אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

כל מה שרצית לדעת על פטנטים ולא היה לך את מי לשאול

כל מה שרצית לדעת על פטנטים, ולא היה לך את מי לשאול. רישום פטנט פרוביזורי או זמני על רעיון חדש - כל המידע אצלנו באתר!

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים. הדרך המשפטית להגן על המצאה הינו הפטנט. מה זה פטנט?

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט על אותה המצאה, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט על המצאתו יגדלו.

אילו זכויות מעניק פטנט?

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק, לפי החוק הישראלי הוא מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצר את ההמצאה, להשתמש בהמצאה, להציע אותה למכירה, למכור אותה, או לייבא אותה לצורך אחת מהפעולות האמורות. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לבצע את הפעולות האלה מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.

האם על כל המצאה מעניקים פטנט?

לא. על מנת שניתן יהיה לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:

  • חידוש: כלומר, הממציא הינו הראשון שהמציא את ההמצאה.
  • התקדמות המצאתית: על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה.
  • תחום ההמצאה: על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות בתחום התוכנה והמצאות בתחום שיטות לטיפול בבני אדם.
  • תועלת: על ההמצאה להיות מועילה.
  • שימוש: על ההמצאה להיות שימושית.

איך אפשר לדעת אם ההמצאה חדשה?

צריך לחפש את ההמצאה בתמונות שמפרסמות באינטרנט, חנויות וירטואליות, וכו'. אבל זה לא הכל. רצוי לחפש גם במסמכי פטנטים שכן יש סבירות שבעל המצאה שראה עניין כלכלי בהמצאתו, הגיש עליה בקשה לפטנט.

ראו גם: חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך

איך מקבלים פטנט?

מגישים בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה רוצים לקבל פטנט. על הבקשה לכלול (א) טופס שבו רשומים פרטי מבקש הבקשה, (ב) תיאור של ההמצאה, (ג) "תביעות" שהן למעשה הגדרה פורמאלית של ההמצאה. הכללים של התיאור הם נוקשים. כמו כן, למרות שיש דמיון בין הדרישות במדינות שונות, בכל זאת לכל מדינה יש את הייחודיות שלה.

לאחר שהבקשה נבחנת (בדרך כלל כשנתיים לאחר שנתיים מתאריך הגשת הבקשה, אבל אפשר לזרז את הבחינה), מקבלים מרשות הפטנטים דו"ח בחינה. הדו"ח קובע האם הבוחן של רשות הפטנטים מצא שהמצאה עומדת בקריטריונים שצוינו לעיל, ואם לא הדו"ח מפרט מדוע. למשל, ההמצאה לא חדשה, או שההמצאה הינה מובנת מאליה לבעל מקצוע מתחום ההמצאה. על מנת לקבוע האם ההמצאה חדשה, הבוחן מבצע בעצמו סקר פטנטים וחיפוש ידע קודם. את מסקנותיו הוא מבסס על הפרסומים שמצא.

על מנת להתגבר על השגות הבוחן, בעל ההמצאה צריך לענות על דוח הבחינה. במענה לדו"ח הבחינה הוא צריך להסביר מדוע הוא אינו מסכים עם הבוחן, ובמידת הצורך לשנות את הגדרת ההמצאה ("התביעות") כך שההגדרה החדשה תיצור חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לפרסומים שהבוחן מצא.

אני מבין שמדובר בתחום מורכב. מי יכול לעזור לי?

איש המקצוע שקיבל היתר לשם כך ממשרד המשפטים נקרא "עורך פטנטים". יחד עם זאת, גם לעורכי דין שמורה הזכות לעסוק בתחום זה.

אבל, החוק מתיר לכל מבקש בקשה לפטנט להכין את החומר בעצמו. אמנם מפאת המורכבות אנו לא ממליצים על כך, אבל מבחינה חוקית אין מניעה לעשות זאת. 

כמה עולה העזרה של עורך פטנטים?

בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי דין מנועים מלפרסם ברבים את המחירון שלהם. באשר לעורכי פטנטים, עם השנים החוק מאמץ את כללי האתיקה של עורכי הדין גם לגבי עורכי פטנטים. לפיכך, קשה להאמין שתמצאו משרד לעורכי פטנטים שמפרסם ברבים את המחירון שלו.

מכל מקום, יש לקחת בחשבון שתהליך רישום פטנט אינו זול, ממש כמו שירותי עריכת דין. לכן יש הממליצים להשקיע בפטנט בצורה פרוגרסיבית, כלומר, להגדיל את ההשקעה ככל שיש וודאות גדולה יותר שההמצאה תניב פטנט. למשל, תחילה לבצע חיפוש פטנטים "מקצועי" על מנת לעמוד על הסיכוי לקבל פטנט. אם יש אינדיקציה חיובית, להמשיך בבקשה לפטנט מזורזת בישראל. ואם הבחינה הישראלית תהיה חיובית, רק אז להשקיע בבקשות לפטנט במדינות נוספות כגון ארה"ב ומדינות אירופה.

קבלתי פטנט !!! כמה זמן הוא בתוקף? האם הפטנט שלי תקף גם במדינות אחרות?

אחת לכמה שנים יש לשלם "אגרת חידוש" על מנת לחדש את תוקף הפטנט לעוד מספר שנים. פטנט יכול להיות תקף עד עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט, ובתנאי ששולמו אגרות החידוש. כמו כן, הפטנט תקף רק למדינה בה הוא ניתן. אם למשל קבלתי פטנט בישראל, הוא לא יהיה תקף בארה"ב. על מנת לקבל פטנט בארה"ב יש צורך לעבור את תהליך הבחינה כמו במקום אחר.

קבלתי פטנט בישראל. האם אני יכול להגיש בקשה לפטנט בארה"ב?

רק אם לא חלפה שנה מתאריך הבקשה לפטנט בישראל.

הבה נפרט מעט יותר. היחסים בין מדינות בתחום הפטנטים מוגדרים באמצעות אמנות. האמנה הנפוצה ביותר הינה אמנת פאריס שחתומות עליה כמעט כל מדינות העולם, והיא מעניקה לבעל בקשה לפטנט זכות להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות כך שזכות הראשונים על התאריך הראשון תשמר ("דין קדימה"). ולמה זה חשוב? כי אם הגשתי היום בקשה לפטנט על המצאה בישראל, תהיה לי שנה על מנת להגיש בקשה על אותה המצאה במדינות נוספות, כך שהתאריך לגביו ההמצאה צריכה להיות חדשה יהיה התאריך בו הגשתי בקשה לפטנט בישראל ("תאריך בכורה"). במשך השנה הזו אני יכול לנסות לשווק את ההמצאה, לבדוק את התגובה של השוק להמצאה, לגייס כספים לצורך בקשה לפטנט במדינות נוספות, וכדומה.

מה הטעם לנסות לקבל לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה לגבי הסיכוי לקבל פטנט?

ואכן, מה הטעם להגיש בקשה לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה האם יש לי סיכוי לקבל פטנט, שהרי דוח הבחינה הראשון יהיה תוך שנתיים, ואילו אמנת פאריס נותנת לי רק שנה אחת של חסד?

התשובה היא שניתן לזרז את בחינת הבקשה לפטנט. על מנת לזרז בחינת בקשה לפטנט בישראל יש צורך בנימוקים מתאימים, שהרי מדובר בבקשה להקדים את הבחינה של הבקשה שלי לפטנט על פני בקשות אחרת לפטנט הממתינות בתור.

ואין פטנט בינלאומי?

עדיין לא, ומאחר וכל מדינה רוצה להיות עצמאית בתחום הפטנטים, סביר שזה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין.

יחד עם זאת, יש אמנה שנקראת אמנת ה- PCT, שמאפשרת להאריך את שנת החסד מתוקף אמנת פאריס בעוד שנה וחצי נוספות. כלומר, אמנת ה- PCT שומרת לבעל המצאה את תאריך הבכורה לשנתיים וחצי. בזמן זה הוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה במדינות נוספות.

אפשר לקבל פרטים נוספים על אמנת ה- PCT?

PCT הם ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, כלומר האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים.

כאמור, לפי האמנה פרק הזמן בו ניתן להגיש בקשה לפטנט הינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה. יתרון נוסף שהאמנה מעניקה הינו בחינה. כלומר רשות ה- PCT בוחנת את ההמצאה ומנפיקה דו"ח בחינה. אמנם דו"ח הבחינה של ה-PCT אינו מחייב אף מדינה, אבל הוא מהווה המלצה.

החיסרון של אמנת ה- PCT הינו המחיר הגבוה של האגרות.

ישראל הינה אחת מרשויות החיפוש והבחינה של ה- PCT. רשויות נוספות הינן רשות החיפוש והבחינה האמריקאית, רשות החיפוש והבחינה האירופית, ועוד.

מה זה "פטנט ארעי" או "פטנט פרוביזיונאלי"?

בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) הינה הליך אמריקאי מקדים לבקשה לפטנט, שמאפשר לשמור על זכויותיו של בעל הבקשה במשך שנה. על בעל בקשה פרוביזיונאלית להגיש בקשה "רגילה" לפטנט לפני תום השנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, אחרת הוא יאבד את תאריך הבכורה על ההמצאה.

בקשה פרוביזיונאלית אינה צריכה לעמוד בדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה לפטנט, והאגרה להגשתה נמוכה. לכן יש המעדיפים להתחיל את ההליך לקבלת פטנט על ההמצאה בדרך זו.
בקשה פרוביזיונאלית מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO). יתרונה הוא שהאגרה להגשת בקשה פרוביזיונאלית הינה זולה באופן משמעותי ביחס לבקשה רגילה לפטנט, ועומדת על כ- 130 $ בלבד.

בקשה פרוביזיונאלית אינה נבחנת ואינה מתפרסמת ברבים. יחד עם זאת, היא מעניקה לבעל הבקשה זכות להגיש בקשה קבועה לפטנט בתוך שנה לכל היותר מתאריך הבקשה הפרוביזיונאלית, תוך כדי שמירת תאריך הבכורה. ובמיוחד יודגש שבקשה פרובוזיונאלית אינה פטנט ארעי, לא פטנט זמני, ולא פטנט כלל. היא אופציה הניתנת למימוש תוך שנה מתאריכה. לא מימש בעל הבקשה את האופציה, הוא מאבד את הזכויות שהיא מעניקה.

מה זה יוטיליטי מודל?

זו למעשה בקשה לפטנט שאינה נבחנת, אלא אם כן מישהו ערער בבית משפט. אזי נפתח התיק, וההמצאה נבחנת כאילו הייתה בקשה רגילה לפטנט.
למעשה, ביוטיליטי מודל יש יתרונות רבים – מצד אחד מזהירים את הציבור שמישהו המציא כבר את ההמצאה, אבל מצד שני לא בוחנים את ההמצאה אלא אם כן מישהו מתנגד שבעל ה- Utility Model יהנה מזכויות של פטנט.

יוטיליטי מודל תקף ל- 10 שנים לכל היותר (בהתאם למדינה בה ניתן), לעומת פטנט שתקף ל- 20 שנים מיום הבקשה לפטנט.
צורת הגנה זו על המצאות אינה תקפה בכל מדינות העולם. בארה"ב ובישראל אין הליך של יוטיליטי מודל. באירופה ההליך תקף רק במדינות מסויימות, שהחשובה ביניהן הינה גרמניה.

למרות הכותרת היומרנית, יש לזכור כי מדובר בנושא כבד, ואין מסמך זה אמור לכסות ולו חלק קטן של התחום.
הוא נועד להעניק מושגים ראשונים למי שתחום זה חדש לו.

קרא עוד  

רישום פטנט עלות | רישום פטנטים עלויות - אדיסון עורכי פטנטים

כמה עולה לרשום פטנט, מהו מחיר רישום פטנט, איך רושמים וכמה זה עולה/ מה העלויות בינלאומי, בישראל, בארה"ב, פטנטים וכו.. אצלנו יש תשובות לכל השאלות!

כמה עולה לרשום פטנט


מאחר ועלויות רישום פטנט הינן פונקציה ישירה של כמות העבודה המושקעת, הערכת עלויות הרישום של פטנט הינה בעייתית. גם אם נניח שאפשר להעריך את כמות העבודה להכנת הפירוט של הבקשה לפטנט, עדיין אין לדעת כמה ארוכה תהיה ההתמודדות עם רשות הפטנטים. וככל שההתמודדות עם רשויות הפטנטים נמשכת יותר סבבים, כן גם העלות עולה. זו הסיבה שעורכי פטנטים נמנעים מלתת הערכת עלות עד לקבלת פטנט.
כמו כן, יש לזכור כי כי הגשת בקשה לפטנט היא רק השלב הראשון בתהליך הפטנט. לאחר הגשת הבקשה לפטנט, למשרד יש הרבה עבודה שהממציא אינו רואה, כגון לבדוק שכל מכתב שנשלח לרשות הפטנטים אכן הגיע ליעדו, לבדוק שהרשות ענתה בזמן סביר למכתבים שנשלחו אליה, לדבר עם האנשים המתאימים ברשות הפטנטים במקרה שמשהו לא עובד כראוי, להיות בקשר עם הבוחנים כאשר הדבר מתבקש, לשלוח תזכורות ללקוח, לוודא שהלקוח קיבל את התזכורת, לבדוק שלקוח לא איבד מועד, לייעץ ללקוח לגבי כל פעולה שעליו לעשות, לתעד כל פעולה שנעשתה בתיק, ועוד. לכן ניהול משרד עורכי פטנטים דורש כמות גדולה של מנהלה והיעזרות בתוכנה מתאימה. כל זה אמור להיות מגולם בסכום שלקוח משלם למשרד. משרד שלא גובה תשלום עבור עבודות כאלה, דינו להיסגר.

מנקודת המבט של העלות, ניתן לחלק את משרדי עורכי הפטנטים לשניים: משרדים שגובים סכום קבוע מראש על עבודה, ומשרדים שגובים עבור שעות העבודה. משרדים הגובים תשלום עבור שעות העבודה עשויים לדרוש תשלום לא רק עבור שכר טרחת עורך הפטנטים, אלא גם עבור השירותים הנילווים, כגון תזכורות, פקסים, מיילים, דפי מדפסת, וכדומה.

מעניין לשמוע את דבריה של וונדי באסקופ מקבוצת באסקופ שבטקסס ארה"ב, חברה העוסקת העוסקת בפטנטים וסימני מסחר, שנוקבת בסדרי גודל של עלויות רישום פטנט בארה"ב:


אם לא רואים את הסרטון, ניתן לצפות בו בקישורית הבאה: סרטון

לדברי באסקופ, הכנתה של בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) תעלה בין 5 ל- 9 אלף דולר. ולהזכירכם, זו בקשה פרוביזיונאלית שאינה צריכה לעמוד בקריטריונים הפורמאליים של בקשה לפטנט.

בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית יש להגיש בקשה קבועה. לדברי באסקופ, בקשה כזו תעלה בין 8 ל- 15 אלף דולר.

השלב הבא הוא הכנת מענה לדוחות הבחינה. בחינה של פטנט נעשית בצורה של העלאת השגות הבוחן (דו"ח בחינה), ותשובה של מבקש הבקשה לפטנט. לדברי באסקופ, כל סבב יעלה בין 2 ל- 5 אלף דולר. ועוד מוסיפה באסקופ שהבוחן האמריקאי "דוחה כמעט כל דבר", כלומר, תמיד מוצא סיבות מדוע ההמצאה אינה ראויה לקבל פטנט. אבל לבאסקופ יש הצעה כיצד לצמצם את מספר הסבבים. היא מציעה לשוחח עם הבוחן הנמצא בוושינגטון. אמנם גם כאן מצפה עלות של כמה אלפי דולרים, אבל ההוצאה עשויה להתגלות כמשתלמת, שכן השיחה עם הבוחן עשויה להביא אותו להבין יותר טוב את ההמצאה, ולהעניק פטנט, ובכך לחסוך סבבים.

אז כמה זה יוצא סך הכל?

לפי דברי באסקופ, אם מתחילים את התהליך בבקשה פרוביזיונאלית, ולאחר מכן עוברים לבקשה רגילה, וגם משוחחים עם הבוחן על מנת לחסוך בדוחות בחינה - יש להכין תקציב של 30 אלף דולר. כן, 30 אלף דולר! היווכחו בעצמכם. אם נצליח לקצר הליכים, יעלה 20 אלף דולר בלבד.

אבל, לא להבהל. ראשית, לא חייבים להגיש בקשה פרוביזיונאלית, ואפשר לגשת ישר לבקשה הקבועה. ושנית, העלויות בישראל הרבה יותר מתונות, ולכן אם עובדים עם משרד ישראלי, גם אם הבקשה לפטנט מוגשת בארה"ב, עדיין סביר שלא מגיעים לעלויות שציינה באסקופ. יתירה מזו, בקשה אמריקאית לפטנט מוגשת על ידי ישראלים לרוב כאשר יש כבר אינדיקציה לסיכויים לקבל פטנט כתוצאה מהבחינה הישראלית.

כמה עולה לרשום פטנט בארץ?

כמו בצה"ל, גם כאן ההוצאה מתחלקת לשלושה חלקים:

א. עריכת הפירוט של הבקשה לפטנט
ב. מענה לדוחות בחינה
ג. אגרות

האגרות קבועות, אבל השכר של עורך פטנטים נבדל ממשרד למשרד. כמו כן, יש משרדים שגובים לפי שעות, ויש משרדים שגובים לפי פרוייקט. אז במקום לשבור את הראש, אפשר לקבוע פגישה עם משרד עורכי פטנטים, ולקבל אינדיקציה לגבי העלות.

חשוב לזכור ששכר הטרחה מגלם עבודות שמגיש הבקשה לפטנט אפילו אינו מודע להן, כגון משלוח תזכורות לבעל הבקשה לפטנט, מעקב אחר התיק, דיווח והסבר לבעל הבקשה על כל פעולה בתיק, ייעוץ בנוגע להחלטות שעליו להחליט, רישום כל פעולה שנעשית בתיק, פניה לרשות הפטנטים כאשר הדברים מתעכבים, שמירת החומר למשך שנים, גיבוי החומר, אבטחת המשרד, אבטחת מערכת המחשב, וכן הלאה וכן הלאה. לכן אם המחיר נראה "זול" מדי, זה אומר דרשני.

קרא עוד