מאמרים בנושאי פטנטים #תיקון 10 לחוק הפטנטים

עקב הגידול בהגשת בקשות לפטנט מול המגבלה של כוח האדם שעומד לרשות רשם הפטנטים, התחלת בחינה של בקשה לפטנט נעשית מספר שנים מתאריך הבקשה. אולם סעיף 35 לתקנות הפטנטים מספק פתרון לבעיה זו. הסעיף מדבר על בקשה לזירוז בחינת בקשת פטנט. זירוז הבחינה נקרא בלשון החוק "בחינה על-אתר".

מהי בחינה על-אתר

המונח "בחינה על-אתר" הינו לשון החוק לבחינה של בקשה לפטנט אשר מועדה הוקדם.

בחינה על אתר מעניקה את היתרונות הבאים:

התחלת הבחינה היא לאלתר, כלומר דילוג על התור הבקשות העומדות לבחינה. זה אומר שבחינת הבקשה לפטנט נעשית בתוך מספר חודשים מהתאריך שהרשם אישר לבחון את בקשת הפטנט על-אתר, ולפעמים הבחינה נעשית אפילו באותו יום בו אושרה הבחינה על-אתר.
כמו כן, יש התייחסות "מהירה" לכל מענה לדו"ח בחינה. בעוד שבבקשה רגילה הזמן שלוקח לבוחן לענות על נימוקי מבקש הבקשה יכול להתארך, הרי שבבחינה על אתר הבוחן עושה זאת בתוך כשלושה חודשים.

נימוקים לאישור בחינה על אתר

זירוז הבחינה מתאפשרת אם למגיש הבקשה לפטנט יש "נימוקים סבירים" (כלשון החוק) לזרז את בחינת בקשתו לפטנט. החוק אינו מפרט מהם נימוקים סבירים, אבל אתר רשות הפטנטים מביא דוגמא לנימוק סביר:

נימוק טוב יכול להיות שאדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, ללא רשות מבקש הפטנט, או שקיים חשש מבוסס שהוא יעשה כן.

כלומר, אם למבקש בקשה לפטנט ידוע שמאן דהוא עושה שימוש בהמצאה עליה הגיש בקשה לפטנט, הוא יכול להשתמש בעובדה זו כנימוק לזירוז הבקשה. והמשמעות היא שאם חוסר פטנט מהווה מכשול בפני בעל בקשה לפטנט ליהנות מפרי ההמצאה שלו, הרשם מוכן לתת לבקשה המסוימת הזו קדימות בבחינתה.

מאז חודש דצמבר 2009 הוציא רשם הפטנטים חוזר שמפרט שסיווגה של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט כ"בקשה ירוקה" הינו נימוק סביר להסכמה לבחינה על-אתר.
נימוק נוסף שהרשם עשוי להתחשב בו הוא העובדה שמשקיע פוטנציאלי מתנה את השקעתו במתן פטנט, וגם זאת מאתר רשם הפטנטים.

חוזר הרשם מ.נ. 71 מדבר על נימוק נוסף לפיו יאות להקדים את בחינתה של בקשה לפטנט, והוא דו"ח בחינה חיובי בבקשה "בינלאומית" (כלומר בקשתPCT ).

תוך כדי הגשת בקשות זירוז בשמם של לקוחותינו, למדנו על נקודות נוספות שעשויות לשכנע את הרשם להגיש בקשת זירוז, ולא כאן המקום לפרטן.

תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים

סעיף 19א בתיקון מס' 10 לחוק הפטנטים שנכנס לתוקף לאחרונה מפרט נימוקים קבילים להקדמת הבחינה:

1. גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש;
2. הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם;
3. אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן;
4. חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד ארוך באופן בלתי סביר, ובכלל זה ארוך באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות מאותו סוג;
5. טובת הציבור;
6. יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

זירוז בחינה של בקשות שהוגשו בישראל התובעות דין קדימה מבקשה ארעית

בתאריך 04.06.2024 הוציאה רשות הפטנטים מכתב שמבהיר כי ניתן להקדים בחינה של בקשה ישראלית לפטנט גם על סמך דין קדימה מבקשה ארעית (Provisional). כלומר, אם בקשה לפטנט ישראלי תוביעת דין קדימה מבקשה פרוביזיונלית, במידה ותוגש בקשה לזירוז הבחינה, היא תאושר (בכפוף לתשלום האגרה הקבועה בחוק).

זירוז בחינת בקשה לפטנט בגין הסדר PPH

ניתן לבקש זירוז בחינת בקשה לפטנט גם על סמך דו"ח בחינה חיובי על בקשה מקבילה במשרד פטנטים של מדינה אשר לישראל יש הסדר PPH עמה. 

זירוז בחינת בקשה לפטנט על סמך דוח חיובי בבקשת PCT

ניתן להגיש בקשה לזירוז בחינה גם על סמך דוח בחינה חיובי בבקשת PCT.

הנוהל להגשת בקשת זירוז

בקשת זירוז צריכה לכלול:

• תצהיר החתום בפני עורך פטנטים או עורך דין.
• קבלה על תשלום אגרה בסך של כ- 1000 ₪ המתחלקת לשני חלקים: 300 ש"ח להגשת הבקשה לזירוז, והיה אם הזירוז אכן אושר, על בעל הבקשה לשלם סכום נוסף של 700 ש"ח.

באם הזירוז אושר, כדאי לרשום באותיות גדולות על כל התכתבות עם הרשם את המילים "על אתר", ובכך להסב את תשומת לב עובדי רשות הפטנטים כי מדובר בבקשה מזורזת, ועליהם לתת לה קדימות.

בקשות ירוקות

הרשם הגדיר בקשות ירוקות במילים הבאות: 

 "בקשות ירוקות הינן בקשות שהאמצאה המתוארת בהן, עליה מבוקש פטנט, מסייעת לשיפור איכות הסביבה, בין היתר בכך שהיא מעכבת את הגורמים להתחממות כדור הארץ, מפחיתה את זיהום האוויר או המים, מקדמת חקלאות בלתי מזהמת ועוד."

הבחינה של בקשות ירוקות זוכה לקדימות.

על הגשת בקשה לסיווג בקשה לפטנט כבקשה ירוקה לא חלה אגרה.

בבקשה לסיווג בקשה לפטנט כבקשה ירוקה אין צורך בתצהיר, כלומר ההליך פשוט יותר.

משמעותו של תיקון מספר 10 לחוק הפטנטים

לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967. השינוי המהותי ביותר היה העובדה שפרטי הבקשה לפטנט יפורסמו 18 חודשים מתאריך הבקשה לפטנט בישראל. בעצם כניסת התיקון לתוקף, ישראל מיישרת קו עם רוב מדינות העולם, שנוהגות לגלות את ההמצאה ברבים 18 חודשים מהתאריך בו החלו ההליכים לקבלת פטנט.

כזכור, עד לכניסתו של התיקון לחוק לתוקף, רשם הפטנטים נהג לפרסם רק פרטים ביבליוגראפיים של הבקשה לפטנט, כגון שם ההמצאה, שם הממציא, וכו'. פרטי ההמצאה פורסמו ברבים רק לאחר שהבקשה עברה בחינה מהותית, ונמצאה על ידי בוחני רשות הפטנטים כראויה לקבל פטנט. לאחר שהבחינה המהותית הסתיימה בהצלחה, דבר ההסכמה להעניק פטנט הועמד להתנגדות הציבור במשך שלושה חודשים. אם הציבור לא התנגד בפרק זמן זה להענקת הפטנט, בעל הבקשה היה מקבל פטנט. ברם עתה, משנכנס לתוקף תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים, ההמצאה תפורסם ברבים לאחר 18 חודשים מתאריך הבקשה לפטנט ולא לאחר שההמצאה עברה בחינה מהותית ונמצאה על ידי בוחני רשות הפטנטים כראויה לקבל פטנט.

אז מה רע בכך?

אחת הדרישות הבסיסיות להענקת פטנט היא שההמצאה תהיה חדשה ביום התחלת ההליכים לקבלת פטנט. ברם, משפרטי ההמצאה נתפרסמו ברבים, היא מפסיקה להיות חדשה, ובתור שכזו לא ניתן להעניק עליה פטנט במקומות שבם טרם החל תהליך קבלת הפטנט.

לייחודיות של ישראל בהקשר הזה היה יתרון גדול, שכן בעל בקשה לפטנט לא היה חייב להזדרז ולהגיש בקשות לפטנט במדינות אחרות לפני שהבחינה הישראלית הסתיימה בהצלחה (ובכך העניקה אינדיקציה טובה שהסיכויים לקבלת פטנט במדינות אחרות הינו טוב).

מה אפשר לעשות על מנת להתגבר על הבעיה?

התיקון לחוק מאפשר לבעל הבקשה לזנוח את בקשתו לפטנט, ובכך היא לא תפורסם ברבים. אבל במקרה זה בעל ההמצאה יצטרך להגיש בקשה חדשה לפטנט, עובדה שתייקר את ההליך.

אולם יש פתרון נוסף, והוא הגשת בקשה להקדמת הבחינה ("בחינה על אתר"). הקדמת הבחינה יכולה לספק אינדיקציה על הסיכויים לקבל פטנט במקומות אחרים בעולם עוד לפני שפרטי ההמצאה פורסמו ברבים. 

האם השינוי בחוק עולה בקנה אחד עם ההיגיון שמאחורי שיטת הפטנטים?

הלוגיקה שמאחורי שיטת הפטנטים אומרת שהענקת פטנט הינה מעין חוזה בין בעל ההמצאה למדינה: בעל ההמצאה מגלה את פרטי המצאתו לציבור הרחב, ואילו המדינה מעניקה לו מונופול לתקופה מסויימת על המצאתו.  אלא שאם פרטי ההמצאה יפורסמו ברבים גם אם בסופו של דבר לא יוענק פטנט, הרי שהמדינה לא עומדת בהתחייבויותיה.