מאמרים בנושאי פטנטים #טופס בקשה לפטנט

הגשת בקשה לפטנט בישראל

במאמר זה נעסוק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל, במאמר זה נעסוק במסמכים הנדרשים ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.

להלן סדר המסמכים שיש להגיש לרשם בבקשת פטנט ישראלית:

• מכתב לרשם שבו מפורטים מספר הדפים של הפירוט של בקשת הפטנט, מספר האיורים, וסכום האגרה ששולמה על ידי מבקש הבקשה, ציון מסמך הבכורה (אם צורף), וכו'.
• טופס בקשה לפטנט שניתן להורידו מאתר רשות הפטנטים. דוגמא בתחתית הדף.
• דף כותרת הבקשה לפטנט שמכיל את שם ההמצאה בעברית ובאנגלית.
• תיאור תמציתי של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט (לא חובה).
• הפירוט של בקשת הפטנט.
• פרק התביעות של בקשת הפטנט.
• מדיה מגנטית (CD או DVD) שמכיל את החומר הנ"ל

יש לשים לב שהפירוט צריך להסתיים בפרק התביעות ולא ב- Abstract כמקובל בעולם. אפשר להוסיף את פרק ה- Abstract כדף נפרד.
כמו כן, מגיש בקשה לפטנט חייב לחתום בסוף פרק התביעות, שגם זה נוהל ישראלי ייחודי.
באשר לשרטוטים: יש להקפיד על כך שגודל הכתב של מספור החלקים לא יהיה קטן מ- 3.2 מ"מ. כמו כן, יש לכלול בראש כל דף את (א) מספר הגיליון, (ב) המספר הכולל של גיליונות השרטוט, וכן (ג) את שמות מבקשי הבקשה.

את הבקשה לפטנט יש להגיש ברשות הפטנטים בירושלים שכתובתה:
רשות הפטנטים
רח' אגודת ספורט הפועל מס' 1
הגן הטכנולוגי מלחה, בנין מס' 5
ירושלים

פרסום הבקשה לפטנט

לאחר כ- 18 חודשים מתאריך הבכורה של בקשה לפטנט, פרטי ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מפורסמים לציבור הרחב. אין הכוונה לפרסום פרטים ביבליוגראפיים כגון פרטי הממציא ושם ההמצאה, שכן אלה מפורסמים סמוך להגשת הבקשה לפטנט. המדובר בגילוי ההמצאה לפרטיה לציבור הרחב, כולל תיאור מילולי של ההמצאה, התביעות והשרטוטים אשר צורפו לבקשה לפטנט.

לאחר שפרטי ההמצאה מקבלים פומבי, ההמצאה כבר אינה חדשה (כמוגדר בחוק), ולכן לא יהיה כל טעם לבעל ההמצאה להגיש בקשות לפטנט במדינות בהן טרם החל בתהליך רישום פטנט על ההמצאה.

הפרסום של הבקשות לפטנט נעשה באתר רשות הפטנטים, בכתובת האינטרנט הבאה:

מאגר רשות הפטנטים

הודעה לפני בחינה 

לפני שהבחינה מתחילה, הרשם שולח אל מבקש הבקשה לפטנט "הודעה לפני בחינה" שבו הוא מודיע למבקש הבקשה:

 (א) על האפשרות לבצע שינויים בפירוט הבקשה לפטנט לפני התחלת הבחינה.

(ב) על החובה להודיע לרשם על כל פרסום שצוטט נגד הבקשה לפטנט במדינות אחרות (באם אכן הוגשה בקשה לפטנט במדינות אחרות בנוסף לישראל).

(ג) על החובה להודיע לרשם על כל פרסום הידוע למבקש הבקשה לפטנט, בעל רלוונטיות לפטנטביליות של ההמצאה.
על מכתב הרשם חובה לענות גם אם כל התשובות שליליות.
 על ההודעה לפני בחינה ניתן לענות בתוך 4 חודשים מתאריכה ללא תשלום קנס. לאחר מכן יחול קנס על כל חודש איחור. ברם, אם מבקש הבקשה לפטנט יתמהמה במשלוח המענה להודעה לפני בחינה, ויתעלם מהודעות הרשם שיבואו לאחר מכן, הוא עשוי לאבד את בקשתו לפטנט.

דוח בחינה

לאחר שמבקש הבקשה עונה להודעה לפני בחינה, רשות הפטנטים בוחנת את הבקשה לפטנט. דו"ח בחינה הינו מסמך בו רשות פטנטים מסבירה את הסיבות מדוע לדעתה אין להעניק פטנט על ההמצאה כפי שהוגדרה בתביעות.

בחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967, בסעיף 20, דו"ח בחינה נקרא "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט". בארה"ב ולמעשה בכל העולם דו"ח בחינה נקרא "Office Action". בבקשות PCT דו"ח זה נקרא "Written Opinion".

דו"ח בחינה עשוי להכיל את הנימוקים הבאים לדחיית בקשה לפטנט:

חוסר חידוש. לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 102 לחוק בארה"ב), המצאה נחשבת לחדשה אם לא התפרסמה ברבים, בין בישראל ובין מחוצה לה, בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצעה לפי הפרטים שנודעו.

היעדר התקדמות המצאתית. לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 103 לחוק בארה"ב) על המצאה להיות בעלת "התקדמות המצאתית". בשאלה מהי התקדמות המצאתית מתחבטים רשויות הפטנטים ובתי המשפט ברחבי העולם זה שנים, ללמדך שהנושא מורכב. מכל מקום, אחת הדרכים שהתגבשו בפרקטיקה של הפטנטים להוכיח חוסר התקדמות המצאתית היא להוכיח שניתן להרכיב את ההמצאה הנתבעת מצירוף של חלקים שנלקחו מהפרסומים שצוטטו.

פגמים פרוצדורליים. זה למעשה החלק הפחות מדאיג, שכן ניתן לבצע שינויים בבקשה לפטנט גם לאחר ההגשה על מנת להתגבר על נקודות כאלה.

ההמצאה הנתבעת אינה בתחום פטנטבילי. בישראל המצאות היכולות לקבל הגנת פטנט חייבות להיות בתחום טכנולוגי, בניגוד למשל לשיטות לעשיית עסקים. כמו כן, המצאות על טיפול בבני אדם אינן פטנטביליות בישראל. ארה"ב יותר גמישה, והיא מאפשרת קבלת פטנט על שיטות לעשיית עסקים וטיפול בבני אדם. למעשה החוק שונה ממדינה למדינה, וגם עשוי להשתנות מדי פעם.

ריבוי המצאות. לפי החוק, פטנט ניתן על המצאה אחת בלבד. הבוחן עשוי להצביע על כך שלדעתו התביעות תובעות יותר מהמצאה אחת.

תביעות חמדניות. מאחר ונוהגים לנסח את התביעות בצורה כללית מדי, הבוחן עשוי להגיע למסקנה שהתביעות חמדנית ("כלליות מדי" לפי הניסוח המקובל).

קריאה נוספת:

• הגשת בקשה לפטנט בישראל ותהליך הבחינה - פרק ב'

איך רושמים פטנט בישראל

תהליך רישום פטנט בישראל מתחיל בהגשת בקשה לפטנט על ההמצאה לרשות פטנטים בירושלים. הבקשה על כל חלקיה צריכה להיות בפורמט שנקבע לכך על ידי החוק ותקנותיו. את הבקשה לפטנט מגישים לרשות הפטנטים שבירושלים.

בקשה לפטנט כוללת טופס בקשה לפטנט שניתן להורידו מאתר האינטרנט של רשות הפטנטים. אל הטופס יש לצרף את פירוט ההמצאה, שהוא מסמך המתאר את ההמצאה בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה. כמו כן, על הבקשה לפטנט לכלול תביעות, שהן הגדרת הבעלות שדורש בעל ההמצאה מהמדינה על ההמצאה. לצורך הגשת בקשה לפטנט יש לשלם אגרה.

התחלת הבחינה של הבקשה לפטנט מתחילה לאחר מספר שנים. במהלך הבחינה נבחנת הבקשה לפטנט משני היבטים: היבט פורמאלי והיבט מהותי.

הבחינה הפורמאלית בוחנת האם הבקשה לפטנט עומדת בתנאים הפורמאליים שקבע החוק לעניין זה. הבחינה המהותית בודקת האם הפירוט עמד בתנאים של סעיף 3 לחוק הפטנטים, שהם:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

כמו כן, נבדקת עמידתה של הבקשה לפטנט בתנאי סעיף 4 לחוק הפטנטים (חידוש) וסעיף 5 לחוק הפטנטים (התקדמות המצאתית). לצורך הבחינה המהותית הבוחן מחפש פרסומים שראו אור לפני שבעל הבקשה החל בהליך לקבלת פטנט (ציטוטים). הבחינה בודקת האם ההמצאה, כפי שבוטאה בתביעות מקיימת את תנאי סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק לאור ההשוואה עם הפרסומים שמצא הבוחן. למשל, באם הבוחן מצא פרסום שראה אור לפני התחלת ההליכים לקבלת פטנט אשר מתאר את ההמצאה, הרי שההמצאה נעדרת חידוש, ולכן אין להעניק עליה פטנט.

בוחני רשות הפטנטים מודיעים לבעל הבקשה לפטנט על ההשגות שלם באמצעות מסמך הנקרא "ליקויים בבקשת פטנט" (דו"ח בחינה).

בעל בקשה לפטנט רשאי לענות על דו"ח הבחינה. במסגרת המענה הוא יכול לשנות את התביעות, וגם את הפירוט. באם לא ענה בפרק הזמן שנקבע בחוק, הבקשה לרישום פטנט בישראל נזנחת.

באם בוחני רשות הפטנטים אינם מסכימים שהצורה הנוכחית של הבקשה לפטנט עומדת בתנאי החוק, הם מודיעים על כך לבעל הבקשה. במקרה והשינויים ו/או הנימוקים שבעל הבקשה העלה בפני בוחני רשות הפטנטים לא הביאו את הבקשה למצב שהיא עונה על תנאי החוק, הם מודיעים לו על כך באמצעות דו"ח בחינה נוסף. למעשה, דו השיח בין מבקש הבקשה לבוחן יכול להתנהל על פני מספר סבבים של דוח בחינה ומענה עליו.

אם בוחני רשות הפטנטים מגיעים למסקנה שההמצאה אכן עונה על תנאי סעיף 3 לחוק, הם מודיעים לו על "קיבול הבקשה", כלומר הסכמתם להעניק פטנט. אלא שבכך עדיין לא תמו התלאות שכן דבר הענקת הפטנט יפורסם לציבור הרחב באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, ולציבור תהיה זכות לערער במשך שלושה חודשים על ההחלטה להעניק פטנט על ההמצאה.
באם הציבור לא ערער בפרק הזמן שעמד לרשותו, הפטנט המיוחל מוענק לבעל הבקשה פטנט על המצאתו.
אלא שבכך לא תמו התלאות, שכן הפטנט תקף למשך 3 חודשים בלבד. על מנת לתת תוקף לפטנט מעבר לתקופה זו על בעל הפטנט לשלם לרשות הפטנטים דמי חידוש. דמי החידוש הראשונים מעניקים פטנט תוקף ל- 6 שנים מהתאריך בו החלו ההליכים להענקת פטנט. לאחר מכן יש לשלם דמי חידוש כל 4 שנים, עד שיתומו 20 השנים מתאריך הבקשה לפטנט, שבהם הפטנט יכול להיות בתוקף. 

רישום פטנט בישראל - מחיר

קשה לאמוד כמה יעלה לממציא לקבל פטנט. מכל מקום, להלן תיאור קצר של התהליך של קבלת פטנט:

עריכת הבקשה לפטנט

פטנט הינו מסמך משפטי המפרט מה היקף ההמצאה המוגנת בפטנט. לפיכך יש טעם לפנות לעורך פטנטים על מנת לנסח את הבקשה לפטנט, אבל החוק לא אוסר על בעל המצאה להגיש בעצמו בקשה לפטנט. מאחר ושירותים משפטיים הינם "יקרים", גם עלות הכנת בקשה לפטנט אינה "זולה".

הגשת בקשה לפטנט

זה הליך פורמאלי הכרוך גם בתשלום אגרה של כ- 1200 ש"ח אם זו הבקשה הראשונה לפטנט שמוגשת על ההמצאה, או כ- 2000 ש"ח באם זו לא הבקשה הראשונה (למשל, הבקשה הראשונה הייתה בקשה פרוביזיונאלית).

התדיינות עם הבוחן

הבוחן עשוי שלא להסכים להעניק פטנט. כאן מתנהל מעין משא ומתן בין בעל הבקשה לפטנט והבוחן על מנת להגיע להגדרה של ההמצאה כך שהיא תבטא חידוש והתקדמות המצאתית, שהנם כללים הכרכיים לקבלת פטנט.

קיבול הבקשה

משהחליט הבוחן להעניק פטנט יש להעמידו להתנגדות הציבור, ולצורך זה יש לשלם אגרה.

דמי אחזקה

פטנט מוענק בישראל לתקופה של 3 חודשים. על מנת לתת תוקף לפטנט בהמשך, יש לשלם דמי אחזקה פעם ב- 4 שנים. דמי האחזקה עולים ככל שהפטנט בתוקף יותר זמן.

• עריכת בקשה לפטנט