פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט. משנתקבל פטנט, אין לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.
"ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:
(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
על מנת לאכוף זכות זו בישראל, בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר. צו מניעה הינו הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שמוגנת בפטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר.
מאמרים בנושאי פטנטים
אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים
פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו בישראל, יכול בעל פטנט להוציא צו מניעה נגד המפר. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר.
הרשימה דנה בפרשנויות הנהוגות לגבי היקפן של תביעות של פטנט, והכלים בהם נעזרים לקביעת ההיקף: דוקטרינת האקוויוולנטים, דוקטרינת ההגבל ההיסטורי והלכת פאסטו
היקף ההגנה של תביעות
הרשימה דנה בפרשנויות הנהוגות לגבי היקפן של תביעות של פטנט, והכלים בהם נעזרים לקביעת ההיקף: דוקטרינת האקוויוולנטים, דוקטרינת ההגבל ההיסטורי והלכת פאסטו
למרות שרוחב ההגנה שמעניק פטנט מוגדר בתביעות שלו, חוקי הפטנטים ברוב מדינות העולם מרחיבים את רוחב ההגנה אל מעבר לנוסח של התביעות כך שיכסו את עיקר ההמצאה. למשל, סעיף 49 לחוק הפטנטים הישראלי (חוק הפטנטים התשכ"ז – 1967) מגדיר זאת כך:
"בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מלנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן - הפרה)."
לפיכך קיימות שתי צורות להפרת פטנט: הפרה תביעה ככתבה וכלשונה, והפרת עיקר ההמצאה. הפרת תביעה כפי שנוסחה בפטנט נקראת בעגה המקצועית "הפרה מילולית", ואילו הפרת עיקר ההמצאה נקראת "הפרה לא מילולית", ובאנגלית literal infringement ו- non literal infringement.
לעומת הקלות היחסית של בדיקת הפרה מילולית, הפרת עיקר ההמצאה הינו הרבה יותר קשה להוכחה, שכן זה נושא הנתון לפרשנות. דוקטרינת האקוויוולנטים היא כלי עזר להתמודדות עם שאלת ההפרה של עיקר ההמצאה.
דוקטרינת האקוויוולנטים
דוקטרינת האקוויוולנטים בגירסתה האמריקנית גורסת שאם שני אלמנטים מבצעים את אותה פעולה, בדרך זהה בעיקרה, ומשיגים תוצאה זהה בעיקרה, הרי ששני האלמנטים שקולים:
Something is deemed equivalent if it performs substantially the same function, in substantially the same way to yield substantially the same result.
נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) מאיר שמגר התייחס לדוקטרינת האקוויוולנטים בפרשת סניטובסקי נ. תעמס ע"א 4867/92 והגדיר אותה בלשון הזו: "החלפתו של רכיב מרכיבי האמצאה לא תמנע מסקנה של הפרה, אם המוצר המתחרה פועל פעולה זהה במהותה לזו של האמצאה, המושגת בדרכים זהות במהותן לאלה שנתבעו בפטנט".
הדוגמא הבאה אמורה להבהיר את הדברים. נניח שבשנת תרפפ"ו ראובן המציא את השרפרף / כיסא (לצורך הדיון נניח שעד אז בני האדם ישבו על ארגזים). השרפרף שראובן ראה לנגד עיניו נראה כך:
מאחר וראובן האמין בהמצאה שלו, הוא הגיש בקשה לפטנט שכללה את התביעה הבאה:
"מתקן ישיבה לבן אנוש, המתקן מכיל:
(א) לוח, המשמש משען לפלג גופו התחתון של בן האנוש הנ"ל בשעת ישיבה;
(ב) שלוש רגליים או יותר המחוברות אל הלוח הנ"ל, לצורך החזקת הלוח הנ"ל מעל פני הקרקע."
שמעון התלהב מהשרפרף שהמציא ראובן, והחליט להפוך לייצרן שרפרפים. על מנת שלא להפר את הפטנט של ראובן, הוא ייצר שרפרף הנראה כך:
האם השרפרף של שמעון מפר את הפטנט של ראובן (בהנחה שראובן קיבל פטנט על התביעה)?
לגבי הלוח, שהוא המרכיב הראשון בהמצאה, אין סימן שאלה. שמעון משתמש בלוח ולאותה מטרה, כלומר משען לפלג גופו התחתון של היושב. אולם על מנת שתהיה הפרה, השרפרף של שמעון חייב להפר גם את המרכיב הנוסף של התביעה, כלומר עליו לכלול גם "שלוש רגליים או יותר המחוברות אל הלוח הנ"ל, לצורך החזקת הלוח הנ"ל מעל פני הקרקע" או אלמנט אקוויוולנטי.
בסעיף (ב) בתביעה שבפטנט של ראובן נאמר "שלוש רגליים או יותר", ואילו השרפרף של שמעון מכיל רק רגל אחת. לפיכך ברור שהשרפרף של שמעון לא מפר את הפטנט של ראובן הפרה מילולית. אבל הבה נבחן את שאלת הפרת עיקר ההמצאה של ראובן לפי דוקטרינת האקוויוולנטים.
לפי מבחן האקוויוולנטיות, על מנת שהרגל בשרפרף של שמעון תהיה אקוויוולנטית לשלושת הרגליים בפטנט של ראובן עליה לענות לשלושת הקריטריונים הבאים:
1. לבצע את אותה הפעולה;
2. בדרך זהה בעיקרה;
3. ולהשיג תוצאה זהה בעיקרה.
ואכן, הרגל בשרפרף של שמעון מבצעת את אותה פעולה (כלומר החזקת הלוח של השרפרף מעל פני הקרקע), באותה דרך (כלומר על ידי תמיכה בלוח), ומשיגה את אותה תוצאה (עובדה שאפשר לשבת על השרפרף של שמעון). לפיכך למרות שהשרפרף של שמעון לא מפר את הפטנט של ראובן הפרה מילולית, הוא בכל זאת מפר את עיקר ההמצאה נשוא הפטנט כפי שנוסחה בתביעה הנ"ל.
כאמור, המבחן המשולש (אם שני אלמנטים מבצעים את אותה פעולה, בדרך זהה בעיקרה ומשיגים תוצאה זהה בעיקרה) הינו הגירסה האמריקנית של דוקטרינת האקוויוולנטים, ובמדינות אחרות דוקטרינה זו זכתה לגירסאות שונות.
דוקטרינת ההגבל ההיסטורי
דוקטרינת ההגבל ההיסטורי, או כשמה המשפטי Prosecution History Estoppel, שמה סייג למצבים בהם ניתן לעשות שימוש בדוקטרינת האקוויוולנטים על מנת לקבל סעד משפטי בשל הפרה.
לפי דוקטרינת ההגבל ההיסטורי, הפרשנות להיקפה של תביעה ייעשה לאור ההיסטוריה של ההתדיינות על הפטנט עם הבוחן (Prosecution), ולא יראו אותה כיישות עצמאית, בלתי תלויה. לכאורה הרעיון נראה טוב, אלא שגלגולו של הרעיון הוביל למבחן קשה במיוחד: אם במהלך ההתדיינות עם הבוחן תביעה עברה שינוי, הרי שדוקטרינת האקוויוולנטים לא תהיה תקפה לגבי אותה תביעה בשאלת הוכחת הפרתה (בגירסה אחרת בוחנים רק את האלמנט האקוויוולנטי ולא את כל התביעה). במילים אחרות, אם במהלך ההתדיינות עם הבוחן "נכנע" מבקש הפטנט וצמצם את היקף תביעתו, ואפילו עשה זאת רק לשם הקטנת ההוצאות שלו לגבי הפטנט, הרי שלפי דוקטרינת ההגבל ההיסטורי היקפה של התביעה יהיה מוגבל להפרה מילולית.
הבה נחזור לדוגמת השרפרף, ונניח שהבוחן סירב להעניק לראובן פטנט על התביעה הנ"ל בטענה שאיש מקצוע מן השורה היה מסוגל לעשות את הצעד הנוסף מהארגז, ששימש כמתקן ישיבה, אל שרפרף עם ארבע רגליים. יחד עם זאת הבוחן היה מוכן להעניק פטנט על שרפרף עם שלוש רגליים. ראובן נכנע, בעיקר מפני שלא רצה להיכנס לדיון ארוך עם הבוחן שגם עשוי היה להמשך זמן רב וגם עשוי היה להתבטא בעלות כספית, והחליט לצמצם את היקף התביעה כדלקמן:
"מתקן ישיבה לבן אנוש, המתקן מכיל:
(א) לוח, המשמש משען לפלג גופו התחתון של בן האנוש הנ"ל בשעת ישיבה;
(ב) שלוש רגליים המחוברות אל הלוח הנ"ל, לצורך החזקת הלוח הנ"ל מעל פני הקרקע."
כלומר, הפטנט שהתקבל הוא על הנוסח "שלוש רגליים", שהוא יותר מצומצם מאשר "שלוש רגליים או יותר" כפי שנוסח בבקשת הפטנט המקורית.
לפי דוקטרינת ההגבל ההיסטורי, דוקטרינת האקוויוולנטים לא היתה תקפה במקרה זה, שכן ראובן צמצם את היקף התביעה המקורית בחלק מהותי של ההמצאה, ולכן שמעון היה יכול להמשיך ולייצר שרפרפים בעלי רגל אחד, שתי רגליים, ואפילו ארבע רגליים או יותר, מבלי להפר את הפטנט של ראובן. רק במקרה אחד הוא היה חייב את הסכמתו של ראובן – ייצור שרפרפים בעלי שלוש רגליים.
הלכת פאסטו
אחד המשפטים החשובים ביותר בנושא הפטנטים זה עשרות שנים היה Festo Corp. v. Shoketsu Kinzoku Kogyo Kabushiki Co., No. 00-1543 (S. Ct. May 28, 2002). במשפט זה התאגיד האמריקני FESTO תבע את חברת Shoketsu על הפרת הפטנטים שלה. מאחר והפרה מילולית של התביעות לא היתה, הדרך היחידה של FESTO להוכיח הפרה היתה דוקטרינת האקוויוולנטים. אלא שהחלת דוקטרינת האקוויוולנטים היתה בעייתית במקרה זה מאחר ובתביעות בוצעו שינויים במהלך הבחינה, שהינה, אגב, פעולה די שכיחה במהלך ההתדיינות עם הבוחן.
המשפט התגלגל במספר ערכאות של מערכת המשפט בארה"ב, החל מבית משפט מחוזי, דרך בית המשפט הפדראלי לערעורים ועד לבית המשפט העליון. בעוד שהערכאה הפדראלית קבעה כי תביעה שעברה שינוי בעת הליך קבלת הפטנט אינה כשירה באופן גורף למבחן האקוויוולנטיות, הרי שבית המשפט העליון הפך על פניו החלטה זו ונתן את אחד מפסקי הדין החשובים ביותר בהיסטוריה המשפטית של הפטנטים.
בית המשפט העליון של ארה"ב קבע כי שינוי תביעה בהליך קבלת הפטנט (prosecution) אינו מעיד בהכרח על אי כשירותה של התביעה למבחן האקוויוולנטיות. את שאלת האקוויוולנטיות יש לבחון לאור הסיבה בה בוצע השינוי. למשל, אם שינוי בתביעה נעשה לצורך הבהרתה, אין זה מונע את הפעלת דוקטרינת האקוויוולנטיות להוכחת הפרתה, אולם אם השינוי נעשה על מנת שלא להתנגש עם טכנולוגיות מוכרות, אזי יש לראות את התביעה כאילו בעל הפטנט וויתר על הזכות לתבוע מונופול על החלק שבין התביעה המקורית לבין התביעה שקובלה.
בית המשפט גם מנה מספר מקרים בהם שינוי של תביעה במהלך הבחינה אינו נחשב באופן גורף כהסכמה לוויתור בעל הפטנט על החלת דוקטרינת האקוויוולנטים: האקוויוולנט היה בלתי צפוי בזמן הגשת הבקשה לפטנט, הרציונל שבבסיס השינוי קשור בצורה רופפת אל האקוויוולנט שבנדון, אין סיבה שבעל פטנט יתאר במסמך הפטנט תחליפים לא מהותיים, ועוד.
סוף דבר
עורכי הפטנטים מצאו פתרון גם לבעיית דוקטרינת ההגבל ההיסטורי. למשל, אם התביעות הקיימות מחייבות שינוי, אזי יש המוסיפים במהלך הבחינה תביעות חדשות, שהרי תביעות חדשות לא עברו שינוי ולכן דוקטרינת ההגבל ההיסטורי אינה אמורה לחול עליהם. אחרים מגישים בקשת המשך, שבה כל התביעות חדשות. רק ימים יגידו האם פתרונות אלה יעמדו במבחן בית המשפט.
מאת ראובן ברמן, עו"פ
רישום פטנטים - מה הקריטריונים להענקת פטנט על המצאה: חידוש, התקדמות המצאתית, תועלת
פטנט הינו בלעדיות לתקופת זמן מוגבלת שמעניקה מדינה לממציא על המצאתו. פטנט אינו המצאה, כפי שנהוג להשתמש בשפת יום-יום, אלא זכות בלעדית לשימוש בהמצאה. המונח "שימוש בהמצאה" מוגדר בחוק כייצור ההמצאה, שיווקה, ייבואה לתחומי המדינה שהעניקה את הפטנט, ולהציע אותה למכירה. רק למי שקיבל היתר מבעל ההמצאה המוגנת בפטנט רשאי לעשות בה שימוש. נניח שההמצאה היא בורג מסוג מסוים, אזי השימוש באותו בורג, כמו למשל שילובו בהתקנים מכניים, אסור ללא הסכמת בעל הפטנט. כלל זה חל גם על הייצור, השיווק והיבוא של הבורג. במילים אחרות – מונופול על ההמצאה המוגנת בפטנט. ויש לשים לב שהמונופול ניתן לתקופת זמן מוגבלת.
חוזה בין הממציא למדינה
פטנט הוא למעשה מעין חוזה בין הממציא למדינה, שבו כל אחד מהצדדים תורם משהו לאחר. מצד אחד הממציא מגלה את המצאתו למדינה, ומצד שני המדינה נותנת פומבי להמצאה. מצד אחד הממציא מקבל מונופול על המצאתו, ומצד שני כאשר המונופול פג ההמצאה הופכת לנחלת הכלל ולכל אחד יש זכות לעשות בה שימוש. מצד אחד תקופת המונופול מספיק ארוכה על מנת שהממציא יפיק פירות מהמצאתו, ומצד שני ברגע שתקופת המונופול פגה כל אחד יכול לעשות שימוש בהמצאה.
פטנט מעניק למעשה זכות קניינית מוגבלת - הוא יכול להיות בתוקף זמן מוגבל, וגם זכותו של בעל הפטנט לעניין גבולות השימוש בהמצאה המוגנת בפטנט מוגבלת. לצורך השוואה, בקניין מוחשי הבעלות אינה מוגבלת בזמן. אדם יכול להיות בעל מגרש במשך כל חייו.
במדינת ישראל כמו במרבית מדינות העולם פטנט יכול להיות בתוקף עד עשרים שנה מיום בו הוגשה בקשה לפטנט על המצאה זו, ובתנאי שבעל הפטנט שילם את האגרות לעניין זה. יחד עם זאת, לגבי המצאות בתחום התרופות תקופה זו עשויה להיות ארוכה יותר, וזאת בשל ההבנה שגילה המחוקק לכך שזמן הפיתוח של תרופה וקבלת רישיון לשיווקה עשוי להיות ארוך, דבר שמשאיר בידי בעל ההמצאה זמן קצר מדי ליהנות מפירות המצאתו.
המצאה כשירת פטנט
מעניין, אבל למרות שחוק הפטנטים בישראל ובמרבית מדינות העולם דן בהמצאות, החוק אינו מגדיר מהי המצאה, אלא מסתפק בהגדרה מהי המצאה כשירת פטנט. על מנת להקל על הקורא, נסתפק בהגדרה קונצפטואלית: המצאה היא רכיב, מכונה, תרכובת, תהליך או אפילו שימוש, שהוא חדשני ופרי יצירתו של אדם. ואפשר גם להסתפק בהגדרה אחרת: בנושאי טכנולוגיה המצאה היא פתרון חדשני ולא מובן מאליו לבעיה טכנולוגית.
לפי החוק הישראלי המצאה כשירת פטנט היא המצאה בכל תחום טכנולוגי, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית.
מספר קריטריונים לבחינת כשירותה של המצאה לקבל פטנט הינם די ברורים: תחום טכנולוגי, מבחן התועלת והשימוש התעשייתי. מכניקה הינו תחום טכנולוגי, אלקטרוניקה, כימיה וביולוגיה הם תחומים טכנולוגיים. לעומת זאת אמנות אינה תחום טכנולוגי. מנגנון לקילוף תפוחי אדמה למשל עשוי לקבל פטנט אם עמד בשאר הקריטריונים שהוזכרו לעיל, אבל מחזה לא יוכל לקבל הגנת פטנט, אלא הגנת זכויות יוצרים בלבד. מנגנון לקילוף תפוחי אדמה ניתן לשימוש תעשייתי, ולכן הוא עונה גם על הקריטריון הזה.
קריטריון החידוש
החוק הישראלי מגדיר המצאה חדשה כהמצאה שלא התפרסמה ברבים לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה.
מבחן החידוש הינו פשוט יחסית: אם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, וגם נתן להמצאתו פומבי, הרי שעבור צד ג' שמנסה לקבל פטנט על אותה המצאה היא כבר אינה חדשה. יש לשים לב שעל הפרסומים להיות ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע ממוצע יוכל לבצעה. למשל, גם אם פורסם שמאן דהוא המציא מנגנון לקילוף תפוחי אדמה, אבל פרטי המנגנון לא פורסמו ברבים, אין בפרסום בכדי לשלול ממישהו אחר לקבל פטנט על אותו מנגנון לקילוף תפוחי אדמה.
נושא החידוש עלה בפסק הדין Hughes Aircraft 345/87 נ' מדינת ישראל. בפסק דין זה אמר כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז): "כלל ראשון הוא, כי על מנת להוכיח פרסום קודם אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את ההמצאה כולה ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים, לגיבושה של תמונה כוללת אחת ---"
התקדמות המצאתית
התקדמות המצאתית מוגדרת בחוק כהתקדמות שאינה מובנת מאליה לאיש מקצוע ממוצע על סמך פרסומים שראו אור לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט. לעומת מבחן החידוש, מבחן ההתקדמות ההמצאתית אינו פשוט, שכן ההגדרה מהו איש מקצוע "ממוצע" הינה יותר סובייקטיבית מאשר אובייקטיבית. אבל הממציא בכל זאת צריך לשאול את עצמו את השאלה האם בהמצאה שלו יש משום ניצוץ המצאתי. המצאה אינה חייבת להיות גאונית, אבל היא בכל זאת חייבת להכיל אלמנט שאינו מובן מאליו.
ומהו המובן מאליו? למשל, בימינו עכבר של מחשב הינו דבר מובן מאליו, אבל בשנת 1963, היה בהמצאה הזו משום התקדמות המצאתית. לפיכך בעת בחינת כשירותה של המצאה לקבלת פטנט נוהגים להתייחס לפרסומים הכי קרובים לנושא ההמצאה כמתארים את המובן מאליו, ומידת ההתקדמות ההמצאתית נאמדת לפי ההבדל בין ההמצאה לפרסומים אלה. אגב, הפטנט הראשון על עכבר מחשב הוא משנת 1970 ומספרו 3,541,541 US.
במשך השנים התגבשו מספר מבחנים ודוקטרינות בעניין הבחינה להתקדמות המצאתית. אחת הדרכים המקובלות לבחינת ההתקדמות ההמצאתית היא כדלקמן: תחילה מבצעים חיפוש לאיתור הפרסומים הכי קרובים לנושא ההמצאה. אם נמצא פרסום המתאר את ההמצאה במלואה, זה מעיד על כך שהיא אינה חדשה, ולכן יש בכך בכדי לשלול את הפטנטביליות שלה. בהנחה שלא נמצא פרסום שמתאר את ההמצאה, אבל נמצאו פרסומים שונים באותו נושא כך שכל פרסום מתאר חלק אחר של ההמצאה ומצירופם ניתן להגיע להמצאה, היא עשויה להיחשב למובנת מאליה אם איש מקצוע שהיה מודע לפרסומים אלה היה יכול לעשות את הצעד הנוסף ולחבר את החלקים ולקבל את ההמצאה, דבר ששולל מההמצאה את ה"ניצוץ המצאתי".
באם המצאה נדחית על ידי בוחן הפטנטים כמובנת מאליה על סמך איחוד של מספר פרסומים, הממציא צריך לחפש נימוקים מדוע הצירוף של הפרסומים אינו מובן מאליו לאיש מקצוע "ממוצע" כלשון החוק הישראלי (או a person having ordinary skill in the art, כלשון החוק האמריקני). למשל, אין מוטיבציה לחבר בין הפרסומים בגלל שהם שייכים לתחומים טכנולוגיים שאין זיקה ביניהם, או שהאפשרות שהחיבור ביניהם לא הועלתה בעבר אפילו ברמז. הוא יכול להעלות גם טיעון על קבילותו של פרסום שמצא הבוחן מהסיבה שאין בו תיאור מפורט (כאמור, על מנת שפרסום יהיה קביל הוא צריך להיות בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעו). או למשל אם הבוחן צירף ארבעה פרסומים או יותר על מנת להרכיב את ההמצאה, ניתן לטעון שריבוי הפרסומים שיש לחבר על מנת להגיע להמצאה מעיד על כך שהיא אינה מובנת מאליה (לאיש המקצוע הממוצע). אם צירוף הפרסומים מניב תוצאה אחרת מההמצאה הנתבעת, יש סיכוי זה ישמיט את הקרקע לטענותיו של בוחן הפטנטים. ניתן לשלול פרסום גם בגלל שהוא ישן ולא מומש לעולם, ועוד ועוד ועוד.
ההתמודדות עם השגות הבוחן לגבי התקדמות המצאתית הוא נושא מורכב. ברשימה זו נגענו רק בקצה-קצהו של הנושא.
מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים
הפרה של פטנט הינה ניצול בהיקף מסחרי של המצאה המוגנת בפטנט. אילו פיצויים משלמים על הפרה של פטנט.
הפרה של פטנט
הציבור שעשוי למצוא עניין בפטנטים מודע להגנה שמעניק פטנט, אבל נושא ההפרה של פטנט הינו פחות מוכר, ולא בכדי. בישראל משפטים בענייני הפרה של פטנט די נדירים, ולא מן הנמנע שבעלי הריב מעדיפים להסדיר את העניין ביניהם ולא להגיע לבית משפט.
להלן ננסה להרחיב מעט בעיניין הפרת פטנט.
הפרה של פטנט פירושה ניצול בהיקף מסחרי של המצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות.
היקף ההגנה של פטנט נקבע בתביעות הבלתי תלויות. ומבחינה טכנית, הפרה של תביעה בלתי תלויה פירושו שימוש מסחרי במוצר המכיל את כל הסעיפים של אותה התביעה.
במשפט על הפרה הנתבע עשוי לנסות להוכיח כי המוצר שלו אינו מפר את הפטנט, וליתר דיוק להראות שהמוצר המפר לכאורה אינו מכיל כל סעיפי התביעה הבלתי תלויה. כמו כן הוא עשוי לנסות להוכיח כי ההמצאה המוגנת בפטנט הייתה מוכרת ביום שהבקשה לפטנט הוגשה, ולכן הפטנט הוענק שלא בצדק ויש טעם לבטלו. ומשהפטנט בוטל, עניין ההפרה הופך במילא ללא רלוונטי.
בענייני הפרה החוק נותן בידי בעל פטנט שני סעדים - צו מניעה להפסיק את פעולת ההפרה, ופיצויים. הפיצויים אמורים להיות פועל יוצא של "מידת ההנאה" של המפר מהשימוש המסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט.
כאמור, משפטים בענייני הפרה הינם נדירים בישראל, ולכן יש עניין בשתי תביעות על ההפרה שהוגשו על ידי חברת טויטופלסט בע"מ כנגד חברת תביג-ישראל גרובר בע"מ בעניין של הפרת פטנטים ישראלים 131198 ו-137728. הדיון בתביעות אלה נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט יהודה פרגו. ביום 22.7.2013 ניתן פסק הדין בשני בתיקים.
בפסק הדין בית המשפט קבע ששני הפטנטים הופרו, ולכן הורה להפסיק את השימוש המפר. באשר לפיצויים, מאחר ובמקרה הזה לא ניתן היה להוכיח מה מידת ה"הנאה" של המפרים מהניצול המפר, הפיצוי שנקבע עמד על 200,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח.
הרשימה דנה בבקשות זירוז בחינת בקשה לפטנט, הליך הגשת בקשת זירוז, בקשות ירוקות, ונימוקים לסיווג בקשת פטנט כבקשה על-אתר ובקשות ירוקות
עקב הגידול בהגשת בקשות לפטנט מול המגבלה של כוח האדם שעומד לרשות רשם הפטנטים, התחלת בחינה של בקשה לפטנט נעשית מספר שנים מתאריך הבקשה. אולם סעיף 35 לתקנות הפטנטים מספק פתרון לבעיה זו. הסעיף מדבר על בקשה לזירוז בחינת בקשת פטנט. זירוז הבחינה נקרא בלשון החוק "בחינה על-אתר".
מהי בחינה על-אתר
המונח "בחינה על-אתר" הינו לשון החוק לבחינה של בקשה לפטנט אשר מועדה הוקדם.
בחינה על אתר מעניקה את היתרונות הבאים:
התחלת הבחינה היא לאלתר, כלומר דילוג על התור הבקשות העומדות לבחינה. זה אומר שבחינת הבקשה לפטנט נעשית בתוך מספר חודשים מהתאריך שהרשם אישר לבחון את בקשת הפטנט על-אתר, ולפעמים הבחינה נעשית אפילו באותו יום בו אושרה הבחינה על-אתר.
כמו כן, יש התייחסות "מהירה" לכל מענה לדו"ח בחינה. בעוד שבבקשה רגילה הזמן שלוקח לבוחן לענות על נימוקי מבקש הבקשה יכול להתארך, הרי שבבחינה על אתר הבוחן עושה זאת בתוך כשלושה חודשים.
נימוקים לאישור בחינה על אתר
זירוז הבחינה מתאפשרת אם למגיש הבקשה לפטנט יש "נימוקים סבירים" (כלשון החוק) לזרז את בחינת בקשתו לפטנט. החוק אינו מפרט מהם נימוקים סבירים, אבל אתר רשות הפטנטים מביא דוגמא לנימוק סביר:
נימוק טוב יכול להיות שאדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, ללא רשות מבקש הפטנט, או שקיים חשש מבוסס שהוא יעשה כן.
כלומר, אם למבקש בקשה לפטנט ידוע שמאן דהוא עושה שימוש בהמצאה עליה הגיש בקשה לפטנט, הוא יכול להשתמש בעובדה זו כנימוק לזירוז הבקשה. והמשמעות היא שאם חוסר פטנט מהווה מכשול בפני בעל בקשה לפטנט ליהנות מפרי ההמצאה שלו, הרשם מוכן לתת לבקשה המסוימת הזו קדימות בבחינתה.
מאז חודש דצמבר 2009 הוציא רשם הפטנטים חוזר שמפרט שסיווגה של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט כ"בקשה ירוקה" הינו נימוק סביר להסכמה לבחינה על-אתר.
נימוק נוסף שהרשם עשוי להתחשב בו הוא העובדה שמשקיע פוטנציאלי מתנה את השקעתו במתן פטנט, וגם זאת מאתר רשם הפטנטים.
חוזר הרשם מ.נ. 71 מדבר על נימוק נוסף לפיו יאות להקדים את בחינתה של בקשה לפטנט, והוא דו"ח בחינה חיובי בבקשה "בינלאומית" (כלומר בקשתPCT ).
תוך כדי הגשת בקשות זירוז בשמם של לקוחותינו, למדנו על נקודות נוספות שעשויות לשכנע את הרשם להגיש בקשת זירוז, ולא כאן המקום לפרטן.
תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים
סעיף 19א בתיקון מס' 10 לחוק הפטנטים שנכנס לתוקף לאחרונה מפרט נימוקים קבילים להקדמת הבחינה:
- גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש;
- הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם;
- אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן;
- חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד ארוך באופן בלתי סביר, ובכלל זה ארוך באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות מאותו סוג;
- טובת הציבור;
- יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
זירוז בחינה של בקשות שהוגשו בישראל התובעות דין קדימה מבקשה ארעית
בתאריך 04.06.2024 הוציאה רשות הפטנטים מכתב שמבהיר כי ניתן להקדים בחינה של בקשה ישראלית לפטנט גם על סמך דין קדימה מבקשה ארעית (Provisional). כלומר, אם בקשה לפטנט ישראלי תוביעת דין קדימה מבקשה פרוביזיונלית, במידה ותוגש בקשה לזירוז הבחינה, היא תאושר (בכפוף לתשלום האגרה הקבועה בחוק).
זירוז בחינת בקשה לפטנט בגין הסדר PPH
ניתן לבקש זירוז בחינת בקשה לפטנט גם על סמך דו"ח בחינה חיובי על בקשה מקבילה במשרד פטנטים של מדינה אשר לישראל יש הסדר PPH עמה.
זירוז בחינת בקשה לפטנט על סמך דוח חיובי בבקשת PCT
ניתן להגיש בקשה לזירוז בחינה גם על סמך דוח בחינה חיובי בבקשת PCT.
הנוהל להגשת בקשת זירוז
בקשת זירוז צריכה לכלול:
- תצהיר החתום בפני עורך פטנטים או עורך דין.
- קבלה על תשלום אגרה בסך של כ- 1000 ₪ המתחלקת לשני חלקים: 300 ש"ח להגשת הבקשה לזירוז, והיה אם הזירוז אכן אושר, על בעל הבקשה לשלם סכום נוסף של 700 ש"ח.
באם הזירוז אושר, כדאי לרשום באותיות גדולות על כל התכתבות עם הרשם את המילים "על אתר", ובכך להסב את תשומת לב עובדי רשות הפטנטים כי מדובר בבקשה מזורזת, ועליהם לתת לה קדימות.
בקשות ירוקות
הרשם הגדיר בקשות ירוקות במילים הבאות:
"בקשות ירוקות הינן בקשות שהאמצאה המתוארת בהן, עליה מבוקש פטנט, מסייעת לשיפור איכות הסביבה, בין היתר בכך שהיא מעכבת את הגורמים להתחממות כדור הארץ, מפחיתה את זיהום האוויר או המים, מקדמת חקלאות בלתי מזהמת ועוד."
הבחינה של בקשות ירוקות זוכה לקדימות.
על הגשת בקשה לסיווג בקשה לפטנט כבקשה ירוקה לא חלה אגרה.
בבקשה לסיווג בקשה לפטנט כבקשה ירוקה אין צורך בתצהיר, כלומר ההליך פשוט יותר.
חוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 - נוסח החוק
|
| אדיסון עורכי פטנטים בע"מ פארק המדע נס-ציונה, טל. 074-704-2000, edison.patent@gmail.com [לראש העמוד] |
חוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 - מספר אתרים בהם מפורסם חוק הפטנטים
חוק הפטנטים הישראלי
תחום הפטנטים מוסדר בחוק הן בישראל והן במרבית מדינות העולם. בישראל נושא הפטנטים מוסדר באמצעות "חוק פטנטים התשכ"ז – 1967" והתקנות לעניין זה. החוק והתקנות עוברים שינויים מדי פעם, ולכן ייתכן שהקישוריות המצ"ב לא בהכרח מפנות לגירסה האחרונה.
יש מספר אתרים שמפרטים את חוק הפטנטים. בחרנו להציג שניים מהם:
מאחר ומדובר באתר של רשות רשות הפטנטים, הוא אמור להכיל את הנוסח האחרון של החוק. הדף מופיע כקובץ DOC. החסרון בהצגת הדברים טמון בכך שהדף אינו מכיל אינדקס.
חוק הפטנטים באתר נבו - מאגר משפטי
חוק הפטנטים כפי שמופיע באתר "נבו מאגר משפטי" מכיל אינדקס, ובכך מקל על איתור הנושא שמחפשים. הדף מופיע כקובץ DOC.
חוק הפטנטים באתר אדיסון עורכי פטנטים
לפעמים אתרים אחרים עמוסים. כאלטרנטיבה תוכלו לגלוש בחוק הפטנטים באתר שלנו. אבל שימו לב שהוא לא מתעדכן, אלא לעיתים רחוקות.
חוק הפטנטים באנגלית (מאתר הארגון העולמי לקניין רוחני)
הארגון העולמי לקניין רוחני מפרסם באנגלית את חוק הפטנטים התשכ"ז - 1967.
הכל על חיפוש פטנטים קיימים, סריקת פטנטים, חיפוש ידע קודם, סוגי חיפוש פטנטים, מנועי חיפוש פטנטים, חיפוש פטנטים חינם, חיפוש פטנטים באופן עצמאי
הרשימה הבאה מסכמת בקצרה את הנושא של חיפוש פטנטים וידע קודם. היא מתארת מהו חיפוש פטנטים ולמה הוא נדרש, היכן לבצע חיפוש פטנטים, כיצד מבצעים חיפוש פטנטים, מה מייחד את מנוע החיפוש של גוגל משאר המנועים לחיפוש פטנטים, ומהם הסוגים של חיפוש פטנטים.
חיפוש פטנטים – מה זה ולמה הוא נדרש
הקריטריון הבסיסי ביותר לקבלת פטנט עם המצאה הינו "קריטריון החידוש", כלומר האם ההמצאה הינה חדשה. לפיכך, לפני התחלת תהליך רישום פטנט על ההמצאה, כדאי לבדוק האם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה. אם אכן נמצא שמישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, הרי שאין טעם להגיש עליה בקשה לפטנט.
מסמכי פטנטים הינם מקור טוב לצורך בדיקה האם ההמצאה היא חדש, שכן אם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, יש סבירות גבוהה שהגיש בקשה לפטנט על ההמצאה שלו. אולם הפרסום אינו חייב להיות בצורה של פטנט, והוא יכול להיות כל חומר שראה אור לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט ("ידע קודם"). הפרסום ברבים יכול להיות הן בכתב והן באופן מקוון, הן במדינתו של הממציא והן בכל מדינה אחרת, הן בשפתו של הממציא והן בשפה אחרת, הן במראה והן בקול.
יחד עם זאת לחיפוש שנעשה במסמכי פטנטים (פטנטים רשומים ובקשות לפטנט) יש יתרון, והוא העובדה שפטנטים מתועדים במשרד פטנטים במדינה בה הם ניתנו, והתאריך הפטנט מופיע בכתב הפטנט, וזאת בניגוד למשל לדף אינטרנט. אבל, כאמור, ידע קודם אינו חייב להיות בצורה של פטנט.
מהי המצאה חדשה
החוק מגדיר המצאה חדשה כהמצאה שטרם התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
וכדאי לשים לב לנקודה מאוד חשובה - על מנת שפרסום יישלול מבעל המצאה את זכות הראשונים על המצאתו, עליו להיות בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע בתחום יוכל לבצע את ההמצאה על סמך הפרטים שנודעו ברבים. למשל, לא מספיק שבכתב עת כלשהו צוין שמאן דהוא הצליח להפוך נחושת לזהב, אלא שעל הפרסום לתאר את התהליך ברמת פירוט כזו שניתן יהיה לבצע את ההמצאה על סמך התיאור.
כפועל יוצא מכך, גם אם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה והוא מיישם אותה במפעל שלו, אם הוא לא מפרסם את הפרטים הטכניים של ההמצאה ברבים, הרי שבכל זאת היא נחשבת לחדשה.
עוד על הנושא:
חיפוש פטנטים – היכן
אם ההמצאה הינה מוצר, כדאי לחפש אם יש מוצר דומה. אם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, בהרבה מקרים ניתן לגלות זאת בחיפוש התמונות.
תמונות של מוצרים אפשר לחפש ב:
בעבר ממציא היה נאלץ לכתת את רגליו למשרדי הפטנטים על מנת לבדוק האם ההמצאה שהמציא הינה חדשה. אולם היום, כשבסיסי הנתונים של רשויות הפטנטים נגישים לציבור הרחב באמצעות האינטרנט, אפשר לבצע את החיפוש מבלי לצאת מהבית.
להלן רשימה של בסיסי חינמיים נתונים מקוונים של פטנטים:
- מאגר הפטנטים של משרד הפטנטים האירופי
- מאגר הפטנטים של הארגון העולמי לקניין רוחני (בקשות PCT בלבד)
- free patents online
- pat2pdf (להורדת קבצי PDF של פטנטים ובקשות לפטנט אמריקאים בלבד)
חיפוש פטנטים – כיצד
הצורה הנפוצה של חיפוש במאגרי מידע היא על ידי שאילתות המורכבות ממילות מפתח ותנאים לוגיים.
את החיפוש אפשר למקד גם בתוך שדות של הפרסום. אחד השדות של מסמכי פטנט הוא התקציר (Abstract). התקציר מתאר את ההמצאה בקצרה, ולכן חיפוש בשדה של התקציר הוא יותר ממוקד לעומת חיפוש בכל הטקסט של מסמך הפטנט. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שהתיאור של ההמצאה שאנו מחפשים עשוי להימצא דווקא בחלק האחר של מסמך הפטנט, ולכן, אם החיפוש שנעשה בתקצירים העלה מספר דל של פרסומים, כדאי להרחיב את החיפוש אל יתר החלקים של מסמך הפטנט.
נתון חשוב נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת הוא הסיווג של ההמצאה. למשרד הפטנטים האמריקני סיווג משלו, וכן גם למשרד הפטנטים האירופי. אבל יש סיווג שמופיע בכל מסמכי הפטנט בעולם והוא הסיווג הבינלאומי, הנקרא International Patent Classification, או בקיצור IPC. יש מנועי החיפוש שמאפשרים לתחום את החיפוש רק לסיווגים מסוימים. אפשר לנצל את הסיווג בצורה פשוטה ויעילה: תחילה מאתרים בין הפרסומים שעלו בחיפוש לפחות פרסום אחד רלוונטי. מאחר ובאותו פרסום מופיע גם הסיווג של ההמצאה, מבצעים חיפוש חוזר שבו מוסיפים תנאי נוסף - הסיווג.
למשל, אם מסמך הפטנט הרלוונטי שמצאנו הראה שהסיווג שלו הוא H04L 9/02, אזי מוסיפים בשאילתה את ההגבלה שהשדה של הסיווג הבינלאומי יכול להכיל רק את הערך H04L 9/02. יש לשים לב שבסיווג הבינלאומי הקטגוריה 9/02 H04L היא תת קטגוריה של H04L 9. לכן, אם החיפוש בקטגוריה 9/02 H04L לא העלה מספיק תוצאות, ניתן להרחיב את החיפוש לקטגוריה רחבה יותר, אפילו מבלי לרדת לבדוק את תוכן ההגדרה של הקטגוריה (כמו H04L 9). תמיד עדיף להשתמש בסיווג היותר כללי. חיפוש ממוקד אמנם יביא למספר תוצאות קטן יותר, אבל הוא עשוי להחטיא דווקא את מה שמחפשים.
פירוט לסיווג בינלאומי ניתן למצוא למשל באתר הבית של הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, בכתובת הבאה: סיווג בינלאומי
עוד על הנושא:
מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל
בין מנועי החיפוש של פטנטים, היוצא מן הכלל הוא אתר חיפוש הפטנטים של גוגל. מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל הינו כלי מצוין מאחר והוא לוקח בחשבון מילים נרדפות, ולא רק את המילים וההטיות שהמשתמש רשם. כמו כן, מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל משחרר את המשתמש מהצורך להזין משפט חיפוש המכיל תנאים לוגיים כגון AND ו- OR, סוגריים מקוננים וכן הלאה. למעשה אותו מנוע חיפוש שעשה מהפיכה באינטרנט נרתם על ידי גוגל לביצוע מהפיכה בחיפוש פטנטים, והתוצאה כמובן אדירה.
שנה וחצי של חוסר וודאות
נקודה נוספת המקשה על החיפוש היא העובדה שבקשות לפטנט רואות אור רק שנה וחצי לאחר הגשתן, וגם זה לא מקובל בכל מדינות העולם. ולכן גם אם החיפוש שנערך היה הקפדני ביותר, עדיין יש שנה וחצי של אי וודאות.
כל הגורמים שצוינו מסבירים מדוע כל כך קשה לקבל תשובה מהימנה האם ההמצאה חדשה על סמך חיפוש, והממציא צריך להיות מוכן להפתעות בעת הבחינה.
סוגי חיפוש פטנטים
הערכת פטנטביליות: זה החיפוש הבסיסי, ומטרתו למצוא פרסומים דומים, במטרה לבדוק האם ההמצאה אכן חדשה.
החופש לפעולה: לפני שמשקיעים בפיתוח מוצר חדש, יש טעם לבדוק האם כשיצא לציבור הרחב הוא עשוי להפר פטנטים קיימים.
שלילת פטנט: אחת הדרכים להתמודד עם הפרת פטנט היא להוכיח שההמצאה נשוא הפטנט לא הייתה חדשה ביום שבעל פטנט הגיש בקשה לפטנט על המצאתו. במקרה כזה בעל הפטנט קיבל את הפטנט שלו שלא בצדק, ואפשר לבקש את ביטולו.
איתור מפרים פוטנציאליים: מטרתו של החיפוש לאתר מפרים פוטנציאליים של פטנט, במטרה לבקש מהם דמי שימוש בהמצאה המוגנת בפטנט.
משגוגל החליטה ליישם את טכנולוגיית החיפוש גם בתחום הפטנטים, אפשר לומר שהתחום עבר מהפיכה. גוגל אינה עוד שחקן בשטח חיפוש פטנטים, אלא אחד השחקנים המובילים, ואולי אף השחקן הראשי.
מנוע החיפוש של גוגל עשה היסטוריה, ולא צריך להרחיב בנושא זה. ומשגוגל החליטה ליישם את טכנולוגיית החיפוש גם בתחום הפטנטים, אפשר לומר שהתחום עבר מהפיכה. גוגל אינה עוד שחקן בשטח חיפוש פטנטים, אלא אחד השחקנים המובילים, ואולי אף השחקן הראשי. יתרונו הגדול של מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל על פני מאגרי פטנטים אחרים הינו בכך ששאילתת החיפוש לא צריכה לנקוב במילים הנרדפות, שכן נראה שמנוע החיפוש של גוגל לוקח בחשבון גם את המילים הנרדפות. יש בכך משום הקלה משמעותית למשתמש, בייחוד זה שאינו מומחה לחיפוש פטנטים. כמו כן, מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל משחרר את המשתמש מהצורך להזין משפט חיפוש המכיל תנאים לוגיים כגון AND ו- OR, סוגריים מקוננים וכן הלאה.
מאחר וגוגל הינה מעצמה כלכלית, היא עושה את חיפוש הפטנטים כשירות לציבור ולכן אינה גובה תשלום עבור חיפוש פטנטים באתר שלה. יתירה מזו, בשעת כתיבת שורות אלה גוגל אפילו אינה מציגה פרסום בשולי הדף.
משגוגל נכנסה לתחום חיפוש הפטנטים, בשלב הראשון מנוע החיפוש של גוגל ביצע סריקה של מילות המפתח והמילים הנרדפות שלהן רק במשרד הפטנטים האמריקאי USPTO. אולם היום היריעה התרחבה, והחיפוש נעשה במאגרי פטנטים נוספים, כגון של מאגר הפטנטים משרד הפטנטים האירופי, ושל הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).
כאמור, יתרונו הגדול של מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל על פני מנועי חיפוש אחרים הינו בכך שעל פניו המשתמש לא חייב להגדיר את המילים הנרדפות, שכן גוגל עושה את זה בשבילו.
- מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל
- מנוע חיפוש הפטנטים של משרד הפטנטים האירופי
- מנוע החיפוש של משרד הפטנטים האמריקאי
עוד על הנושא:
מדריך חיפוש פטנטים חינם ובאופן עצמאי. שימוש במנוע החיפוש של גוגל, מאגרי תמונות מקוונים, ומנועי החיפוש הפופולריים.
להלן הסבר קצר על אופן בו ניתן לבצע חיפוש פטנטים וידע קודם באופן עצמאי ("עשה זאת בעצמך").
אחד הקריטריונים לקבלת פטנט הינו קריטריון החידוש, כלומר ניתן לקבל פטנט רק על המצאה חדשה. החוק מגדיר המצאה חדשה כהמצאה שטרם התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט. הפרסום של ההמצאה ברבים יכול להיות בכתב, בעל פה, במראה, בקול, בישראל או מחוצה לה, בעברית או בשפה אחרת, וכו'. ויודגש שהפרסום אינו חייב להיות כתב פטנט.
על מנת שפרסום יוכל לשלול את החידוש מההמצאה על רמת הפירוט שלו להיות כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שפורסמו. למשל, לא מספיק שבפרסום ייכתב "נמצאה שיטה להפיכת נחושת לזהב". על מנת שהפרסום ישלול את זכות הראשונים על ההמצאה עליו לכלול גם הסבר טכני כיצד ההמצאה פועלת. מוצר שנמכר מהווה לרוב פרסום קביל שכן ניתן לפרקו ולהבין ממנו כיצד הוא פועל.
את החיפוש הראשוני אפשר לעשות באופן עצמאי. לאחר מכן, במידה ולא נמצאו פרסומים שמתארים את ההמצאה, כדאי לבצע חיפוש "מקצועי" באמצעות משרד עורכי פטנטים.להלן הסבר כיצד לבצע חיפוש פטנטים וידע קודם באופן עצמאי, ובחינם.
שלב 1: חיפוש תמונות
אם ההמצאה הינה מוצר, באופן טבעי נחפש באתרי אינטרנט בהם עשויים למכור את המוצר. אבל יש פתרון יותר טוב, והוא מנועי חיפוש התמונות. מנוע חיפוש התמונות הרי סורק את האינטרנט, ועורך אינדקס של התמונות לפי מילות המפתח שנמצאו בכל דף. לכן, אם מישהו הקדים אתכם והמציא את אותה המצאה, בהרבה מקרים ניתן לגלות זאת בחיפוש התמונות.
תמונות של מוצרים אפשר לחפש ב:
שלב 2: חיפוש במנוע החיפוש הפטנטים של גוגל
כאמור, פרסום אינו חייב להיות פטנט, אולם מאחר וממציאים נוהגים לרשום פטנט על המצאותיהם, יש סבירות שאם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, אזי הוגשה עליה בקשה לפטנט. לכן לחיפוש פטנטים יש חשיבות, למרות שכפי שנאמר לעיל, פרסום שישלול את זכות הראשונים על המצאה אינו חייב להיות פטנט.
כדאי להמשיך החיפוש באתר חיפוש הפטנטים של גוגל. מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל הינו כלי מצוין מאחר והוא לוקח בחשבון מילים נרדפות, ולא רק את המילים וההטיות שהמשתמש רשם. כמו כן, מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל משחרר את המשתמש מהצורך להזין משפט חיפוש המכיל תנאים לוגיים כגון AND ו- OR, סוגריים מקוננים וכן הלאה. למעשה אותו מנוע חיפוש שעשה מהפיכה באינטרנט נרתם על ידי גוגל לביצוע מהפיכה בחיפוש פטנטים, והתוצאה כמובן אדירה.
את מילות המפתח יש להזין באנגלית, ולכן צירפנו קישורית גם למנוע התרגום של גוגל.
שלב 3: חיפוש במנועי חיפוש אחרים של פטנטים
להלן מספר מנועי חיפוש פופולאריים אחרים:
- מאגר הפטנטים של משרד הפטנטים האמריקאי
- מאגר הפטנטים של משרד הפטנטים האירופי
- מאגר הפטנטים של הארגון העולמי לקניין רוחני (בקשות PCT בלבד)
- pat2pdf (להורדת קבצי PDF של פטנטים ובקשות לפטנט אמריקאים בלבד)
חלק ממנועי החיפוש מאפשרים שאילתות מורכבות המכילות תנאים לוגיים והתמקדות בשדות מסויימים.
שלב 4: חיפוש במנועי חיפוש גנריים
יש כמובן טעם לחפש במנועי החיפוש הגנריים, כגון של גוגל ויאהוו.
עזרים
ניתן להיעזר במנוע התרגום של גוגל על מנת לתרגם את המילים לאנגלית, למרות שמנוע חיפוש הפטנטים של גוגל מציע לתרגם את הפטנט שמוצג לכמה שפות, כולל עברית.
כמו כן, אפשר לחפש מילים נרדפות בדף האינטרנט Collins Dictionary
חשוב לזכור
חשוב לזכור שבחיפוש פטנטים וידע קודם אין מאה אחוז, ויש לקחת בחשבון שיש פרסומים שלא מצאנו. יתירה מזו, בקשה לפטנט מתפרסמת לאחר 18 חודשים. כלומר, יש אפשרות שלמרות שלא מצאנו את ההמצאה שחיפשנו בחיפוש הפטנטים שעשינו, עדיין יתכן שמישהו הקדים והגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה, אבל הבקשה עדיין לא התפרסמה. וגם כאשר הבקשה לפטנט מתפרסמת, עדיין לוקח למנועי החיפוש זמן למצוא ולנתח את מילות המפתח שלה. העניין יותר קריטי לגבי תחומים "חמים" כגון טכנולוגית ענן מאשר לגבי תחומים כגון אינסטלציה שבהם החידושים יותר נדירים.
וחשוב להדגיש כי בחיפוש פטנטים וידע קודם לניסיון יש חשיבות, ולכן אם בחיפוש שעשיתם לא הצלחתם למצוא שמישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, בכל זאת מומלץ לפנות לעורך פטנטים.
חברות המתמחות בביצוע חיפוש פטנטים וידע קודם
יש חברות המתמחות בחיפוש פטנטים וידע קודם. הדווח שמתקבל כתוצאה מהחיפוש שלהן מסתכם ברשימה של פטנטים שנמצאו רלוונטיים להמצאה. לעיתים הן גם מדגישות שורות בפטנטים שנמצאו, כדי להפנות את תשומת הלב אליהן.
על מנת לנתח ניתוח מעמיק את הפרסומים שנמצאו, וכתוצאה מכך את הסיכויים לקבל פטנט, נדרשת עבודה של כמה שעות של עורך פטנטים. יוצא מכך שהעלות של עבודת חיפוש הפטנטים עשויה להגיע לכדי שליש מעלות עריכת הפטנט, ולעיתים אף יותר.
תביעות של בקשה לפטנט מביעות את הבעלות שבעל הבקשה לפטנט מבקש מהמדינה. התביעות מנוסחות באופן משפטי. במהלך ההליך לקבלת פטנט מתנהל מעין משא ומתן בין בעל הבקשה לפטנט לבין רשות הפטנטים באותה מדינה על נוסח התביעות.
כיצד יש לפרש תביעות
כפי שהזכרנו באחד המאמרים, תביעות של בקשה לפטנט מביעות את הבעלות שבעל הבקשה לפטנט מבקש מהמדינה. לפיכך, התביעות מנוסחות באופן משפטי, ובתור שכאלה כל פסיק ונקודה עשויים להיות בעלי חשיבות. במהלך ההליך לקבלת פטנט מתנהל מעין משא ומתן בין מבקש הבקשה לפטנט לבוחן לגבי הניסוח של התביעות שיתקבלו. לאחר שהתקבל פטנט, התביעות מגדירות את היקף הבעלות שהמדינה העניקה לבעל הפטנט על המצאתו.
מנקודת המבט של המבנה, יש שני סוגי תביעות: תביעות בלתי תלויות, ותביעות התלויות בהן. למשל, נניח שהתביעה הינה על עט המכיל תפס שנצמד אל בגד ומונע מהעט ליפול מהכיס, וגם מכסה שמטרתו למנוע מגע בלתי מכוון בין הראש הכותב של העט לגוף אחר. במקרה הזה מי שהגיש בקשה לפטנט על עט היה צריך להגדיר את התביעות בערך כך:
1. כלי כתיבה המכיל:
- מוט מאורך, לצורך אחיזה;
- מיכל דיו המצוי בתוך המוט המאורך;
- פתח יציאה של דיו מתוך המיכל, כך שבעת המגע של פתח היציאה עם דף, עובר דיו מפתח היציאה אל הדף, הפתח ממוקם באחת הקצוות של המוט המאורך.
2. כלי כתיבה כמוגדר בתביעה 1, המכיל גם תפס להצמדת המוט המאורך אל כיס, במטרה למנוע נפילה בלתי מכוונת של כלי הכתיבה מהכיס.
3. כלי כתיבה כמוגדר בתביעה 2, שבו התפס כולל גם גוף קפיצי המחובר אל המוט המאורך ונלחץ אל המוט המאורך.
4. כלי כתיבה כמוגדר בתביעה 1, המכיל גם מכסה לחלק המוט המאורך המכיל את פתח היציאה, במטרה למנוע מהדיו שבמיכל להישפך החוצה באופן בלתי מכוון.
יש לשים לב למבנה: תביעה 2 תלויה בתביעה 1 (שימו לב לנוסח של תביעה 2: "כלי כתיבה כמוגדר בתביעה 1", כלומר יש הפניה לתביעה קודמת). תביעה 3 תלויה בתביעה 2. תביעה 4 תלויה בתביעה 1. ואילו תביעה 1 אינה תלויה באף תביעה אחרת. לפיכך, כל התביעות תלויות, למעט תביעה 1 שאינה תלויה באף תביעה אחרת.
תביעה תלויה יש לפרש כאילו הכילה את כל הסעיפים של התביעות בהן היא תלויה. לכן, את תביעה 2 יש לפרש כך:
1. כלי כתיבה המכיל:
- מוט מאורך, לצורך אחיזה;
- מיכל דיו המצוי בתוך המוט המאורך;
- פתח יציאה של דיו מתוך המיכל, כך שבעת המגע של פתח היציאה עם דף, עובר דיו מפתח היציאה אל הדף, הפתח ממוקם באחת הקצוות של המוט המאורך;
- תפס להצמדת המוט המאורך אל כיס, במטרה למנוע נפילה בלתי מכוונת של כלי הכתיבה מהכיס.
את תביעה 3 יש לפרש כך:
1. כלי כתיבה המכיל:
- מוט מאורך, לצורך אחיזה;
- מיכל דיו המצוי בתוך המוט המאורך;
- פתח יציאה של דיו מתוך המיכל, כך שבעת המגע של פתח היציאה עם דף, עובר דיו מפתח היציאה אל הדף, הפתח ממוקם באחת הקצוות של המוט המאורך;
- תפס להצמדת המוט המאורך אל כיס, במטרה למנוע נפילה בלתי מכוונת של כלי הכתיבה מהכיס;
התפס מכיל גוף קפיצי המחובר אל המוט המאורך, ונלחץ אל המוט המאורך.
ואילו את תביעה 4 יש לפרש כך:
1. כלי כתיבה המכיל:
- מוט מאורך, לצורך אחיזה;
- מיכל דיו המצוי בתוך המוט המאורך;
- פתח יציאה של דיו מתוך המיכל, כך שבעת המגע של פתח היציאה עם דף, עובר דיו מפתח היציאה אל הדף, הפתח ממוקם באחת הקצוות של המוט המאורך;
- מכסה לחלק המוט המאורך המכיל את פתח היציאה, במטרה למנוע מהדיו שבמיכל להישפך החוצה.
הפרת פטנט פירושו ניצול (ייצור, שיווק, ייבוא, וכו') לפחות אחת מהתביעות שלו. וליתר דיוק, המוצר המפר צריך להכיל את כל סעיפי התביעה. למשל, לגבי תביעה 1, הפרה פירושה ייצור (שיווק, ייבוא, וכו') של כלי כתיבה המכיל את כל הסעיפים הבאים:
- מוט מאורך, לצורך אחיזה;
- מיכל דיו המצוי בתוך המוט המאורך;
- פתח יציאה של דיו מתוך המיכל, כך שבעת המגע של פתח היציאה עם דף, עובר דיו מפתח היציאה אל הדף, הפתח ממוקם באחת הקצוות של המוט המאורך.
כלי כתיבה שיתבסס על, נניח, דיסקית במקום מוט מאורך, לא יפר את התביעה.
ואם היינו מגדירים את המוט המאורך כגליל, הרי שכלי כתיבה המכיל מוט מאורך בעל חתך ריבועי לא היה מפר את הפטנט.
לפיכך, ככל שתביעה מפורטת פחות, כן היקף הבעלות שהיא מגדירה גדול יותר, וככל שהתביעה מכילה יותר פרטים, כך אפשר לעקוף אותה, שכן מספיק שינוי של פרט אחד על מנת לטעון שמדובר במוצר אחר.
למשל, בתביעה הבלתי תלוי 1 לא מוזכרת לא התופסנית ולא המכסה. לכן כל כלי כתיבה שמכיל את שלושת הסעיפים של תביעה 1, בין אם הוא מכיל תופסנית ובין אם לאו, בין אם הוא מכיל מכסה ובין אם לא, מפר את הפטנט. מי שמפר את תביעה 2, או 3 או 4, בוודאי מפר את תביעה 1, שכן תביעות 2, 3 ו-4 תלויות בתביעה 1.
אם כן, ראינו שככל שתביעה פחות מפורטת, כן היקף הבעלות שהיא מעניקה גדולה יותר.
יתירה מזו, יש שני סוגי הפרה: הפרה מילולית, והפרה של עיקר ההמצאה. על ההבדלים עמדנו ברשימה היקף ההגנה של תביעות. כלומר, גם אם תביעה לא הופרה באופן מילולי, עדיין היא עשויה להפר את עיקר ההמצאה.
כל מה שרצית לדעת על פטנטים, ולא היה לך את מי לשאול. רישום פטנט פרוביזורי או זמני על רעיון חדש - כל המידע אצלנו באתר!
ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים. הדרך המשפטית להגן על המצאה הינו הפטנט. מה זה פטנט?
על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט על אותה המצאה, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט על המצאתו יגדלו.
אילו זכויות מעניק פטנט?
פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק, לפי החוק הישראלי הוא מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצר את ההמצאה, להשתמש בהמצאה, להציע אותה למכירה, למכור אותה, או לייבא אותה לצורך אחת מהפעולות האמורות. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לבצע את הפעולות האלה מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.
האם על כל המצאה מעניקים פטנט?
לא. על מנת שניתן יהיה לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:
- חידוש: כלומר, הממציא הינו הראשון שהמציא את ההמצאה.
- התקדמות המצאתית: על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה.
- תחום ההמצאה: על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות בתחום התוכנה והמצאות בתחום שיטות לטיפול בבני אדם.
- תועלת: על ההמצאה להיות מועילה.
- שימוש: על ההמצאה להיות שימושית.
איך אפשר לדעת אם ההמצאה חדשה?
צריך לחפש את ההמצאה בתמונות שמפרסמות באינטרנט, חנויות וירטואליות, וכו'. אבל זה לא הכל. רצוי לחפש גם במסמכי פטנטים שכן יש סבירות שבעל המצאה שראה עניין כלכלי בהמצאתו, הגיש עליה בקשה לפטנט.
ראו גם: חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך
איך מקבלים פטנט?
מגישים בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה רוצים לקבל פטנט. על הבקשה לכלול (א) טופס שבו רשומים פרטי מבקש הבקשה, (ב) תיאור של ההמצאה, (ג) "תביעות" שהן למעשה הגדרה פורמאלית של ההמצאה. הכללים של התיאור הם נוקשים. כמו כן, למרות שיש דמיון בין הדרישות במדינות שונות, בכל זאת לכל מדינה יש את הייחודיות שלה.
לאחר שהבקשה נבחנת (בדרך כלל כשנתיים לאחר שנתיים מתאריך הגשת הבקשה, אבל אפשר לזרז את הבחינה), מקבלים מרשות הפטנטים דו"ח בחינה. הדו"ח קובע האם הבוחן של רשות הפטנטים מצא שהמצאה עומדת בקריטריונים שצוינו לעיל, ואם לא הדו"ח מפרט מדוע. למשל, ההמצאה לא חדשה, או שההמצאה הינה מובנת מאליה לבעל מקצוע מתחום ההמצאה. על מנת לקבוע האם ההמצאה חדשה, הבוחן מבצע בעצמו סקר פטנטים וחיפוש ידע קודם. את מסקנותיו הוא מבסס על הפרסומים שמצא.
על מנת להתגבר על השגות הבוחן, בעל ההמצאה צריך לענות על דוח הבחינה. במענה לדו"ח הבחינה הוא צריך להסביר מדוע הוא אינו מסכים עם הבוחן, ובמידת הצורך לשנות את הגדרת ההמצאה ("התביעות") כך שההגדרה החדשה תיצור חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לפרסומים שהבוחן מצא.
אני מבין שמדובר בתחום מורכב. מי יכול לעזור לי?
איש המקצוע שקיבל היתר לשם כך ממשרד המשפטים נקרא "עורך פטנטים". יחד עם זאת, גם לעורכי דין שמורה הזכות לעסוק בתחום זה.
אבל, החוק מתיר לכל מבקש בקשה לפטנט להכין את החומר בעצמו. אמנם מפאת המורכבות אנו לא ממליצים על כך, אבל מבחינה חוקית אין מניעה לעשות זאת.
כמה עולה העזרה של עורך פטנטים?
בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי דין מנועים מלפרסם ברבים את המחירון שלהם. באשר לעורכי פטנטים, עם השנים החוק מאמץ את כללי האתיקה של עורכי הדין גם לגבי עורכי פטנטים. לפיכך, קשה להאמין שתמצאו משרד לעורכי פטנטים שמפרסם ברבים את המחירון שלו.
מכל מקום, יש לקחת בחשבון שתהליך רישום פטנט אינו זול, ממש כמו שירותי עריכת דין. לכן יש הממליצים להשקיע בפטנט בצורה פרוגרסיבית, כלומר, להגדיל את ההשקעה ככל שיש וודאות גדולה יותר שההמצאה תניב פטנט. למשל, תחילה לבצע חיפוש פטנטים "מקצועי" על מנת לעמוד על הסיכוי לקבל פטנט. אם יש אינדיקציה חיובית, להמשיך בבקשה לפטנט מזורזת בישראל. ואם הבחינה הישראלית תהיה חיובית, רק אז להשקיע בבקשות לפטנט במדינות נוספות כגון ארה"ב ומדינות אירופה.
קבלתי פטנט !!! כמה זמן הוא בתוקף? האם הפטנט שלי תקף גם במדינות אחרות?
אחת לכמה שנים יש לשלם "אגרת חידוש" על מנת לחדש את תוקף הפטנט לעוד מספר שנים. פטנט יכול להיות תקף עד עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט, ובתנאי ששולמו אגרות החידוש. כמו כן, הפטנט תקף רק למדינה בה הוא ניתן. אם למשל קבלתי פטנט בישראל, הוא לא יהיה תקף בארה"ב. על מנת לקבל פטנט בארה"ב יש צורך לעבור את תהליך הבחינה כמו במקום אחר.
קבלתי פטנט בישראל. האם אני יכול להגיש בקשה לפטנט בארה"ב?
רק אם לא חלפה שנה מתאריך הבקשה לפטנט בישראל.
הבה נפרט מעט יותר. היחסים בין מדינות בתחום הפטנטים מוגדרים באמצעות אמנות. האמנה הנפוצה ביותר הינה אמנת פאריס שחתומות עליה כמעט כל מדינות העולם, והיא מעניקה לבעל בקשה לפטנט זכות להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות כך שזכות הראשונים על התאריך הראשון תשמר ("דין קדימה"). ולמה זה חשוב? כי אם הגשתי היום בקשה לפטנט על המצאה בישראל, תהיה לי שנה על מנת להגיש בקשה על אותה המצאה במדינות נוספות, כך שהתאריך לגביו ההמצאה צריכה להיות חדשה יהיה התאריך בו הגשתי בקשה לפטנט בישראל ("תאריך בכורה"). במשך השנה הזו אני יכול לנסות לשווק את ההמצאה, לבדוק את התגובה של השוק להמצאה, לגייס כספים לצורך בקשה לפטנט במדינות נוספות, וכדומה.
מה הטעם לנסות לקבל לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה לגבי הסיכוי לקבל פטנט?
ואכן, מה הטעם להגיש בקשה לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה האם יש לי סיכוי לקבל פטנט, שהרי דוח הבחינה הראשון יהיה תוך שנתיים, ואילו אמנת פאריס נותנת לי רק שנה אחת של חסד?
התשובה היא שניתן לזרז את בחינת הבקשה לפטנט. על מנת לזרז בחינת בקשה לפטנט בישראל יש צורך בנימוקים מתאימים, שהרי מדובר בבקשה להקדים את הבחינה של הבקשה שלי לפטנט על פני בקשות אחרת לפטנט הממתינות בתור.
ואין פטנט בינלאומי?
עדיין לא, ומאחר וכל מדינה רוצה להיות עצמאית בתחום הפטנטים, סביר שזה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין.
יחד עם זאת, יש אמנה שנקראת אמנת ה- PCT, שמאפשרת להאריך את שנת החסד מתוקף אמנת פאריס בעוד שנה וחצי נוספות. כלומר, אמנת ה- PCT שומרת לבעל המצאה את תאריך הבכורה לשנתיים וחצי. בזמן זה הוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה במדינות נוספות.
אפשר לקבל פרטים נוספים על אמנת ה- PCT?
PCT הם ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, כלומר האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים.
כאמור, לפי האמנה פרק הזמן בו ניתן להגיש בקשה לפטנט הינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה. יתרון נוסף שהאמנה מעניקה הינו בחינה. כלומר רשות ה- PCT בוחנת את ההמצאה ומנפיקה דו"ח בחינה. אמנם דו"ח הבחינה של ה-PCT אינו מחייב אף מדינה, אבל הוא מהווה המלצה.
החיסרון של אמנת ה- PCT הינו המחיר הגבוה של האגרות.
ישראל הינה אחת מרשויות החיפוש והבחינה של ה- PCT. רשויות נוספות הינן רשות החיפוש והבחינה האמריקאית, רשות החיפוש והבחינה האירופית, ועוד.
מה זה "פטנט ארעי" או "פטנט פרוביזיונאלי"?
בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) הינה הליך אמריקאי מקדים לבקשה לפטנט, שמאפשר לשמור על זכויותיו של בעל הבקשה במשך שנה. על בעל בקשה פרוביזיונאלית להגיש בקשה "רגילה" לפטנט לפני תום השנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, אחרת הוא יאבד את תאריך הבכורה על ההמצאה.
בקשה פרוביזיונאלית אינה צריכה לעמוד בדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה לפטנט, והאגרה להגשתה נמוכה. לכן יש המעדיפים להתחיל את ההליך לקבלת פטנט על ההמצאה בדרך זו.
בקשה פרוביזיונאלית מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO). יתרונה הוא שהאגרה להגשת בקשה פרוביזיונאלית הינה זולה באופן משמעותי ביחס לבקשה רגילה לפטנט, ועומדת על כ- 130 $ בלבד.
בקשה פרוביזיונאלית אינה נבחנת ואינה מתפרסמת ברבים. יחד עם זאת, היא מעניקה לבעל הבקשה זכות להגיש בקשה קבועה לפטנט בתוך שנה לכל היותר מתאריך הבקשה הפרוביזיונאלית, תוך כדי שמירת תאריך הבכורה. ובמיוחד יודגש שבקשה פרובוזיונאלית אינה פטנט ארעי, לא פטנט זמני, ולא פטנט כלל. היא אופציה הניתנת למימוש תוך שנה מתאריכה. לא מימש בעל הבקשה את האופציה, הוא מאבד את הזכויות שהיא מעניקה.
מה זה יוטיליטי מודל?
זו למעשה בקשה לפטנט שאינה נבחנת, אלא אם כן מישהו ערער בבית משפט. אזי נפתח התיק, וההמצאה נבחנת כאילו הייתה בקשה רגילה לפטנט.
למעשה, ביוטיליטי מודל יש יתרונות רבים – מצד אחד מזהירים את הציבור שמישהו המציא כבר את ההמצאה, אבל מצד שני לא בוחנים את ההמצאה אלא אם כן מישהו מתנגד שבעל ה- Utility Model יהנה מזכויות של פטנט.
יוטיליטי מודל תקף ל- 10 שנים לכל היותר (בהתאם למדינה בה ניתן), לעומת פטנט שתקף ל- 20 שנים מיום הבקשה לפטנט.
צורת הגנה זו על המצאות אינה תקפה בכל מדינות העולם. בארה"ב ובישראל אין הליך של יוטיליטי מודל. באירופה ההליך תקף רק במדינות מסויימות, שהחשובה ביניהן הינה גרמניה.
למרות הכותרת היומרנית, יש לזכור כי מדובר בנושא כבד, ואין מסמך זה אמור לכסות ולו חלק קטן של התחום.
הוא נועד להעניק מושגים ראשונים למי שתחום זה חדש לו.
