דוח בחינה
מילון מונחי פטנט
דו"ח בחינה הינו מסמך בו רשות פטנטים מסבירה את הסיבות מדוע לדעתה אין להעניק פטנט על ההמצאה כפי שהוגדרה בתביעות.
בחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967, בסעיף 20, דו"ח בחינה נקרא "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט". בארה"ב ולמעשה בכל העולם דו"ח בחינה נקרא "Office Action". בבקשות PCT דו"ח זה נקרא "Written Opinion".
דו"ח בחינה עשוי להכיל את הנימוקים הבאים לדחיית בקשה לפטנט:
- חוסר חידוש. לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 102 לחוק בארה"ב), המצאה נחשבת לחדשה אם לא התפרסמה ברבים, בין בישראל ובין מחוצה לה, בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצעה לפי הפרטים שנודעו.
- היעדר התקדמות המצאתית. לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 103 לחוק בארה"ב) על המצאה להיות בעלת "התקדמות המצאתית". בשאלה מהי התקדמות המצאתית מתחבטים רשויות הפטנטים ובתי המשפט ברחבי העולם זה שנים, ללמדך שהנושא מורכב. מכל מקום, אחת הדרכים שהתגבשו בפרקטיקה של הפטנטים להוכיח חוסר התקדמות המצאתית היא להוכיח שניתן להרכיב את ההמצאה הנתבעת מצירוף של חלקים שנלקחו מהפרסומים שצוטטו (ובתנאי שעצם הצירוף הינו עניין טריוויאלי למי שמתמצא בתחום).
- פגמים פורמאליים. זה למעשה החלק הפחות מדאיג, שכן ניתן לבצע שינויים בבקשה לפטנט גם לאחר ההגשה על מנת להתגבר על נקודות כאלה.
- ההמצאה הנתבעת אינה בתחום פטנטבילי. בישראל המצאות היכולות לקבל הגנת פטנט חייבות להיות בתחום טכנולוגי, בניגוד למשל לשיטות לעשיית עסקים. כמו כן, המצאות על טיפול בבני אדם אינן פטנטביליות בישראל. ארה"ב יותר גמישה, והיא מאפשרת קבלת פטנט על שיטות לעשיית עסקים וטיפול בבני אדם. למעשה החוק שונה ממדינה למדינה, וגם עשוי להשתנות מדי פעם.
- ריבוי המצאות. לפי החוק, פטנט ניתן על המצאה אחת בלבד. הבוחן עשוי להצביע על כך שלדעתו התביעות תובעות יותר מהמצאה אחת.
- תביעות חמדניות. מאחר ונוהגים לנסח את התביעות בצורה כללית מדי, הבוחן עשוי להגיע למסקנה שהתביעות חמדנית (כלומר, "כלליות מדי").
הרחבה קטנה על הנושא המורכב
בדו"ח הבחינה הבוחן מביא ציטוטים, כלומר פרסומים בתחום ההמצאה (אבל לא בהכרח) שראו אור לפני שהוגשה הבקשה לפטנט. המטרה הראשונה שלו היא להוכיח שההמצאה אינה חדשה. הבוחן עובר הסעיפים של התביעות, ומנסה להראות שכל הסעיפים קיימים בפרסומים שציטט. היה וכל הסעיפים של התביעה נמצאו בפרסום אחד, לפי הפרקטיקה שהשתרשה משמע שההמצאה אינה חדשה. במקרה שהיה על הבוחן ללקט את הסעיפים ממספר פרסומים, משמעו שההמצאה נעדרת "התקדמות המצאתית".
ממציאים נוהגים לחשוב שההמצאה שלהם ראויה להגנת פטנט כי הפרסומים שצוטטו מתארים המצאות שונות. אולם הפרקטיקה הנהוגה בתחום זה שונה. לבוחן יש זכות להוכיח שההמצאה אינה ראויה להגנת פטנט על סמך ליקוט האלמנטים של ההמצאה מתוך פרסום אחד או יותר.
דרך אחת להוכיח שההמצאה ראויה להגנת פטנט היא להראות שיש אלמנט שלא מוזכר בפרסומים, אשר שילובו עם שאר האלמנטים של ההמצאה אינו מהווה ענין מובן מאליו לאיש מקצוע "ממוצע" בתחום ההמצאה.
דוגמא
להלן דוגמא שתאיר מעט על המורכבות בשאלה האם בהמצאה יש ההתקדמות ההמצאתית.
ההמצאה היא שעון יד המכיל מיקרופון ומנגנון שמאפשר למשתמש לכוון את השעה באמצעות אמירת השעה אל תוך המיקרופון. ונניח שההמצאה חדשה. האם בהמצאה יש התקדמות המצאתית?
מצד אחד אפשר לומר שמאחר ומדובר ביתרונות משמעותיים ביחס לידע הקודם, ומאחר ואף אחד לא חשב על השכלול הזה עד כה מעידה על התקדמות המצאתית. אולם מצד שני מאחר ומתן פקודות קוליות למכונה הינה טכנולוגיה נדושה בימים אלה, יישום הטכנולוגיה הזו בשעון יד אינה מהווה התקדמות המצאתית.
אז איזה אופציה נכונה?
