אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

בקשת המשך לפי הפרקטיקה האמריקאית

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לשינוי הפרקטיקה של בקשות ההמשך. הרשימה דנה בבקשות המשך, ובהשלכות שיהיו לשינוי המוצע.

בקשות המשך לפי הפרקטיקה האמריקנית
 

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לשינוי הפרקטיקה של בקשות ההמשך. הרשימה דנה בבקשות המשך, ובהשלכות שיהיו לשינוי המוצע.

מרגע שהוגשה בקשה לפטנט מתחיל לעבוד שעון חול. הוא יפסיק את פעולתו רק אחרי עשרים שנה, כאשר הפטנט שיתקבל, אם יתקבל, יאבד את תוקפו, או לפני כן, אם הממציא החליט לוותר על המשך המאבק לקבלת פטנט על המצאתו. עובדה זו היא שעומדת בבסיס חוקי הפטנטים במרבית מדינות העולם. מצד אחד הממציא (ליתר דיוק מבקש הבקשה לפטנט) רשאי להמשיך ולהתדיין עם רשויות הפטנטים גם לאחר שאלה דחו את בקשתו לקבל פטנט, אבל מצד שני שעון החול הולך ואוזל, ולפיכך גם הערך של הפטנט, אילו היה מתקבל, יורד. בסופו של דבר אחד מהצדדים מרים ידיים, או הבוחן או הממציא.

בארצות הברית הפרקטיקה שונה. בחינת בקשה לפטנט נעשית בסבבים כך שבכל סבב שני שלבים: השגות הבוחן, ותשובת הממציא. בשלב הראשון של הסבב הבוחן מנפיק דו"ח בחינה שבו הוא מפרט מדוע הוא מאשר או דוחה את הבקשה לפטנט. דו"ח זה נקרא בעגה המקצועית Official Action ויש המכנים זאת גם Office Action. בהנחה שהבקשה נדחתה, הממציא רשאי לנמק מדוע לדעתו הבקשה הינה פטנטבילית, וגם רשאי לתקן את התביעות או לבטל כמה מהן על מנת להתגבר על השגות דו"ח הבחינה. הוא גם יכול להוסיף תביעות חדשות.

הבוחן עשוי לקבל את השינויים ולהעניק פטנט על התביעות, או לדחות את כולן או מקצתן. דו"ח בחינה שבו הבוחן לא מקבל את נימוקי הממציא על השגות הדו"ח הראשון נקרא בעגה המקצועית Final Rejection. למרות שהדחייה היא "סופית", בכל זאת הממציא יכול להמשיך ולהתדיין עם הבוחן על ידי הגשת בקשת המשך. הוא יכול לצמצם את היקף התביעות, להעלות טיעונים חדשים, או אפילו לחזור על טיעוניו הקודמים, בדרך כלל עם הסבר יותר מפורט.

לפיכך אופן התנהלות הדיון בבקשה לפטנט בארה"ב הינו כדלקמן:      

בקשה ראשונה (כלומר סבב ראשון):
  • דו"ח בחינה
  • תשובת הממציא
  • דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)
בקשת המשך (כלומר סבב שני):
  • דו"ח בחינה 
  • תשובת הממציא
  •  דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)

 בקשת המשך (כלומר סבב שלישי):

  • דו"ח בחינה 
  • תשובת הממציא
  • דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)

 וכו' וכו'.  כאמור, כל אחד מהסבבים הנוספים הנו בבחינת בקשת המשך.

על כל דו"ח בחינה, בין אם דו"ח ראשון ובין אם דחייה סופית, הממציא צריך להשיב תוך שישה חודשים מתאריך הדו"ח. לא השיב הממציא על דו"ח בחינה בתוך פרק זמן זה, הוא מאבד את זכותו לקבל פטנט. באם התשובה ניתנה בפרק זמן של למעלה משלושה חודשים מתאריך הדו"ח, עליו לשלם קנס שעולה וגדל ככל שמתארך הזמן בו הוגשה תגובת הממציא. כמו כן על כל בקשת המשך עליו לשלם אגרה שגובהה בערך כגובה אגרת הגשה בקשה לפטנט.

הרצף הנ"ל נפסק החל מרגע שהבקשה לפטנט נזנחה על ידי הממציא, כלומר הוא לא ענה על דו"ח בחינה בתוך שישה חודשים, או מרגע שהתקבל עליה פטנט והממציא לא הגיש בקשת המשך על אספקטים נוספים של הבקשה המקורית.

כל עוד הבקשה לפטנט תלויה ועומדת, לממציא עומדת הזכות להגיש בקשות המשך על היבטים נוספים של ההמצאה, כלומר להגיש בקשות לפטנט נוספות שנראות כמו הבקשה המקורית עם או בלי תיקונים, והתובעות תביעות אחרות מאלו שנתבעו. במקרה של תיקונים, אמנם תאריך הבכורה יישמר, אולם תאריך הבכורה של התיקונים יהיה מאותו יום בו נעשו ולא מתאריך הבכורה של הבקשה.

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לפיה תוגבל זכותו של הממציא להגיש בקשות המשך לשני סבבים בלבד. החל מהסבב השלישי יהיה עליו לנמק מדוע הוא מעוניין להמשיך ולדון בבקשה, ואפילו לשלם אגרה מיוחדת לעניין זה. והגרוע מכל הוא שההצעה לא כללה כל קריטריונים מנחים לפיהם אמור משרד הפטנטים להחליט האם לאשר בקשת המשך או לא, דבר המשאיר את הממציא כמעט חסר אונים.


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

UTILITY MODEL

מהו Utility Model, מה ההבדל בין פטנט ל- Utility model, היכן ניתן לרשום Utility Model. המאמר בשפה העברית. רישום Utility Model. עלות רישום Utility Model. זמן רישום Utility Model.

UTILITY MODEL


מהו Utility Model?

למעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?

ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.

למרות הדמיון לפטנט, ההגדרה הבסיסית של Utility Model יכולה להשתנות ממדינה למדינה. 

ההבדלים העיקריים בין פטנט ל- Utility Model הם:

הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעיתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").

  • זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.
  • התהליך לקבלת Utility Model  פשוט, ולוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.
  • בארצות מסוימות Utility Model  יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.
  • העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.

אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).


להלן רשימת המדינות שמעניקות Utility Model :

 Albania, Angola, Argentina, ARIPO, Armenia, Aruba, Australia, Austria, Azerbaijan, Belarus, Belize, Brazil, Bolivia, Bulgaria, Chile, China (including Hong Kong and Macau), Colombia, Costa Rica, Czech Republic, Denmark, Ecuador, Estonia, Ethiopia, Finland, France, Georgia, Germany, Greece, Guatemala, Honduras, Hungary, Indonesia, Ireland, Italy, Japan, Kazakhstan, Kuwait, Kyrgyzstan, Laos, Malaysia, Mexico, OAPI, Peru, Philippines, Poland, Portugal, Republic of Korea, Republic of Moldova, Russian Federation, Slovakia, Spain, Taiwan, Tajikistan, Trinidad & Tobago, Turkey, Ukraine, Uruguay and Uzbekistan.

כפי שרואים, המדינות החשובות מבחינה כלכלית הן סין, צרפת, גרמניה, איטליה, טאיוואן יפן, והפדרציה הרוסית.

ארה"ב אינה מעניקה Utility Model.


ישראל

ישראל לא מעניקה Utility Model. אולם בישראל יש צורה של קניין רוחני בשם פטנט מוסף, שדי דומה ליוטיליטי מודל.

פטנט מוסף נועד לאפשר לבעל פטנט ישראלי להוסיף להמצאה נשוא הפטנט שכלול שאינו בעל התקדמות המצאתית. 

פטנט מוסף יכול להיות בתוקף כל עוד הפטנט הראשי בתוקף. 

אם כן, בישראל פטנט מוסף יכול להיות בתוקף יותר מעשר שנים, בעוד שיוטיליטי מודל מוגבל לעשר שנים ברוב המדינות בהן מעניקים יוטיליטי מודל. כמו כן האגרות של פטנט מוסף דומות לאגרות של פטנט "רגיל".


האם זה כדאי?

מצד אחד, המחיר הזול יחסית (בהשוואה לפטנט) וההליך הפשוט, מאוד מפתה. אולם מצד שני בקשות ל- Utility Model לא עוברות בחינה מדוקדקת על ידי רשויות פטנטים, ולכן הן "חלשות". כלומר, העובדה שהבקשה לא נבחנה על ידי רשויות הפטנטים של אותה מדינה מעלה סימני שאלה בקשר ליכולתו של ה- Utility Model לעמוד בהליך משפטי.

לפיכך, כדאי לעשות מאמצים לקבל פטנט מקביל על ההמצאה לפחות במדינה אחת "חשובה", כלומר, לרשות הפטנטים שלה יש מוניטין.

חסרון נוסף הוא שה- Utility Model אינו הליך קביל בכל המדינות.


גרמניה

לגבי  Utility Model בגרמניה, הוא תקף למשך 10 שנים מיום הגשת הבקשה, בתנאי שמשלמים דמי חידוש עבור התקופה שאחר 3 שנים, 6 שנים, ו- 8 שנים מתאריך הבקשה, בסכומים הנעים בין 370 יורו ל- 690 יורו. כמו כן יש לשים לב שלא ניתן לקבל Utility Model עבור תביעות שיטה.

קרא עוד