביר שימצא לה גם פתרון.

למשל, בעיה שמתמודדים אתה מאות שנים היא בעיית העכברים. יש אין ספור מלכודות עכברים, ולמרות זאת, המוח האנושי עדיין ממציא מלכודות עכברים. מה מיוחד במלכודת העכברים הזו? שהיא מאפשרת ללכוד יותר מעכבר אחד, וגם שאינה הורגת את העכברים. המלכודות שאתם מכירים לרוב מסתפקות בלכידת עכבר יחיד.

דיסק-און-קי

קחו למשל את הדיסק-און-קי, מוצר שנמצא בשימוש של כל אחד מאתנו. לפני שהוא הומצא, ניתן היה להתנייד עם נתונים באמצעות דיסק חיצוני למחשב, תקליטור או דיסקט. הדיסק-און-קי הפך את אכסון הנתונים החיצוני ליותר קומפקטי. ואכן, השם המסחרי שניתן למוצר, דיסק-און-קי, רומז על כך שמדובר באכסון נתונים על מחזיק מפתחות.

לכידת וירוסים בתנועה

הנה המצאה שכל אחד מאתנו היה יכול לחשוב עליה. לפני עידן האינטרנט, תוכנות (היום זה נקרא אפליקציות) היו משווקות באמצעות דיסקט. בימים ההם הייתה דרך מקובלת לבדוק האם התוכנה נקייה מווירוסים, והיא סריקת הדיסק שבמחשב לאחר ההתקנה של התוכנה. כלומר, התקנה של תוכנה במחשב עלולה הייתה לפגוע במחשב עוד לפני שהופעלה. מישהו חשב על הבעיה, ורשם פטנט על סריקת תוכנה שתותקן תוך כדי העתקתה מהדיסקט אל המחשב ("on the fly"). הוא קיבל פטנט אבל לא עשה איתו דבר. לאחר שתוקף הפטנט פג, גוף מסחרי קנה ממנו את הזכויות על הפטנט שכבר פג כאמור, ותבע את כל התעשייה של יצרני האנטי וירוס והאבטחה על שימוש לא מורשה בפטנט בתקופה שהיה בתוקף. כפי שאתם יכולים להבין, הסכומים שהוא גלגל היו אסטרונומיים.

מיהם הממציאים? 

הייתי מסווג את הממציאים לשלוש קבוצות: (א) ממציאים פרטיים שנתקלים בבעיה ופותרים אותה, (ב) ממציאים במפעלים שעובדים על שכלול המוצרים שמייצר המפעל, ו- (ג) ממציאים שזה עיסוקם. האחרונים הם אנשים כמוני וכמוך, שהפכו את ההמצאות לעיסוק שממנו הם מתפרנסים. 

כיצד להמציא המצאות "בקלות"? 

המחשוב, האינטרנט והתקשורת האל-חוטית הביאו לכך שקצב ההתקדמות הטכנולוגית של ימינו מהיר הרבה יותר מבעבר, זה פותח כר נרחב להמצאות חדשות. אנשים שמתפרנסים מהמצאת המצאות בוודאי עוקבים אחר החידושים, ומנסים לחשוב על יישומים שעושים שימוש בחידוש על מנת לרשום עליו פטנט עוד לפני שאחרים יעלו על הרעיון. ניתן לעקוב אחר חידושים באמצעות כתבי עת של מדע פופולרי, אתרים העוסקים במדע פופולרי, וכדומה.

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא.
לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.

הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

לפי הפרקטיקה הישראלית, באם בעל הבקשה לפטנט משנה את אחד העמודים, ואין זה משנה אם מדובר בעמוד של הפירוט או התביעות, עליו לציין בראש העמוד את מספר הבקשה ומספר הגירסה של העמוד. הנוהל הוא שהדף החדש מחליף את הדף הישן. אםשר כמובן להוסיף דפים נוספים, או למחוק דפים. כמו כן, נהוג לספק גם גירסה השוואתית, שמתארת את השינויים שנעשו בדפים שהוחלפו. כנ"ל לגבי גיליונות השרטוט.  

להלן רשימת משרדי עורכי פטנטים בישראל שבאתרים שלהם ניתן למצוא חומר אינפורמטיבי. הרשימה ממוינת לפי שפת האתר. 

אתרים בעברית

• אדיסון עורכי פטנטים בע"מ
• אינג' מרק זוטא
• אלאנדאל שירותים בע"מ
• גלסברג, אפלבאום ושות'
• ד"ר יורם צביון
• דר' מרק פרידמן ושות'
• נעמי אסיא ושות'
• פוגל IP
• פריימן את גולדברג 
• קבוצת לוצאטו
• קבוצת ריינהולד כהן

אתרים באנגלית

• Ben-Ami & Associates
• Blum Gador & Co
• Glazberg, Applebaum & Co
• Dr. Eyal Bressler & Co
• Dr. Mark Friedman Ltd
• Dr. Yitzhak Hess & Partners
• Edison Patent Attorneys Ltd
• Ehrich & Fenster
• Elandel Services Ltd
• Fogel IP
• Freimann & Goldberg
• Naomi Assia & Co
• Pearl Cohen Zedek Latzer
• Reinhold Cohn Group
• S. Horowitz & Co
• Sanford T. Colb & Co
• Webb & Co
• Wolff Bergman & Goller

חיפוש פטנטים

• ניוטון חיפוש פטנטים