UTILITY MODEL
UTILITY MODEL
מהו Utility Model?
למעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?
ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.
למרות הדמיון לפטנט, ההגדרה הבסיסית של Utility Model יכולה להשתנות ממדינה למדינה.
ההבדלים העיקריים בין פטנט ל- Utility Model הם:
הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעיתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").
- זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.
- התהליך לקבלת Utility Model פשוט, ולוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.
- בארצות מסוימות Utility Model יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.
- העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.
ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.
אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).
להלן רשימת המדינות שמעניקות Utility Model :
Albania, Angola, Argentina, ARIPO, Armenia, Aruba, Australia, Austria, Azerbaijan, Belarus, Belize, Brazil, Bolivia, Bulgaria, Chile, China (including Hong Kong and Macau), Colombia, Costa Rica, Czech Republic, Denmark, Ecuador, Estonia, Ethiopia, Finland, France, Georgia, Germany, Greece, Guatemala, Honduras, Hungary, Indonesia, Ireland, Italy, Japan, Kazakhstan, Kuwait, Kyrgyzstan, Laos, Malaysia, Mexico, OAPI, Peru, Philippines, Poland, Portugal, Republic of Korea, Republic of Moldova, Russian Federation, Slovakia, Spain, Taiwan, Tajikistan, Trinidad & Tobago, Turkey, Ukraine, Uruguay and Uzbekistan.
כפי שרואים, המדינות החשובות מבחינה כלכלית הן סין, צרפת, גרמניה, איטליה, טאיוואן יפן, והפדרציה הרוסית.
ארה"ב אינה מעניקה Utility Model.
ישראל
ישראל לא מעניקה Utility Model. אולם בישראל יש צורה של קניין רוחני בשם פטנט מוסף, שדי דומה ליוטיליטי מודל.
פטנט מוסף נועד לאפשר לבעל פטנט ישראלי להוסיף להמצאה נשוא הפטנט שכלול שאינו בעל התקדמות המצאתית.
פטנט מוסף יכול להיות בתוקף כל עוד הפטנט הראשי בתוקף.
אם כן, בישראל פטנט מוסף יכול להיות בתוקף יותר מעשר שנים, בעוד שיוטיליטי מודל מוגבל לעשר שנים ברוב המדינות בהן מעניקים יוטיליטי מודל. כמו כן האגרות של פטנט מוסף דומות לאגרות של פטנט "רגיל".
האם זה כדאי?
מצד אחד, המחיר הזול יחסית (בהשוואה לפטנט) וההליך הפשוט, מאוד מפתה. אולם מצד שני בקשות ל- Utility Model לא עוברות בחינה מדוקדקת על ידי רשויות פטנטים, ולכן הן "חלשות". כלומר, העובדה שהבקשה לא נבחנה על ידי רשויות הפטנטים של אותה מדינה מעלה סימני שאלה בקשר ליכולתו של ה- Utility Model לעמוד בהליך משפטי.
לפיכך, כדאי לעשות מאמצים לקבל פטנט מקביל על ההמצאה לפחות במדינה אחת "חשובה", כלומר, לרשות הפטנטים שלה יש מוניטין.
חסרון נוסף הוא שה- Utility Model אינו הליך קביל בכל המדינות.
גרמניה
לגבי Utility Model בגרמניה, הוא תקף למשך 10 שנים מיום הגשת הבקשה, בתנאי שמשלמים דמי חידוש עבור התקופה שאחר 3 שנים, 6 שנים, ו- 8 שנים מתאריך הבקשה, בסכומים הנעים בין 370 יורו ל- 690 יורו. כמו כן יש לשים לב שלא ניתן לקבל Utility Model עבור תביעות שיטה.
