מאמר זה הינו מפורט. לקוראים שזו היכרותם הראשונה עם תחום הפטנטים כדאי לקרוא תחילה את המאמר פטנטים - צעדים ראשונים
מהו פטנט
ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים.
על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. ומאחר ובישראל הממציא הראשון נחשב למי שהגיש ראשון את בקשה לפטנט על ההמצאה, הרי שככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.
בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.
הזכויות שמעניק פטנט
פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט. "ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:
(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר, שהוא הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שקיבלה פטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר.
הקריטריונים לקבלת פטנט
- חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
- התקדמות המצאתית. על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.
- על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
- על ההמצאה להיות מועילה.
- על ההמצאה להיות שימושית.
חיפוש פטנטים וידע קודם - בדיקה האם ההמצאה חדשה
מנועי החיפוש הזמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט, כמו Google ו- Yahoo, מאפשרים חיפוש מידע באמצעות מילות מפתח. כמו כן אפשר וכדאי לחפש גם במאגרי נתונים של פטנטים, שכן סביר שאם מישהו הקדים והמציא את ההמצאה והוא רואה בה ערך כלכלי, הוא כנראה הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה.
עלויות רישום פטנט
מאחר והתחום משיק למשפט, יש מי שיחשוב שרישום פטנט אינו זול, בייחוד עבור הממציא הפרטי. מצד שני יכול להיות שביחס לתועלת שתהיה מהפטנט, מה שנראה על פניו כיקר, יתגלה בסופו של דבר כמחיר מציאה. ואופן כללי, לאחרונה מתפשטת התופעה של "ציידי פטנטים", כלומר גופים עיסקיים המוכנים לקנות פטנטים או לתווך בין בעל פטנט לקונים פוטנציאליים.
אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה לכתוב מפרט של בקשה לפטנט. אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה להגיש בקשה לפטנט במדינה מסויימת. אבל קשה לענות כמה בדיוק זה עשוי לעלות בהמשך. הדבר תלוי במספר דוחות הבחינה עליהם יצטרך להשיב בעל הבקשה.
עריכת הבקשה לפטנט
למרות שחוקי הפטנטים שונים ממדינה למדינה, בכל זאת התגבש פורמט שמקובל בשינויים אלה או אחרים בכל המדינות.
באילו מדינות כדאי להגיש בקשה לפטנט?
הבעיה במתן תשובה לשאלה זו היא שחלק נכבד מההוצאות על קבלת פטנט הן בשלב שאין אינדיקציה לגבי הסיכויים של המצאה לקבל פטנט, ולכן ההחלטה היכן להגיש ובאיזה מסלול לבחור הינה קשה, ותלויה בשיקולי תקציב.
התחנות בדרך לקבלת פטנט
- תחילה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה העל ההמצאה החליט להגיש בקשה לפטנט. יש לעשות זאת בצורה שנקבעה על ידי אותה רשות, כלומר על ידי הטפסים המתאימים, תשלום אגרה, וכו'.
- לאחר מספר שבועות מתקבל אישור הגשה הכולל בין היתר את מספר הבקשה לפטנט, פרטי בעל הבקשה, הממציא, וכו'.
- לאחר פרק זמן של לפחות שנה, ובדרך כלל אפילו מספר שנים, רשות הפטנטים אליה הוגשה הבקשה לפטנט חוזרת אל מבקש הבקשה עם דו"ח בחינה, כלומר דו"ח המפרט מדוע הרשות מסרבת להעניק פטנט. דו"ח בחינה נקרא על ידי רשות הפטנטים בישראל "ליקויים בבקשת פטנט", ואילו במקומות אחרים בעולם השתרש המונח "Office Action". הדו"ח מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות בבקשה לפטנט אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט שקבע החוק, ובמידת הצורך מצביע על ליקויים פורמליסטים.
- על מבקש בקשה לפטנט לענות לדו"ח הבחינה תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקרים כאלה, ובתוך פרק הזמן שנקבע על ידי רשות הפטנטים באותה מדינה.
- אם רשות הפטנטים מקבלת את הטיעונים שהועלו במענה לדו"ח הבחינה, לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם רשות הפטנטים עדיין מסרבת להעניק פטנט למרות נימוקי בעל הבקשה לפטנט, היא מסבירה את הסיבות לכך. במקרה זה בדרך כלל מותר לענות לדו"ח הבחינה החדש. במקרים בהם מגיעים לשוקת שבורה, כלומר רשות הפטנט מסרבת להעניק פטנט, ואילו מבקש הבקשה לפטנט בדיעה שהחלטת הרשות אינה מוצדקת, מבקש הבקשה יכול לנקוט בהליכים של ערעור.
- לאחר קבלת פטנט, יש לשלם דמי חידוש כל כמה שנים. אי תשלום דמי החידוש במועד עשוי לגרום לביטול הפטנט. פטנט יכול להיות בתוקף עד 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט. יחד עם זאת, בתחומי פרמצבטיקה ניתן להאריך תוקף פטנט בישראל לחמש שנים נוספות.
רישום פטנטים בישראל
מבחינה פורמאלית, בקשה לפטנט בישראל דומה לבקשה לפטנט בכל מקום בעולם, למעט מספר נקודות:
- הדף האחרון של פירוט הבקשה הינו דף התביעות. כלומר, פרק ה- ABSTRACT שבמדינות אחרות נהוג להיות הדף האחרון של הפירוט צריך להיות מושמט.
- בעל הבקשה או בא כוחו המשפטי צריך לחתום בסוף התביעות.
- יש לרשום את שם בעל הבקשה לפטנט בראש כל גיליון שרטוטים.
- יש לצרף מדיה מגנטית (CD) שעליה הפירוט של הבקשה לפטנט (תיאור, תביעות ושרטוטים).
לפירוט הבקשה לפטנט יש לצרף טופס בקשה לפטנט, שניתן להשיגו באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כמו כן, יש לצרף קבלה על התשלום של האגרות לעניין זה.
רישום פטנטים בארה"ב
השוק האמריקאי קורץ להרבה ממציאים. מצד אחד מדובר בשוק ענק, ומצד שני העלות היחסית לקבלת פטנט אמריקאי נמוכה יותר בהשוואה לעלות של קבלת פטנט אירופי.
הגוף הממונה על רישום פטנטים בארה"ב הינו ה-USPTO, ראשי התיבות של US Patent and trademark Office. הבוחן האמריקאי ידוע כפורמליסט, ותוך כדי ההתדיינות עימו לפעמים נדמה שמרוב כללים לא רואים את ההמצאה.
יחד עם זאת במשרד הפטנטים האמריקאי התיקים מתנהלים בשקיפות מלאה, ומרגע שדבר הגשת הפטנט התפרסמה (18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט), התיק פתוח בפני הציבור, ונגיש באמצעות האינטרנט.
אתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי מכיל גם מנוע חיפוש.
בקשות ארעיות (פרוביזוריות)
ארה"ב מאפשרת הליך מקדים ופחות פורמאלי שמאפשר למבקש בקשה לפטנט לקבל זכות בכורה עוד לפני הגשת הבקשה ה"קבועה" לפטנט. האגרה מאוד זולה (כ- $100), והיא מעניקה לבעל הבקשה הארעית זכות להגיש את הבקשה "הקבועה" לפטנט בתוך שנה.
UTILITY MODEL
מעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?
ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.
הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").
זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.
התהליך לקבלת Utility Model הינו פשוט לוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.
בארצות מסוימות Utility Model יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.
העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.
ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.
אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).
רישום פטנטים באירופה
גם השוק האירופי קורץ להרבה ממציאים, אולם העלויות הגבוהות בקבלת פטנט אירופי מרתיעה חלק מהממציאים. יחד עם זאת, למרות המחיר הגבוה, אם מחלקים את העלות בין מספר המדינות, העלות למדינה אינה כה גבוהה כפי שזה נראה במבט ראשון.
הגוף הממונה על הענקת פטנטים אירופים הוא ה- EPO, ראשי התיבות של European Patent Office. זה גוף איזורי הפועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית. יחד עם זאת, אין קשר בין האמנה האירופית המאגדת את מדינות אירופה לגוש כלכלי אחד, לבין אמנת הפטנטים האירופית. בנוסף לגוף האיזורי, בכל מדינה ממדינות אירופה יש רשות פטנטים עצמאית. על מנת להחיל פטנט אירופי שנתקבל על ידי משרד הפטנטים האירופי במדינה החתומה על אמנת הפטנטים האירופית, יש הליך פרוצדוראלי בלבד, אבל לא תהליך בחינה. לכן, במקום להתדיין עם הבוחן בכל מדינה ומדינה ממדינות אירופה, המסלול האירופי מאפשר להתדיין עם בוחן אחד, בשפה אחת (אנגלית, צרפתית או גרמנית), ולאחר מכן להחיל את הפטנט על המדינות המעניינות את הממציא מבין המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית.
אמנת פאריס
אמנת פאריס. אמנה זו קובעת שזכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.
אמנת ה- PCT ובקשה בינלאומית לפטנט
ראשית נקדים ונאמר שאין דבר כזה שנקרא "פטנט בינלאומי" ו"פטנט עולמי". פטנט מוענק על ידי מדינה, והוא תקף רק למדינה הזו. יחד עם זאת יש שיתוף פעולה בענייני פטנטים בין מדינות, והאמנה שמרבית המדינות חתומות עליה ומחוייבות לה הינה אמנת ה- PCT.
PCT הוא ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty. האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.
על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.
דו"חות בחינה
דו"ח הבחינה מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט. אדם שאינו מכיר את הנהלים לקבלת פטנט עשוי לקבל רגליים קרות די מהר, וללא הצדקה. כדאי לזכור שרק מספר מזערי של בקשות לפטנט זוכות לקבל פטנט במצב שהוגשו. בדרך כלל פטנט מתקבל לאחר דיאלוג בין מבקש בקשה או נציגו לבין בוחן הפטנטים. במהלך אותו דיאלוג מבקש הבקשה עשוי לשנות את התביעות (שהן החלק של הפירוט בו מבקש בקשה לפטנט מגדיר את הבעלות אותה הוא מבקש מהמדינה) על מנת להביאן למצב כזה שיתגברו על השגות הבוחן.
כדאי לזכור שהכלים בהם בוחנים האם ראויה ההמצאה לקבל פטנט, כמו למשל מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, הינם זרים לרוב מבקשי הבקשות לפטנט, ולכן ההתמודדות עם דו"ח בחינה הינה בדרך כלל עניין לבעלי מקצוע בתחום, כלומר עורכי פטנטים. כמו כן על מבקש בקשה לפטנט להיות מוכן לכך שהבוחן לא יקבל את נימוקיו, ולא מן הנמנע שיהיו לדיאלוג עם הבוחן מספר סבבים במהלכן מבקש הבקשה יתקן את התביעות ולפעמים אפילו את פירוט הבקשה, ואילו הבוחן יבחן את הבקשה מחדש לאור התיקונים. פגישה עם הבוחן עשויה לצמצם את מספר הסבבים, ובכך את ההוצאה של מבקש הבקשה לפטנט.
הזמן בו מבקש בקשה לפטנט יכול להשיב על דו"ח הבחינה מוגבל. לא השיב מבקש הבקשה לפטנט על הדו"ח, הוא יצטרך לשלם קנס על כל חודש איחור. לא השיב מבקש הבקשה בפרק זמן הקבוע בחוק, בקשתו לפטנט עשויה להתבטל.
הודעה לפני קיבול (בישראל)
סוף סוף הגיע הרגע המיוחל, ומבקש בקשה לפטנט מקבל "הודעה לפני קיבול הבקשה". פירוש הדבר כי הבחינה הסתיימה בהצלחה, ורשות הפטנטים מצאה את ההמצאה פטנטבילית, כלומר עונה על הקריטריונים שקבע החוק לעניין זה. אלא שזה עדיין לא הסוף. הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים לאחר כשלושה חודשים מתאריך ההודעה, ותעמוד לעיון הציבור במשך 3 חודשים. במידה ולא יהיה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם יהיה ערעור, המערער יצטרך להגיש את הנימוקים שלו לרשם, ולבעל הבקשה לפטנט תהיה הזכות להשיב. לאחר מכן הנושא יידון בפני רשם הפטנטים.
הענקת הפטנט
נניח שגם את המכשול הזה עברנו, ולא היה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי מקבל הבקשה יקבל את הפטנט. לאחר הענקת הפטנט, בעל הפטנט יקבל לכתובתו את תעודת הפטנט.
זהירות!!! בישראל פטנט שמתקבל תקף ל- 3 חודשים. על מנת להאריך את תוקפו יש לשלם בתוך שלושת החודשים האלה אגרה המאריכה את תוקף הפטנט.
מה הלאה
לאחר קבלת פטנט ניתן לממש את הבלעדיות על המצאה המוגנת בפטנט באמצעות דרישה מהמפרים להפסיק את השימוש בהמצאה נשוא הפטנט. במידה והמפרים לא יעתרו, בעל הפטנט יכול לפנות לסעד משפטי. אם הפטנט ניתן על נדבך חשוב בטכנולוגיה בה מתמחה החברה בעלת הפטנט, החברה עשויה להוציא מן המשחק את המוצר של המתחרים, או לפחות להסיר מהחברה איום בתביעה על הפרת הפטנטים מצד המתחרים. הרשימה פטנטים בשדה הקרב העיסקי מרחיבה בנושא.
ועוד כמה עצות להמשך הדרך
- פטנט הינו רק צורה אחת של קניין רוחני, ויש צורות נוספות להגנה על רעיונות, כגון מדגמים רשומים וסימני מסחר.
- עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
- פטנט הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
- גם אם מוצר מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר לא מפר פטנטים אחרים.
- מטרת פטנט אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.
מאמר זה עוסק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.
