הגשת בקשה לפטנט בישראל

במאמר זה נעסוק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל, במאמר זה נעסוק במסמכים הנדרשים ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.

להלן סדר המסמכים שיש להגיש לרשם בבקשת פטנט ישראלית:

  • מכתב לרשם שבו מפורטים מספר הדפים של הפירוט של בקשת הפטנט, מספר האיורים, וסכום האגרה ששולמה על ידי מבקש הבקשה, ציון מסמך הבכורה (אם צורף), וכו'.
  • טופס בקשה לפטנט שניתן להורידו מאתר רשות הפטנטים. דוגמא בתחתית הדף.
  • דף כותרת הבקשה לפטנט שמכיל את שם ההמצאה בעברית ובאנגלית.
  • תיאור תמציתי של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט (לא חובה).
  • הפירוט של בקשת הפטנט.
  • פרק התביעות של בקשת הפטנט.
  • מדיה מגנטית (CD או DVD) שמכיל את החומר הנ"ל

יש לשים לב שהפירוט צריך להסתיים בפרק התביעות ולא ב- Abstract כמקובל בעולם. אפשר להוסיף את פרק ה- Abstract כדף נפרד.
כמו כן, מגיש בקשה לפטנט חייב לחתום בסוף פרק התביעות, שגם זה נוהל ישראלי ייחודי.
באשר לשרטוטים: יש להקפיד על כך שגודל הכתב של מספור החלקים לא יהיה קטן מ- 3.2 מ"מ. כמו כן, יש לכלול בראש כל דף את (א) מספר הגיליון, (ב) המספר הכולל של גיליונות השרטוט, וכן (ג) את שמות מבקשי הבקשה.

את הבקשה לפטנט יש להגיש ברשות הפטנטים בירושלים שכתובתה:
רשות הפטנטים
רח' אגודת ספורט הפועל מס' 1
הגן הטכנולוגי מלחה, בנין מס' 5
ירושלים

פרסום הבקשה לפטנט

לאחר כ- 18 חודשים מתאריך הבכורה של בקשה לפטנט, פרטי ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מפורסמים לציבור הרחב. אין הכוונה לפרסום פרטים ביבליוגראפיים כגון פרטי הממציא ושם ההמצאה, שכן אלה מפורסמים סמוך להגשת הבקשה לפטנט. המדובר בגילוי ההמצאה לפרטיה לציבור הרחב, כולל תיאור מילולי של ההמצאה, התביעות והשרטוטים אשר צורפו לבקשה לפטנט.

לאחר שפרטי ההמצאה מקבלים פומבי, ההמצאה כבר אינה חדשה (כמוגדר בחוק), ולכן לא יהיה כל טעם לבעל ההמצאה להגיש בקשות לפטנט במדינות בהן טרם החל בתהליך רישום פטנט על ההמצאה.

הפרסום של הבקשות לפטנט נעשה באתר רשות הפטנטים, בכתובת האינטרנט הבאה:

מאגר רשות הפטנטים

הודעה לפני בחינה 

לפני שהבחינה מתחילה, הרשם שולח אל מבקש הבקשה לפטנט "הודעה לפני בחינה" שבו הוא מודיע למבקש הבקשה:

 (א) על האפשרות לבצע שינויים בפירוט הבקשה לפטנט לפני התחלת הבחינה.

(ב) על החובה להודיע לרשם על כל פרסום שצוטט נגד הבקשה לפטנט במדינות אחרות (באם אכן הוגשה בקשה לפטנט במדינות אחרות בנוסף לישראל).

(ג) על החובה להודיע לרשם על כל פרסום הידוע למבקש הבקשה לפטנט, בעל רלוונטיות לפטנטביליות של ההמצאה.
על מכתב הרשם חובה לענות גם אם כל התשובות שליליות.
 על ההודעה לפני בחינה ניתן לענות בתוך 4 חודשים מתאריכה ללא תשלום קנס. לאחר מכן יחול קנס על כל חודש איחור. ברם, אם מבקש הבקשה לפטנט יתמהמה במשלוח המענה להודעה לפני בחינה, ויתעלם מהודעות הרשם שיבואו לאחר מכן, הוא עשוי לאבד את בקשתו לפטנט.

דוח בחינה

לאחר שמבקש הבקשה עונה להודעה לפני בחינה, רשות הפטנטים בוחנת את הבקשה לפטנט. דו"ח בחינה הינו מסמך בו רשות פטנטים מסבירה את הסיבות מדוע לדעתה אין להעניק פטנט על ההמצאה כפי שהוגדרה בתביעות.

בחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967, בסעיף 20, דו"ח בחינה נקרא "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט". בארה"ב ולמעשה בכל העולם דו"ח בחינה נקרא "Office Action". בבקשות PCT דו"ח זה נקרא "Written Opinion".

דו"ח בחינה עשוי להכיל את הנימוקים הבאים לדחיית בקשה לפטנט:

חוסר חידוש. לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 102 לחוק בארה"ב), המצאה נחשבת לחדשה אם לא התפרסמה ברבים, בין בישראל ובין מחוצה לה, בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצעה לפי הפרטים שנודעו.

היעדר התקדמות המצאתית. לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 103 לחוק בארה"ב) על המצאה להיות בעלת "התקדמות המצאתית". בשאלה מהי התקדמות המצאתית מתחבטים רשויות הפטנטים ובתי המשפט ברחבי העולם זה שנים, ללמדך שהנושא מורכב. מכל מקום, אחת הדרכים שהתגבשו בפרקטיקה של הפטנטים להוכיח חוסר התקדמות המצאתית היא להוכיח שניתן להרכיב את ההמצאה הנתבעת מצירוף של חלקים שנלקחו מהפרסומים שצוטטו.

פגמים פרוצדורליים. זה למעשה החלק הפחות מדאיג, שכן ניתן לבצע שינויים בבקשה לפטנט גם לאחר ההגשה על מנת להתגבר על נקודות כאלה.

ההמצאה הנתבעת אינה בתחום פטנטבילי. בישראל המצאות היכולות לקבל הגנת פטנט חייבות להיות בתחום טכנולוגי, בניגוד למשל לשיטות לעשיית עסקים. כמו כן, המצאות על טיפול בבני אדם אינן פטנטביליות בישראל. ארה"ב יותר גמישה, והיא מאפשרת קבלת פטנט על שיטות לעשיית עסקים וטיפול בבני אדם. למעשה החוק שונה ממדינה למדינה, וגם עשוי להשתנות מדי פעם.

ריבוי המצאות. לפי החוק, פטנט ניתן על המצאה אחת בלבד. הבוחן עשוי להצביע על כך שלדעתו התביעות תובעות יותר מהמצאה אחת.

תביעות חמדניות. מאחר ונוהגים לנסח את התביעות בצורה כללית מדי, הבוחן עשוי להגיע למסקנה שהתביעות חמדנית ("כלליות מדי" לפי הניסוח המקובל).

קריאה נוספת: