תביעות

תביעות בפטנט

פרק התביעות בבקשה לפטנט מגדיר את המונופול שבעל הבקשה מבקש לקבל מהמדינה על המצאתו, ואילו בפטנט פרק התביעות מגדיר את היקף המונופול שהמדינה העניקה לבעל הפטנט.

פרק זה הוא הפרק החשוב ביותר בבקשה לפטנט, ומעצם טבעו הוא מנוסח בצורה יותר משפטית מאשר שאר חלקי הבקשה לפטנט. במהלך ההתדיינות עם הבוחן על הענקת פטנט על המצאה, מתנהל מעין משא ומתן בין מבקש הבקשה לפטנט לבין הבוחן על ביצוע שינויים בתביעות כך שיגדירו את ההמצאה בצורה כזו שתהיה שונה מהידע הקודם שמצא הבוחן, ושלא תהיה טריוויאלית לבעל המקצוע הממוצע.

סעיף 13 של חוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מתייחס לתביעות במילים הבאות:

(א) הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.
(ב) ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט.

את התביעות יש למספר בסדר רץ. מקובל להגביל את מספר התביעות, והמספר שונה ממדינה למדינה.

ניתן להבחין בין תביעות בלתי-תלויות, ותביעות תלויות (בתביעות בלתי תלויות). למשל:

1. --- A system for doing something הינה תביעה בלתי-תלויה.

ואילו

2.  ---A system according to claim 1 הינה תביעה התלויה בתביעה 1 (שכן היא מכילה התייחסות לתביעה 1)

כמו כן ניתן להבחין בין תביעות על מכשיר (מערכת, וכו') ותביעות על שיטה. בעוד שבתביעות על מכשיר מפרטים את האלמנטים מהם מורכב המכשיר, הרי שבתביעות על שיטה מגדירים את ההמצאה באמצעות צעדים.