אפשר להסתכל על "סימן מסחר" כלוגו או כמותג. סימן המסחר יכול להיות מעוצב (לוגו) או בצורת טקסט. החוק (ליתר דיוק פקודת סימני מסחר) מגדיר "סימן" כ- "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה". סימן מסחר יכול להיות גם תלת מימדי, וגם צליל.
למשל, חברת קוקה קולה רשמה סימן מסחר על הטקסט "קוקה-קולה", אולם גם על סימני מסחר מעוצבים (לוגו):
מטרתו של סימן מסחר לשייך בתודעה של הצרכנים מוצר או שירות עם היצרן שלו, המקור שלו, תכונה שלו, המקום בו יוצר, וכדומה.
יש סוגים נוספים של סימני מסחר:
סימן מאשר: סימן שמטרתו לסמן תכונה/ות של מוצר או שירות, כגון מרכיבים, איכות, דרכי יצור, וכדומה.
סימן קיבוצי: סימן השייך לקבוצה של אנשים שיש להם עניין במוצר או בשירות, כמו למשל קבוצה של אנשים המשתייכים לאגודה מסוימת.
התועלת העיקרית בסימן מסחר רשום היא מניעה מגוף אחר לעשות שימוש בסימן המסחר, בסימן דומה, או להקים חברה בעלת שם דומה. נסו לדמיין מה היה קורה אם לכל אחד היה מותר לייצר משקאות ולמכור אותם תחת הסימן "קוקה-קולה". הרישום של סימן המסחר "קוקה-קולה" הוא שמונע זאת מאחרים.
ניתן לרשום סימני מסחר טקסטואליים זהים עבור טובין או שירותים שונים. סיווג סימני מסחר נועד בין השאר למנוע את רישום מטעה.
בישראל סימני המסחר מסווגים בהתאם לאמנת ניס הבינלאומית:
אולם שיוך הסימן לסיווג מסוים אינו מספיק, ויש להגביל את הסימן לקבוצה של סחורות או שירותים, עדיף לפי הרשימה הבאה:
גם סימן מסחר שלא נרשם ברשות הפטנטים זכאי להגנה מפני העתקה, אולם מימוש ההגנה, כלומר לתבוע מפרים, תלויה ביכולת של בעל הסימן להוכיח את המוניטין שצבר הסימן, כמו למשל מספר השנים שהוא משתמש בסימן, כמה הוא מוכר בקרב הצרכנים הפוטנציאליים, מה הסכום שהשקיע בעל הסימן בקידום סימן המסחר (פרסום, השתתפות בתערוכות), וכדומה.
בניגוד לפטנטים, ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם לאחר שכבר התפרסם ברבים. כמובן שכדאי בקשה לרישום סימן מסחר עוד לפני שנעשה בו שימוש.
ככל שהסימן מתאר את הסחורה או השירות שאליהם הוא משויך, כך קשה יותר לקבל עליו סימן מסחר רשום. למשל, סביר שהסימן "מקרר" לא ינתן ליצרן מקררים, לעומת זאת מילה מומצאת תוכל לקבל סימן מסחר רשום. דוגמא טובה בנושא זה הינה חברת Apple. משמעות הסימן היא תפוח עץ, אולם החברה מוכרת ציוד מחשבים ולא תפוחי עץ.
מאחר והתור לבחינת סימני מסחר ארוך, החוק מאפשר לזרז בחינה של סימני מסחר. בבקשה לזירוז הבחינה יש להסביר מדוע לדעתו של בעל הבקשה יש להקדים את בחינת בקשתו לפני האחרים, וכן לשלם אגרה. כוונה לרשום סימן מסחר בינלאומי עשויה להיות נימוק מתאים.
ניתן לרשום סימן מסחר במספר מדינות באמצעות "מערכת מדריד". היתרון במערכת מדריד הינו בכך שניתן לרשום סימן מסחר במספר מדינות באמצעות טופס אחד ואגרה אחת.
על מנת לרשום סימן מסחר באמצעות מערכת מדריד על המבקש להיות בעל סימן מסחר רשום או לפחות בעל בקשה לסימן מסחר בישראל או באחת המדינות החתומות על "מערכת מדריד".
האגרות מורכבות מאגרה למשרד המקומי דרכו מגישים את הבקשה הבינלאומית (למשל רשות הפטנטים הישראלית), אגרה נוספת עבור WIPO (הארגון העולמי לקנין רוחני) ואגרה נוספת עבור כל מדינה בה רוצים להגן על סימן המסחר.
עוד על הנושא: