סוגי חיפוש פטנטים

נהוג לחשוב שחיפוש פטנטים נועד רק למטרה אחת - לאתר האם ההמצאה היא חדשה. אלא שיש סוגי חיפוש פטנטים נוספים. הרשימה הבאה מפרטת את סוגי חיפוש הפטנטים המוכרים.

הערכת פטנטביליות

החיפוש הבסיסי ביותר, שכן ממציאים מעוניינים לדעת האם ההמצאה שלהם חדשה. כזכור, אחד המבחנים לקבלת פטנט הוא מבחן החידוש, כלומר האם הממציא היה הראשון להמציא את ההמצאה, או שהיה מי שקדם לו. בחיפוש כזה לא מספיק לחפש פטנטים זהים וקרובים, אלא צריך לחפש גם "ידע קודם", כלומר החיפוש צריך להתפרש אל מעבר למאגרי הפטנטים, אלא גם באתרי אינטרנט שאין להם קשר לפטנטים.

כמו כן, אסור לשכוח כי היותה של ההמצאה חדשה אינו מספיק על מנת לקבל פטנט. על מנת לקבל פטנט על המצאה להיות גם בעלת "התקדמות המצאתית", כלומר יש בה אותו ניצוץ המצאתי שמבדיל את ההמצאה מחידוש של "בעל מלאכה".

החופש לפעולה

כל מוצר עשוי להפר פטנטים.  עצם הידיעה אילו פטנטים קיימים בתחום מאפשרת בדרך כלל לתכנן את המוצר כך שלא יתנגש בפטנטים אלה. אפשרות אחרת היא להגדיל את מאגר הפטנטים של החברה, בין אם באמצעות הגשת בקשות חדשות לפטנט ובין אם באמצעות רכישת פטנטים קיימים, כך שיווצר "מאזן אימה" בין מאגר הפטנטים של החברה, לבין מאגר הפטנטים של המתחרים שלה. גם כאן באה לידי ביטוי המיומנות המיוחדת של עורך פטנטים, שכן רק עורך פטנטים הינו בעל הסמכה, ידע וניסיון להעריך נקודה זו.  

חיפוש לצורכי שלילת פטנט

חברה עשויה להיתבע על הפרת פטנטים של חברה אחרת. במקרה הזה עומדות לרשות החברה הנתבעת מספר ברירות, ואחת מהן הינה לנסות לבטל את הפטנט הנדון. הדרך הכי טובה לבטל פטנט הינה להראות שההמצאה לא היתה חדשה ביום שהוגשה עליה הבקשה לפטנט, או שלפחות נעדרה אותו ניצוץ המצאתי. גם כאן באה לידי ביטוי המיומנות המיוחדת של עורך הפטנטים, שכן רק עורך פטנטים הינו בעל הסמכה, ידע וניסיון להעריך נקודה זו. יש כמובן לציין שיש גם עורכי דין שמתמחים בתחום זה, והחוק מתיר לעורך דין לבצע את הפעולות שהוא מייחד לעורכי פטנטים.

אגב, כבר קרה שחברה תבעה חברה אחרת על הפרת פטנט, כשלמעשה הפטנט היה בתחום אחר... למזלה של החברה הנתבעת היא פנתה לעזרת עורך פטנטים, שהבהיר שלתביעה אין רגליים, ובכך חסך סכומים נכבדים מהחברה הנתבעת.

איתור מפרים פוטנציאליים

איתור מפרים פוטנציאליים הינו צעד חשוב, שכן אפשר להתריע בפני מי שעשוי למצוא עניין בהמצאה נשוא פטנט שהתקבל עוד לפני שהמפר הפוטנציאלי ביצע את ההפרה בפועל. אף אחד אינו שש למלחמה עם האחרים, ולכן התראה כזו עשויה למנוע מלחמה כזו.

ברם, יש חברות שמתפרנסות מתביעת מפירים.

מעקב אחר הפטנטים של מתחרים

באמצעות חיפוש זה ניתן לדעת מה הכיוון להתפתחות של המתחרים שלך, אילו מוצרים הם מפתחים, וכו'.

מעקב אחר הפטנטים בתחום מסוים

פטנט עולה פחות כאשר הוא בשלב הבחינה. לאחר שהפטנט מתקבל, ערכו בוודאי עולה. חברה המשקיעה באיתור בקשות לפטנט עוד בשלב הבחינה, עשויה למצוא "מציאות" ובמחיר שווה לכל נפש.

מהו עורך פטנטים

תחום הפטנטים מוסדר בחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 (להלן "חוק הפטנטים") ובתקנות לעניין זה.לפי סעיף 1 של חוק הפטנטים, עורך-פטנטים הוא "מי שרשום בפנקס עורכי-הפטנטים והוא בעל-רשיון כעורך-פטנטים".

סעיף 154 של חוק הפטנטים מגדיר את הזכויות הבלעדיות של עורך פטנטים:

(א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה.

(ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות.

לפיכך, סעיף 154(א) מגדיר את השטחים שמותר לעורך פטנטים לעסוק בהם: "בקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר".

בנוסף לכך, לעורך פטנטים רשום תהיה הזכות הבלעדית ל"הכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה".

לפי סעיף 145(ב) לחוק הפטנטים, גם לעורך דין מוענקות הזכויות האלה.

סעיף 142 לחוק הפטנטים עוסק בזכאות להירשם בפנקס עורכי הפטנטים:

 (א) זכאי להירשם בפנקס עורכי הפטנטים ולקבל רשיון עורך-פטנטים מי שנתמלאו בו אלה:

(1) הוא תושב ישראל;

(2) מתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא רשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;

(ב) הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השניה;

(ג) הוא סיים בחוץ לארץ מוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה, שאישר לענין זה שר המשפטים לאחר התייעצות במועצה להשכלה גבוהה, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השניה;

(3) עמד בבחינות כאמור בסעיף 143 או שוחרר מהן;

(4) התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך-פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת-פטנטים של מפעל תעשייתי;

(5) שילם את האגרה שנקבעה.

(ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף בצו, על המקצועות המנויים בתוספת השניה.

כלומר, לעורך פטנטים צריכה להיות השכלה גבוהה בתחום טכנולוגי, הוא צריך להיות תושב ישראל, צריך לעבור בחינות להוכחת בקיאותו בתחום, ולהתמחות לפחות שנתיים במשרד לעורכי פטנטים. 

עורכי דין העוסקים בעריכת פטנטים

כאמור, לפי סעיף 145(ב) לחוק הפטנטים, גם לעורך דין מוענקות הזכויות האלה. ברם, לטעמו של כותב שורות אלה, יש בכך טעם לפגם, וזאת מכמה סיבות: בעוד שמעורך פטנטים נדרשת השכלה גבוהה בתחום טכנולוגי, הרי שעורך דין פטור מדרישה זו; ובעוד שמעורך פטנטים נדרשת התמחות של שנתיים במשרד לעורכי פטנטים, הרי שעורך דין פטור מהתמחות זו. יתירה מזו, בקשה לפטנט הינה מסמך ייחודי שאין לו דומה במקצועות אחרים. הלוגיקה של הפטנטים גם היא שונה, ואין לה דומה במקצועות אחרים. לכן, הכשרה המתמקדת בנושא הינה חיונית.

לפיכך, על פניו נראה שעורך פטנטים הינו בעל הכשרה יותר מתאימה בתחום הפטנטים מאשר עורך דין. אבל, כאמור, זו דעתו האישית של כותב שורות אלו.
 

מה זה "עורך דין פטנטים"

החוק מגדיר מהו עורך דין ומהו עורך פטנטים. החוק לא מגדיר את המושג "עורך דין פטנטים" שמשום מה השתרש בשיח הישראלי. לפיכך, כל אדם יכול לפרש את זה כראות עיניו.

אזהרת רשם הפטנטים

רשם הפטנטים רואה בחומרה את העיסוק בתחום הפטנטים על ידי גורמים לא מוסמכים, עד כדי כך שהאזהרה הבאה פורסמה בדף הבית של אתר רשות הפטנטים:
 "לאחרונה הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח.

הנני להביא לידיעת הציבור כי פעילות אותם גורמים בלתי מוסמכים עומדת בניגוד לסעיפים 154 ו-192 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967, ומשרד המשפטים – רשות הפטנטים, שוקלים נקיטת צעדים משפטיים כנגד אותם גורמים.

כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך."
 

שפיטה ועונשין

חוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 דן בעונש המוטל על מי שהתחזה לעורך פטנטים, או שעשה פעולות שנתייחדו לעורך פטנטים:

 192. (א) ואלה דינם קנס 5,000 לירות:
(1) העושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורך-פטנטים שעה שאינו עורך-פטנטים;
(2) המתחזה כעורך-פטנטים והוא אינו עורך-פטנטים;

פנקס עורכי הפטנטים בישראל

פנקס עורכי הפטנטים בישראל מפורסם באתר רשות הפטנטים. אפשר להעזר בפנקס על מנת לדעת האם המשרד אליו אתה מעוניין לפנות אכן פועל תחת רישיון של אדם הרשום בפנקס עורכי הפטנטים.

כתבה בדה מרקר על הנושא

היזהרו ממאכערים שרושמים פטנטים - עלול להיגרם לכם נזק בלתי הפיך

על פי טענת רשם הפטנטים, באחרונה התרחבה התופעה של רישום פטנטים על ידי אנשים שלא הוסמכו לכך:

• http://www.themarker.com/law/1.579532

קיצורים:
עו"פ - עורך פטנטים
עו"ד - עורך דין

מאחר ורק הממציא הראשון שהמציא המצאה יכול לקבל פטנט על המצאתו, השאלה הראשונה שממציא שואל את עצמו היא האם מישהו הקדים אותו והגיש בקשה לפטנט על ההמצאה שלו. את התשובה לשאלה הוא מחפש בדרך כלל במסמכי פטנט, כלומר בפטנטים רשומים ובקשות לפטנט. אולם למסמכי פטנט יש חיסרון: בארה"ב, אירופה, רשות ה- PCT ועוד מקומות רבים נהוג לפרסם נוסח בקשות לפטנט רק לאחר שנה וחצי מתאריך ההגשה. כלומר, אם מישהו הקדים להמציא את ההמצאה והגיש על המצאתו בקשה לפטנט בפרק זמן של שנה וחצי, אין דרך לגלות זאת אלא לאחר תום תקופה זו.

קושי ידוע נוסף הוא מילות המפתח לפיהן נערך חיפוש. למשל, למונח "אינטרנט" יש הרבה מילים נרדפות: www, the web, world wide web, internet, wide area network, WAN, ועוד, והחיפוש צריך לקחת בחשבון את כל המילים הנרדפות. לפעמים עורך הפטנטים שערך את הבקשה לפטנט ממציא מונחים משלו, עובדה המקשה עוד יותר על החיפוש.

אבל יש עוד נקודה שאנשים אינם ערים לה: הבוחן לא חייב להוכיח שהמצאה זהה כבר הומצאה בעבר. למעשה הוא יכול להסתפק בכך שיראה כי ההמצאה הינה מובנת מאליה על סמך חומר שהתפרסם. מבחינת הפרקטיקה של הפטנטים, אם בוחן מראה שניתן לצרף את ההמצאה מפסיפס הלקוח מפרסומים שונים, ועצם הצירוף הוא צעד מובן מאליו ל"איש מקצוע ממוצע", הרי שהוא הוכיח שההמצאה אינה ראויה לקבל פטנט. למעשה, כמעט כל המצאה ניתנת לצירוף מפסיפס הלקוח מפרסומים שונים, אבל השאלה היא האם עצם הצירוף הינו צעד מובן מאליו לאיש מקצוע ממוצע. זו שאלה נכבדה, והמבחנים לפיהם ניתן לתת מענה לשאלה זו נדונו לא אחת בבתי משפט ברחבי העולם. לכן טבעי הוא שהאדם המתאים לחוות דיעה בשאלה כזו הוא עורך פטנטים, ואני מדגיש, עורך פטנטים, בניגוד לאיש מקצוע אחר העוסק בחיפושי פטנטים.

לא מכבר נתקלתי במקרה מעניין: ממציא הגיש בקשה לפטנט מבלי שביצע תחילה חיפוש ידע קודם. בשלב מסוים הוא נתקף בספקות, והזמין חיפוש אצל משרד שמתמחה בחיפוש פטנטים. זה צעד לא שיגרתי שכן חיפוש מבצעים לפני שמגישים בקשה לפטנט, וזאת במטרה להעריך את הסיכויים לקבל פטנט עוד לפני ההשקעה בעריכת הבקשה לפטנט והגשתה. בחיפוש עלו מספר פרסומים, והמשרד הפנה את תשומת ליבנו לאחד מהם במיוחד. הלקוח הגיע אלינו אחוז חרדה שההשקעה שלו בפטנט ירדה לטמיון, וביקש מאתנו לבחון את אותו פרסום. לאחר שבדקנו את הפרסום לעומקו, מצאנו שהוא מתאר המצאה אחרת. סופו של דבר שהלקוח קיבל פטנט על המצאתו, ללמדך עד כמה הנושא מורכב, ועד כמה קל להגיע למסקנות לא נכונות.

לטעמי, חיפוש ללא מתן חוות דעת על הפטנטביליות של המצאה לאור תוצאות החיפוש הוא חצי עבודה. בהיעדר חוות דעת לגבי הפטנטביליות של המצאה לאור פרסומים שעלו בחיפוש, הממציא עשוי לקבל רושם מוטעה שההמצאה שלו פטנטבילית, או למסקנה הפוכה שהמקרה שלו אבוד, ולוותר על הגשת בקשה לפטנט למרות שאולי לא היתה כל הצדקה לכך. כמה חבל.

על מנת שחיפוש יהיה איכותי, דרושה הבנה של ההמצאה הנדונה על כל הניואנסים שלה. חיפוש הנערך על סמך תקציר המצאה שנכתב על ידי הממציא על פני כמה שורות עשוי להיות בעייתי, שכן ממציא לא תמיד יכול לאפיין את הגרעין של ההמצאה שלו. קריאה והבנה של הפרסומים שעלו בחיפוש והרלוונטיות שלהם להמצאה הינה פעולה הדורשת זמן, ומאחר ושעת עבודה של עורך פטנטים הינה "יקרה", זה אמור להתבטא בסכום שמזמין החיפוש יצטרך לשלם. אם הסכום שממציא נדרש לשלם על חיפוש אינו מבטא את העבודה שנעשתה, לא מן הנמנע שמי שערך את החיפוש אינו עורך פטנטים, או שהחיפוש היה רשלני, או שניהם גם יחד.

לבסוף, הבה נבדוק את התייחסות החוק לנושא. סעיף 154(א) לחוק הפטנטים התשכ"ז 1967 קובע:

לעורך-פטנטים תהיה זכות ייחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קנייני התעשייה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה.

החוק קובע גם שעורך פטנטים מחויב הן לרמה המקצועית של עבודתו, והן ליושרה. עורך פטנטים מחויב גם לכבוד המקצוע. חובות אלה לא חלים על מי שאינו עורך פטנטים, עם כל ההשלכות הנובעות מכך.

עוד בנושא זה: 

• רשימה של מנועי חיפוש פטנטים
• שיטות לחיפוש במאגרי מידע של פטנטים
• חיפוש פטנטים וידע קודם
   

עריכת בקשה לפטנט

"עריכת פטנט" או ליתר דיוק עריכת פירוט לבקשה לפטנט, נעשית לפי פורמט שהתגבש במשך מאות שנים. להלן הפרקים בפירוט של בקשת פטנט, כפי מקובל בימים אלה:

שם ההמצאה

בפירוט של בקשה לפטנט נהוג להקפיד על התאמה בין שם ההמצאה לפתיח של התביעות הבלתי תלויות. למשל, אם תביעה בלתי תלויה נפתחה במשפט "מכשיר לחיתוך לחם", גם שם ההמצאה צריך להיות מנוסח כך.

תחום ההמצאה (Field of the Invention)

מגדיר באופן כללי את תחום ההמצאה שעליה מבקשים פטנט. לא נהוג לתאר בחלק זה את ההמצאה וזאת על מנת להבדיל באופן ברור בין ההמצאה לבין ידע קודם (Prior Art).

הרקע להמצאה (Background of the Invention)

תאור של הידע הכללי בנושא ההמצאה עליה מעוניינים לקבל פטנט, הבעיות שמאפיינות את תחום ההמצאה. גם כאן לא נהוג לתאר את ההמצאה.

תקציר ההמצאה (Summary of the Invention)

בחלק הזה מתארים את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט. מבחינה קונצפטואלית המצאה היא פתרון טכני ולא מובן מאליו לבעיה. כפי שתשימו לב, תקציר ההמצאה דומה לניסוח של התביעות אולם הוא נעשה בלשון יותר חופשית. הדמיון נועד למנוע חוסר תאימות בין התביעות של הבקשה לפטנט לתקציר ההמצאה.

תיאור קצר של האיורים (Brief Description of the Drawings)

באיורים המלווים בקשת פטנט נהוג להקפיד על שוליים של לפחות 2.5 ס"מ. על הטקסט באיורים להיות בגובה של לפחות 3.2 מ"מ. על האיורים להיות רק בשחור לבן, ולא בצבע. בארה"ב גם אפור אינו מותר. כמן כן על הקווים להיות מספיק עבים על מנת שהאיור יהיה ניתן לצילום.

דוגמאות של יישומים מועדפים של ההמצאה

(Detailed Description of Preferred Embodiments)

תשומת הלב של הממציא מתרכזת בדרך כלל בחלק זה של הפירוט לבקשה לפטנט, אולם יש להדגיש שפרק זה מיועד לתיאור דוגמאות של יישום ההמצאה, ולא להגדרת ההמצאה, ולכן חשיבותו פחותה מאשר פרק התביעות. דרישות החוק אומרות שמסמך הפטנט צריך לתאר את ההמצאה ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע בתחום ההמצאה יוכל לבצעה, ומכאן שלא חייבים לתאר את הדוגמאות בפרטי פרטים, אלא מספיק בדרגה כזו שאיש מקצוע בתחום ההמצאה יוכל להשלים את החסר.

פרק התביעות (CLAIMS)

חלק זה מגדיר את המונופול שהממציא מבקש מהמדינה על המצאתו, ולכן הוא הפרק החשוב ביותר בבקשה לפטנט. למשל, אם הגדרנו בפרק זה שולחן בעל תכונות מסוימות וגם קיבלנו על כך פטנט, הרי שכל מי שמייצר, מוכר, מייבא וכו' שולחן בעל תכונות כאלה מפר את הפטנט, וזכותו של בעל הפטנט לכפות על המפר את הפסקת ההפרה, ולדרוש ממנו פיצויים ושאר סעדים שהחוק להעמיד לרשות בעל הפטנט. 

תיאור תמציתי של ההמצאה (ABSTRACT)

תיאור שנגזר בדרך כלל מתקציר ההמצאה. נהוג לרשום פרק זה כפסקה אחת ולהגביל את אורכה ל- 150 מילים. דרישות החוק והתקנות לעניין זה משתנות ממדינה למדינה, אולם המתכונת של פסקה יחידה המוגבלת ל- 150 מילים עומדת בדרישות הנהוגות ברוב מדינות העולם. חלק זה יופיע בדף הראשון של פרסום של פטנט אמריקני, PCT, ועוד. כמו כן יש מנועי חיפוש של פטנטים המבצעים את החיפוש של מילות מפתח בעיקר בחלק זה. בשל אופיו חלק זה יכול לשמש גם לצרכים מסחריים.

איורים (DRAWINGS)

במקום זה יופיעו השרטוטים שמלווים את התיאור דלעיל.

באשר לאיורים, בדרך כלל יש להקפיד על הכללים הבאים:

• דף A4 או פוליו.
• שוליים של לפחות 2.5 ס"מ מכל צד (ימין, שמאל, מעלה, מטה).
• שרטוטים בשחור / לבן. מוטב להימנע מגווני אפור, אלא אם כן הם שייכים לתמונה.
• למספר כל איור.
• יש מקומות בעולם (כולל ישראל) שבהם נהוג לרשום "שרטוט 1 מתוך 10" וכו'.
• בישראל נהוג לרשום גם את שם מבקש הבקשה בשוליים העליונים.
• בבקשות PCT הרישום של הדפים הוא לפי הפורמט 1/10.

• הגשת בקשה לפטנט בישראל - פרק א'

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל יון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

• מדריך אדיסון לרישום פטנטים

בפעם הראשונה שנתקלתי בביטוי "פטנט פרוביזורי" חשבתי שמדובר בבדיחה לא מוצלחת של שרלטן שלא מבין על מה הוא מדבר. לאחר שנתקלתי בביטוי המוזר הזה עוד פעם ועוד פעם, ואפילו שמתי לב שמנוע החיפוש Google מציין שהביטוי המוזר הזה מופיע 620 פעמים, החלטתי לבדוק האם אין כאן איזה סוג של קניין רוחני שאני מפספס.

אז, לא. לא טעיתי. אין חיה כזאת שנקראת "פטנט פרוביזורי". גם מי שמכריז בריש גלי על "פטנט פרוביזורי" אומר באותיות הקטנות שמדובר בהליך מקדים ולא בהליך מקוצר לקבלת פטנט. אך מי שלא קורא את האותיות הקטנות עשוי ליפול בפח, ולחשוב שנפל על מציאה. כשלעצמי, אני לא קונה מבית עסק שמפרסם שהוא מוכר מוצר בחצי מחיר, אבל כאשר אני מגיע למקום, מספרים לי שבדיוק היום המוצר אזל...

הבה נעמיד דברים על דיוקם. המונח Provisional Application, בקשה מקדימה בתרגום חופשי, מתייחס להליך ייחודי למשרד הפטנטים האמריקני USPTO שבו הממציא יכול לתאר את המצאתו בצורה פחות פורמאלית מאשר בבקשה לפטנט לא פרוביזיונאלית, וזאת במטרה שלא לעכב את התחלת הליך קבלת הפטנט, וכתוצאה מכך לתפוס תאריך בכורה מוקדם ככל האפשר. את בקשתו הקבועה הוא יכול להגיש בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, ולציין בה שהוא דורש להכיר בתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית כתאריך הבכורה. לא הגיש בקשה לפטנט המסתמכת על הבקשה הפרוביזיונאלית, הוא מאבד את הזכויות על תאריך הבכורה.

כידוע בקשות פרוביזיונאליות כמעט ולא עמדו במבחן בית המשפט, ולכן הספק צריך להטריד כל מי שבחר מסלול זה, ויותר מזה את עורך הפטנטים שלו. לפיכך, בואו נשאל את השאלה הפשוטה אילו יתרונות ההליך הפרוביזיונאלי אמור לתת, והאם זה שווה את הסיכון והעלות הכספית הכרוכה בכך.

יתרונו הגדול של ההליך הפרוביזיונאלי הוא השגת תאריך בכורה באופן פשוט יחסית מבחינת הפורמאליסטיקה. אמנם בקשה פרוביזיונאלית לא נבחנת, אבל ברגע המבחן, כשמנסים לאכוף פטנט שהסתמך על בקשה ארעית, הדבר הראשון שייבחן הוא עמידתה של הבקשה הפרוביזיונאלית בקריטריונים הנדרשים לקבלת פטנט.

למשל, על מנת שהמצאה אכן תהיה ראויה לקבל את תאריך הבכורה הפרוביזיונאלי היא אמורה להיות מפורטת בבקשה הפרוביזיונאלית ברמה כזו שאיש מקצוע יוכל לבנות פי התיאור  דגם של ההמצאה, ממש כמו רמת הפירוט הנדרשת מבקשה רגילה לפטנט. ההימנעות לעשות זאת, כפי שזה נעשה לעיתים בבקשות פרוביזיונאליות, עשויה לעלות ביוקר בשלב אכיפת הפטנט שכן אם נושא מסוים לא תואר בדרגת הפירוט הנדרשת, הצד שכנגד עשוי לטעון שתאריך הבכורה שהושג באמצעות הבקשה הפרוביזיונאלית אינו קביל, ולא מן הנמנע שזה יגרור לביטול הפטנט, כפי שזה אכן קרה בפרשת New Rail head MFG, LLC v. Vermeer Mfg. Co.

יש מי שיאמר שבבקשה פרוביזיונאלית אין צורך להוסיף תביעות, לפחות מבחינת משרד הפטנטים האמריקני. אבל זה לא חוסך מאום שכן בזמן הגשת הבקשה הרגילה במילא יהיה צורך להוסיף תביעות. כלומר, בסך הכל נשיג את דחית ההוצאה הכספית למועד מאוחר יותר.

ויהיה מי שיאמר שבקשה פרוביזיונאלית יכולה להיכתב על ידי הממציא בעצמו, בלי עזרת עורך פטנטים. האמנם? אני למשל לא הייתי סומך על עצמי וקונה דירה בלי ליווי של עורך דין המתמחה בכך. עריכת פטנטים היא מקצוע הדורש התמחות, ופעולה בלא עורך פטנטים עשויה לעלות ביוקר בשלב מאוחר יותר.

ויש המאמינים שההליך המזורז נותן לממציא רמה מסויימת של בטחון במגעיו עם משקיעים פוטנציאליים, ובשל כך הוא לא מחתים אותם על הסכם סודיות. האמנם? נניח שבעל ההמצאה מחליט להמשיך את ההליך הפרוביזיונאלי ולהגיש בקשה לפטנט רק בארה"ב, אולם לא באירופה כי זה יקר מדי עבורו. המשקיע, ביודעו את כוונתו של הממציא שלא להגיש בקשה לפטנט באירופה, מחליט להגיש בעצמו בקשה כזו ומבלי לשתף את הממציא בסוד הדברים. במקרה זה גם הממציא וגם המשקיע עשויים לקבל פטנט, האחד בארה"ב והשני באירופה. אמנם הממציא לא ניזוק, אבל מישהו אחר התעשר על חשבונו.

אחד הדברים היותר מוזרים שאני נתקל בהם בנושא זה הוא בקשה שנערכה על ידי עורך פטנטים, אבל מוגשת כבקשה פרוביזיונאלית. שני תירוצים יכולים להיות לכך: פשטות הגשת הבקשה, ופריסת העלות כך שהסכום המיידי שיש צורך לגייס הינו נמוך (ואח"כ אלהים גדול). לטעמי שני הנימוקים שגויים.

לגבי פריסת העלות - בקשה פרוביזיונאלית המוגשת על ידי עורך פטנטים תעלה כמעט כמו הגשת בקשה רגילה בארה"ב, ובתום השנה מגיש הבקשה יצטרך לשלם שוב את אותו סכום עבור הבקשה הקבועה. לגבי הגשה על ידי בעל ההמצאה ללא עזרת עורך פטנטים, יש לקחת בחשבון שהליך הבחינה האמריקני הוא כל כך פורמליסטי עד שבהגשת הבקשה בלא עזרה מקצועית יש סיכון, וכאשר בעל הבקשה מחליט באין ברירה למסור את התיק לטיפולו של עורך פטנטים, תיקון הנזקים עשוי לעלות לו הרבה יותר יקר.

האם זה כדאי?

מהו פטנט

על מנת לעודד את הציבור להמציא, החוק קבע צורה של בעלות על המצאות, והיא נקראת פטנט. מבחינה פורמאלית פטנט הינו מסמך שהמדינה מנפיקה, המעניק לבעל ההמצאה בלעדיות על המצאתו לתקופה מוגבלת של עד 20 שנים. הבלעדיות מאפשרת לבעל הפטנט למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה שלו ללא הסכמתו, להתיר את השימוש בהמצאה תמורת תשלום, וכו'. למעשה יש כאן מעין הסכם בין הממציא למדינה - הממציא מגלה את המצאתו לציבור, ואילו המדינה מעניקה לו בלעדיות על המצאתו לתקופה מוגבלת של 20 שנים מיום שהממציא הגיש בקשה לפטנט.

על אילו המצאות ניתן לרשום פטנט

פטנט ניתן לקבל על המצאות בתחום טכנולוגי, כולל חקלאות ורפואה. החוק אוסר על הענקת פטנטים על רעיונות אבסטרקטיים, שיטות לעשיית עסקים, תופעות טבע, ושיטות לטיפול בבני אדם. מאחר ויש הרואים בתוכנה רעיון אבסטרקטי ולא פתרון טכנולוגי, לעיתים יש קשיים בקבלת פטנטים על תוכנה.

מה התנאים לרישום פטנט

על מנת לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד במספר תנאים. התנאי החשוב ביותר הינו החידוש, כלומר על ההמצאה להיות חדשה, וליתר דיוק המצאה שלא התפרסמה ברבים ביום הבקשה לפטנט. ויש לציין שאין זה חשוב אם ההמצאה התפרסמה בסינית או באנגלית, בישראל או ביפן. המטרה שמאחורי החוק הזה הינה לעודד את הציבור להמציא רעיונות חדשים. תנאי חשוב נוסף הינו ההתקדמות ההמצאתית, כלומר על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה להיות בעלת ניצוץ המצאתי, וזאת להבדיל מתכונה זניחה כגון הוספת בורג למכשיר מוכר, שינוי צבע המכשיר, וכו'.

מה התהליך לרישום פטנט

לצורך קבלת פטנט יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה מעוניינים לקבל בלעדיות על ההמצאה. בישראל הרשות המטפלת בבחינת בקשות לפטנט הינה רשות הפטנטים היושבת בירושלים. בקשה לפטנט צריכה להיות ערוכה לפי פורמט שהתגבש במשך מאות שנים. אחד הפרקים של הבקשה לפטנט הינו פרק התביעות, שבו ההמצאה מוגדרת בצורה משפטית. לאחר הגשת הבקשה לפטנט נערך מעין משא ומתן בין בעל ההמצאה לרשות הפטנטים במטרה לנסח את התביעות כך שיעמדו בדרישות החוק.

באילו מדינות הפטנט תקף

פטנט תקף רק במדינה בה הוא ניתן. למשל, פטנט ישראלי לא יהיה תקף בארה"ב. אם מעוניינים לקבל פטנט גם בארה"ב, יש צורך להגיש בקשה לפטנט גם בארה"ב. יש לזכור שמדינה אחת לא חייבת להעניק פטנט על המצאה שקיבלה פטנט במדינה אחרת. יוצא מן הכלל הזה הינן אמנות אזוריות כגון אמנת הפטנטים האירופית. לפי אמנה זו פטנט שהתקבל במשרד הפטנטים האירופי ניתן להחלה על מדינות אירופיות נוספות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית. לפיכך, יש לתכנן את אסטרטגית רישום הפטנטים על ההמצאה במדינות נוספות תוך התחשבות בהוצאות.

אמנות לענייני פטנטים

היחסים בין שתי מדינות בכל הנוגע לפטנטים מוסדרים באמצעות אמנות. האמנה המוכרת ביותר הינה אמנת פאריס שכמעט כל מדינות העולם חתומות עליה. האמנה מאפשרת להגיש בקשה לפטנט במדינות נוספות בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה לפטנט תוך כדי שמירת זכות הראשונים על ההמצאה. אמנה מוכרת נוספת היא אמנת ה-PCT המאפשרת להאריך התקופה של 12 החודשים של אמנת פאריס בעוד שנה וחצי. כל המדיניות החשובות מבחינה כלכלית חתומות על שתי האמנות האלה, מלבד טייוואן.

מגבלת הזמן

מאחר וחוקי הפטנטים בעולם יוצאים מתוך הנחה שהענקת פטנט על המצאה מגבילה את הציבור בשימוש בהמצאה, כל הפעולות הכרוכות בנושא מוגבלות בזמן. אי עמידה בזמנים שנקבעו לכל פעולה עשויה לגרום לאיבוד הזכויות על הפטנט (או הבקשה לפטנט במקרה שההליכים לקבלת פטנט עדיין לא הגיעו לידי סיום). לדוגמא, אי תשלום אגרה במועד שקבע החוק עשויה להביא לזניחת התיק על ידי רשות הפטנטים בה מתנהל התיק.

עוד על הנושא

• מדריך אדיסון לרישום פטנט
• חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך
• 10 הנקודות שכדאי לדעת לפני רישום פטנט
• השירותים שלנו בתחום עריכה ורישום של פטנטים

הרשימה התפרסמה גם ב- ECONOMIST

בסוף שנת 2004 התפרסמו בעיתונות העולמית ידיעות בקשר לרכישת זכויות לשימוש בפטנטים של חברת אלדין מתל אביב על ידי מעצמת התוכנה RSA. המדובר בשני פטנטים העוסקים בהתקני אבטחה ניידים, הידועים בשפה המקצועית בשם security token. התקן אבטחה נייד הינו מעבד זעיר המותקן בתוך מארז בגודל של מחזיק מפתחות, ומתחבר למחשב באמצעות חיבור ישיר, כמו למשל USB, או חיבור אלחוטי. התקני אבטחה משמשים בדרך כלל לצורך זיהוי משתמשים.

היקף ההגנה שמעניק הפטנט הראשון 6,763,399 US הינו מדהים: כל התקן אבטחה נייד שמכיל כרטיס חכם (Smart Card) ומתחבר אל המחשב באמצעות חיבור USB, חייב היום בארה"ב ברכישת זכויות שימוש מאלדין. היקף ההגנה של הפטנט השני 6,748,541 US רחב אף יותר ומכסה כל התקן אבטחה נייד שמכיל בתוכו מידע המאפיין את המשתמש ומתחבר למחשב באמצעות חיבור ישיר, כמו USB למשל.

אגב, מקימי RSA, ריווסט, שמיר ואדלמן, הם שהמציאו את ההמצאה נשוא הפטנט האמריקני הידוע למפתחות ציבוריים 4,405,829, שמהווה בסיס ליישומי אבטחת מידע באינטרנט כגון אישורים דיגיטליים, אבטחת דואר אלקטרוני, ועוד. למעשה המצאה זו הטביעה את חותמה במשך שני עשורים על נושא האבטחה של המידע ברשת האינטרנט, ובעטיו של הפטנט עליה הפכה RSA למעצמת תוכנה עולמית. הפטנט היה בבעלותו של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT והושכר לממציאיו, שהקימו את RSA. תוקף הפטנט פג בשנת 2000.

פטנט הוא בלעדיות לתקופת זמן מוגבלת שמוענקת על ידי מדינה לממציא על המצאתו, או למי שרכש את הזכויות על ההמצאה ממנו. יש לשים לב שפטנט אינו המצאה, כפי שמשתמשים בשפת יום-יום, אלא בלעדיות על המצאה. החוק מעניק לבעל פטנט זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ייצורה, שיווקה ויבואה לתחומי המדינה בה הוא ניתן, זכות שפירושה המעשי הוא מונופול על ההמצאה.

הבה ניקח כדוגמא את תכונת הרטט בטלפונים סלולאריים. אם לייצרן מסוים של טלפונים סלולאריים היה פטנט על הרטט, אין ספק שהוא היה נותן יתרון לבעליו על פני מתחריו, שכן למתחרים אסור היה לשלב את הרטט בטלפונים שהם מייצרים בלי הסכמת בעל הפטנט. אמנם בעל הפטנט היה יכול לאפשר ליצרנים האחרים לקנות ממנו את הזכות לשלב את תכונת הרטט במכשירים שלהם, אולם מן הסתם הסכום שהיה דורש היה גבוה, דבר שהיה פוגע ברווחיות של המתחרים. למתחרים הייתה עוד ברירה, והיא הוזלת המכשירים שלהם, הוספת תכונות נוספות למכשירים שלהם תמורת אותו המחיר וכדומה, אולם איך שלא נסתכל על זה הרווחיות שלהם הייתה נפגעת.

מצב הנחיתות היה נמנע אם למתחרים היה מאגר פטנטים שווה ערך למאגר הפטנטים של בעל פטנט הרטט. במקרה כזה מתחרה היה יכול לחתום על עם בעל פטנט הרטט על הסכם לשימוש הדדי בפטנטים שלהם, cross licensing בעגה המקצועית. אולם גם בלי חתימה על הסכם כזה, כאשר מצבת הפטנטים של שתי חברות הינה שווה ערך, נוצר "מאזן אימה" שמשמעותו שכל אחת מהחברות יכולה לעשות שימוש בהמצאות נשוא הפטנטים של המתחרה מתוך הבנה שאם תתבע על הפרה, היא תוכל לתבוע את החברה האחרת. זה מאזן אסטרטגי שיכול להבטיח שקט תעשייתי לשתי החברות.

פטנטים הם גם כלי שיווקי שכן באמצעותם ניתן לשכנע לקוחות פוטנציאליים לקנות רק מבעל הפטנט: מאחר ולקוח הקונה מוצר שמפר פטנט הינו שותף לדבר עבירה, הוא עשוי להעדיף לקנות מוצרים שאינם מפרים פטנט, ממש כמו שצרכן מוסיקה עשוי להעדיף תקליטור חוקי על פני מועתק. די סביר שבעל פטנט לא יתבע את הלקוחות על ההפרה ויסתפק בפעולה רק נגד יצרני מוצרים מפרים, אבל בכל זאת הלקוח מסתכן בכך שהוא עלול לקנות מוצר שעשוי לרדת בשלב מסוים מהמדפים שכן הוא פחות ריווחי לייצרן שלו. נקודה זו היא חשובה במיוחד למוצרים הנמכרים הלאה, כגון מכוניות.

אנליסטים למדו זה מכבר את חשיבות הפטנטים לחוסנה של חברה, ובסקירה שלהם אחת הנקודות שהם לוקחים בחשבון היא מה ערכה של מצבת הפטנטים שברשותה של החברה. כי אפילו אם המאזנים של החברה מראים שהיא במצב טוב וערך המניה שלה גבוה, עדיין זה עשוי להיות מצב נזיל אם מצבת הפטנטים שברשותה דלה.

ובאשר לממציאים "עצמאיים", אחת הדעות הרווחות היא שהדרך להפיק רווחים מפטנט היא על ידי מכירתו לחברה העשויה לעשות בו שימוש. אלא שהממציא העצמאי עשוי לגלות שהמציאות אינה כל כך וורודה, והקונה הפוטנציאלי לא ממהר לקפוץ על המציאה.

אסטרטגיה אלטרנטיבית ופחות מוכרת גורסת שעל בעל הפטנט לאתר חברות המפרות את הפטנט שלו, ואז לתבוע אותן. היה ונמצא מי שמפר את הפטנט, המפר יאלץ להגיע לעמק השווה עם בעל הפטנט, אחרת בעל הפטנט יוכל לאלץ את המפר להפסיק את ייצור אותו מוצר. יתרונו של בעל הפטנט הוא בכך שהמוצר המפר כבר נמצא בפס הייצור, הושקעו בפיתוחו ובשיווקו כספים רבים, ולכן קרוב לוודאי שלמפר לא תהיה ברירה אלא לקבל את התכתיבים של בעל הפטנט. מבחינה כלכלית עדיף למצוא מפר מאשר משקיע, כי מפר פטנט נמצא בעמדת נחיתות ואילו משקיע לא. ובכלל, לממציא העצמאי שהינו בעל פטנט יש הרבה יותר כוח מחברה בעלת פטנטים. כפי שתואר לעיל, חברה א' עשויה להפר את הפטנטים של חברה ב', ולכן היא עשויה להסס מלהפעיל את הפטנטים שלה נגד חברה ב', אבל לממציא העצמאי אין חברה שיכולה להפר את הפטנטים של חברה ב', ולכן הבטן שלו לא חשופה, ומכאן שהכוח שבידיו הרבה יותר גדול.

סוף דבר: לגבי גופים עסקיים, הימנעות מהשקעות בפטנטים אמנם תחסוך מעט מזומנים בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך זה עשוי לעלות הרבה יותר, וזה זניח לעומת הסכנה שהחברה תאלץ להוריד מוצר מסוים מהמדפים או לצאת משוק מסוים. ואילו לגבי ממציאים "עצמאיים", השקעה בקבלת פטנט על המצאה עשויה להתגלות כמשתלמת ביותר גם אם בשלב הראשון לא נמצאו קופצים על הפטנט.

עוד על הנושא:

• מכירות פומביות של פטנטים

פטנטיפ - מספר טיפים בנושאי פטנטים
 

על עורכי פטנטים

"היזהרו ממאכערים שרושמים פטנטים - עלול להיגרם לכם נזק בלתי הפיך". נורית רוט, דה-מרקר. קישורית.

כשבוחנים משרד לעריכת פטנטים, כדאי לבדוק:

• האם רישום פטנטים הינו העיסוק היחיד או העיקרי של המשרד או שמא מדובר בעיסוק צדדי?
  האם אתר האינטרנט של המשרד מפרט מי האנשים העומדים מאחורי המשרד?
• האם עובדי המשרד מחזיקים ברישיון לעריכת פטנטים או מומחים מטעם עצמם?
• האם עובדי המשרד בעלי רישיון ישראלי או של מדינה אחרת?
• מה הניסיון של עורכי הפטנטים של המשרד? בתחום הפטנטים לניסיון יש חשיבות עליונה.
• האם מדובר בעורכי פטנטים או עורכי דין? עורך פטנטים עובר התמחות של שנתיים בתחום הספציפי של פטנטים, בעוד שעורך דין מתמחה שנה בלבד, ולאו דווקא בתחום הפטנטים.
• כיצד נראה המשרד? כמו מחסן או כמו משרד? צורתו האסתטית של המשרד עשויה להעיד על התייחסות אנשי המשרד למקצוע שלהם.
• יש לזכור כי הגשת בקשה לפטנט היא רק השלב הראשון בתהליך הפטנט. לאחר הגשת הבקשה לפטנט, למשרד יש הרבה עבודה שהממציא אינו רואה, כולל תזכורות, מעקב תקופתי, ייעוץ ללקוח, תיעוד כל פעולה בתיק, וכן הלאה. כל זה אמור להיות מגולם בסכום שלקוח משלם למשרד. אם המחירים שהמשרד גובה נמוך באופן מוגזם, זה אומר דרשני.
• לרוב, משרדים לעריכת פטנטים דורשים שתשלום שכר הטרחה שלהם יתבצע מראש. הסיבה לכך הינה שעקב הכמות הגבוהה של המנהלה המלווה ניהול משרד לעורכי פטנטים, בעלי המשרד רוצים לחסוך לעצמם את הרדיפה אחר הלקוח כאשר הוא לא עומד בהתחיבויותיו הכספיות.
• נוהגים לומר שפטנט ה"קליק היחיד" של "אמאזון" הוא תעודת עניות למשרד הפטנטים האמריקני. אבל האמת היא שפטנט "הקליק היחיד" הינו תעודת כבוד לעורך הפטנטים שהשיג אותו. כי מאוד קל לקבל פטנט על המצאה גאונית, אבל לקבל פטנט על המצאה טריוויאלית.

על פטנטים

• פטנט ניתן על הצגת פתרון לבעיה ולא על הצגת הבעיה. 
• ניתן לקבל פטנט תוך מספר חודשים. עובדה - אנחנו קבלנו הסכמה להענקת פטנט תוך שבעה ימי עבודה מתאריך רישום הפטנט.
•  הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
• גם אם המוצר שלך מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר הזה לא מפר פטנטים אחרים.
•  אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.
• על מנת שפטנט יהיה אפקטיבי עליו להיות מספיק רחב על מנת לכסות מקרים שהממציא אפילו לא חשב עליהם, ועליו להיות מכוון אל השחקנים בשוק בו הממציא פועל, על מנת שיעניק לך יתרון על פניהם.
• עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
• יש חברות בעלות פורטפוליו מרשים של פטנטים, אבל דל מבחינת ההיקף, ויש חברות בעלות פורטפוליו דל של פטנטים, אבל מרשים מבחינת ההיקף.
• אם ההמצאה שלך מקדימה את זמנה - אפשר להשיג פטנט עבורה במחיר מצחיק.
• טייוואן אינה חתומה על אמנת פאריס וגם לא על אמנת ה- PCT. לכן אם טייוואן נמצאת במוקד העסקים שלך, כדאי לך להגיש בה בקשה לפטנט על המצאה מסויימת בד בבד עם הגשת בקשת הפטנט הראשונה על אותה המצאה במדינה אחרת, שכן זכות הבכורה עשויה שלא להישמר בטייוואן. מכל מקום, בדוק נושא זה עם עורך הפטנטים שלך, כי החוקים משתנים מדי פעם, גם בטייוואן.
• לפני שממהרים לדווח לכל העולם ואשתו על קיבול הפטנט (כלומר הסכמת רשות הפטנטים להעניק פטנט), יש לקחת בחשבון שיש מדינות שבהן לציבור יש זכות לערער על קבלת הפטנט במשך תקופה מסויימת מתאריך קבלתו. ישראל היא אחת מהן.
• כדאי לעקוב באופן קבוע אחר הפטנטים שמקבלים המתחרים שלך על מנת שלא להחמיץ את המועד בו תוכל להגיש ערעור על קבלתם.
• חיפוש פטנטים וידע קודם אינו מדע מדויק, ולכן גם אם נעשה סקר פטנטים קפדני, מקיף ומעמיק, עדיין אין זה אומר שכל הפרסומים הרלוונטיים אכן נמצאו. יתירה מזו, בקשות לפטנטים מתפרסמות רק לאחר שנה וחצי מיום הגשתן, ולכן לא יוכלו לעלות בסקר הפטנטים שנעשה, אבל בעת הבחינה הן עשויות להילקח בחשבון.
• חיפוש פטנטים, ולו יהה קפדני, מקיף ומעמיק, לעולם לא יוכל לתת תשובה מלאה לשאלה האם המצאה היא פטנטבילית, שכן גם אם בחיפוש עלו כל הפרסומים הרלוונטיים, הרי שיש בזה מענה רק לשאלת החידוש, אבל לא לשאלת ההתקדמות ההמצאתית.
• אין די במצבת פטנטים חזקה רק במדינה הנמצאת בפוקוס העיסקי של חברה. כדאי שתהיה מצבת פטנטים חזקה גם במדינה בה מתקיימת פעילות המחקר והפיתוח שלה.
• הפרק החשוב בפטנט הינו פרק התביעות שכן הוא מגדיר את היקף הבעלות על ההמצאה

אתר האינטרנט About מחלק מספר טיפים כיצד לבחור עורך פטנטים     

• בחר עורך פטנטים שהוא גם מהנדס. שתי המיומנויות (משפטית והנדסית) דרושות לבניית מסמך פטנט טוב.
  בחר בעורך פטנטים שהרקע ההנדסי שלו שייך לשטח ההמצאה. יש ארבעה סוגי מהנדסים: בתחום המכניקה, בתחום הכימיה, בתחום האלקטרוניקה, ובתחום מדעי המחשב.
• שאל את עורך הפטנטים מה תחום התמחותו ההנדסית, מה הוותק שלו בענייני פטנטים, כמה מפרטים לפטנט כתב, ועל אילו המצאות.
• בחר רק עורך פטנטים שיכול לתת לך תשובה מה תהיה העלות הכוללת של העבודה. לצורך זה עליך לפרט לעורך הפטנטים את ההמצאה שלך. שאל מה תנאי התשלום.
• בחר רק עורך פטנטים שיכול לתת לך תשובה מה תהיה העלות הכוללת של העבודה. לצורך זה עליך לפרט לעורך הפטנטים את ההמצאה שלך. שאל מה תנאי התשלום.
•  למד על נושא הפטנטים ככל שתוכל, כי זה יקל עליך את העבודה עם עורך הפטנטים שלך.
• אתה יכול להעסיק סוכן פטנטים במקום עורך פטנטים, אבל דע שסוכן פטנטים לא יוכל לייצג אותך בענייני הפרה. (יש להעיר שבארה"ב קיים הבדל בין עורך פטנטים לסוכן פטנטים. בעוד שעורך פטנטים צריך להיות בעל רקע משפטי, סוכן פטנטים צריך להיות בעל רקע הנדסי.

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

• מה פירוש "מספר רשת"?
• מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
• מה הוא "פרמטר אימות"?
• מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
• אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
• מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

איך רושמים פטנט בישראל

תהליך רישום פטנט בישראל מתחיל בהגשת בקשה לפטנט על ההמצאה לרשות פטנטים בירושלים. הבקשה על כל חלקיה צריכה להיות בפורמט שנקבע לכך על ידי החוק ותקנותיו. את הבקשה לפטנט מגישים לרשות הפטנטים שבירושלים.

בקשה לפטנט כוללת טופס בקשה לפטנט שניתן להורידו מאתר האינטרנט של רשות הפטנטים. אל הטופס יש לצרף את פירוט ההמצאה, שהוא מסמך המתאר את ההמצאה בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה. כמו כן, על הבקשה לפטנט לכלול תביעות, שהן הגדרת הבעלות שדורש בעל ההמצאה מהמדינה על ההמצאה. לצורך הגשת בקשה לפטנט יש לשלם אגרה.

התחלת הבחינה של הבקשה לפטנט מתחילה לאחר מספר שנים. במהלך הבחינה נבחנת הבקשה לפטנט משני היבטים: היבט פורמאלי והיבט מהותי.

הבחינה הפורמאלית בוחנת האם הבקשה לפטנט עומדת בתנאים הפורמאליים שקבע החוק לעניין זה. הבחינה המהותית בודקת האם הפירוט עמד בתנאים של סעיף 3 לחוק הפטנטים, שהם:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

כמו כן, נבדקת עמידתה של הבקשה לפטנט בתנאי סעיף 4 לחוק הפטנטים (חידוש) וסעיף 5 לחוק הפטנטים (התקדמות המצאתית). לצורך הבחינה המהותית הבוחן מחפש פרסומים שראו אור לפני שבעל הבקשה החל בהליך לקבלת פטנט (ציטוטים). הבחינה בודקת האם ההמצאה, כפי שבוטאה בתביעות מקיימת את תנאי סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק לאור ההשוואה עם הפרסומים שמצא הבוחן. למשל, באם הבוחן מצא פרסום שראה אור לפני התחלת ההליכים לקבלת פטנט אשר מתאר את ההמצאה, הרי שההמצאה נעדרת חידוש, ולכן אין להעניק עליה פטנט.

בוחני רשות הפטנטים מודיעים לבעל הבקשה לפטנט על ההשגות שלם באמצעות מסמך הנקרא "ליקויים בבקשת פטנט" (דו"ח בחינה).

בעל בקשה לפטנט רשאי לענות על דו"ח הבחינה. במסגרת המענה הוא יכול לשנות את התביעות, וגם את הפירוט. באם לא ענה בפרק הזמן שנקבע בחוק, הבקשה לרישום פטנט בישראל נזנחת.

באם בוחני רשות הפטנטים אינם מסכימים שהצורה הנוכחית של הבקשה לפטנט עומדת בתנאי החוק, הם מודיעים על כך לבעל הבקשה. במקרה והשינויים ו/או הנימוקים שבעל הבקשה העלה בפני בוחני רשות הפטנטים לא הביאו את הבקשה למצב שהיא עונה על תנאי החוק, הם מודיעים לו על כך באמצעות דו"ח בחינה נוסף. למעשה, דו השיח בין מבקש הבקשה לבוחן יכול להתנהל על פני מספר סבבים של דוח בחינה ומענה עליו.

אם בוחני רשות הפטנטים מגיעים למסקנה שההמצאה אכן עונה על תנאי סעיף 3 לחוק, הם מודיעים לו על "קיבול הבקשה", כלומר הסכמתם להעניק פטנט. אלא שבכך עדיין לא תמו התלאות שכן דבר הענקת הפטנט יפורסם לציבור הרחב באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, ולציבור תהיה זכות לערער במשך שלושה חודשים על ההחלטה להעניק פטנט על ההמצאה.
באם הציבור לא ערער בפרק הזמן שעמד לרשותו, הפטנט המיוחל מוענק לבעל הבקשה פטנט על המצאתו.
אלא שבכך לא תמו התלאות, שכן הפטנט תקף למשך 3 חודשים בלבד. על מנת לתת תוקף לפטנט מעבר לתקופה זו על בעל הפטנט לשלם לרשות הפטנטים דמי חידוש. דמי החידוש הראשונים מעניקים פטנט תוקף ל- 6 שנים מהתאריך בו החלו ההליכים להענקת פטנט. לאחר מכן יש לשלם דמי חידוש כל 4 שנים, עד שיתומו 20 השנים מתאריך הבקשה לפטנט, שבהם הפטנט יכול להיות בתוקף. 

רישום פטנט בישראל - מחיר

קשה לאמוד כמה יעלה לממציא לקבל פטנט. מכל מקום, להלן תיאור קצר של התהליך של קבלת פטנט:

עריכת הבקשה לפטנט

פטנט הינו מסמך משפטי המפרט מה היקף ההמצאה המוגנת בפטנט. לפיכך יש טעם לפנות לעורך פטנטים על מנת לנסח את הבקשה לפטנט, אבל החוק לא אוסר על בעל המצאה להגיש בעצמו בקשה לפטנט. מאחר ושירותים משפטיים הינם "יקרים", גם עלות הכנת בקשה לפטנט אינה "זולה".

הגשת בקשה לפטנט

זה הליך פורמאלי הכרוך גם בתשלום אגרה של כ- 1200 ש"ח אם זו הבקשה הראשונה לפטנט שמוגשת על ההמצאה, או כ- 2000 ש"ח באם זו לא הבקשה הראשונה (למשל, הבקשה הראשונה הייתה בקשה פרוביזיונאלית).

התדיינות עם הבוחן

הבוחן עשוי שלא להסכים להעניק פטנט. כאן מתנהל מעין משא ומתן בין בעל הבקשה לפטנט והבוחן על מנת להגיע להגדרה של ההמצאה כך שהיא תבטא חידוש והתקדמות המצאתית, שהנם כללים הכרכיים לקבלת פטנט.

קיבול הבקשה

משהחליט הבוחן להעניק פטנט יש להעמידו להתנגדות הציבור, ולצורך זה יש לשלם אגרה.

דמי אחזקה

פטנט מוענק בישראל לתקופה של 3 חודשים. על מנת לתת תוקף לפטנט בהמשך, יש לשלם דמי אחזקה פעם ב- 4 שנים. דמי האחזקה עולים ככל שהפטנט בתוקף יותר זמן.

• עריכת בקשה לפטנט