מאמרים בנושאי פטנטים #המצאה חדשה

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים. הדרך המשפטית להגן על המצאה הינו הפטנט. מה זה פטנט?

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט על אותה המצאה, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט על המצאתו יגדלו.

אילו זכויות מעניק פטנט?

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק, לפי החוק הישראלי הוא מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצר את ההמצאה, להשתמש בהמצאה, להציע אותה למכירה, למכור אותה, או לייבא אותה לצורך אחת מהפעולות האמורות. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לבצע את הפעולות האלה מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.

האם על כל המצאה מעניקים פטנט?

לא. על מנת שניתן יהיה לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:

• חידוש: כלומר, הממציא הינו הראשון שהמציא את ההמצאה.
• התקדמות המצאתית: על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה.
• תחום ההמצאה: על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות בתחום התוכנה והמצאות בתחום שיטות לטיפול בבני אדם.
• תועלת: על ההמצאה להיות מועילה.
• שימוש: על ההמצאה להיות שימושית.

איך אפשר לדעת אם ההמצאה חדשה?

צריך לחפש את ההמצאה בתמונות שמפרסמות באינטרנט, חנויות וירטואליות, וכו'. אבל זה לא הכל. רצוי לחפש גם במסמכי פטנטים שכן יש סבירות שבעל המצאה שראה עניין כלכלי בהמצאתו, הגיש עליה בקשה לפטנט.

ראו גם: חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך

איך מקבלים פטנט?

מגישים בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה רוצים לקבל פטנט. על הבקשה לכלול (א) טופס שבו רשומים פרטי מבקש הבקשה, (ב) תיאור של ההמצאה, (ג) "תביעות" שהן למעשה הגדרה פורמאלית של ההמצאה. הכללים של התיאור הם נוקשים. כמו כן, למרות שיש דמיון בין הדרישות במדינות שונות, בכל זאת לכל מדינה יש את הייחודיות שלה.

לאחר שהבקשה נבחנת (בדרך כלל כשנתיים לאחר שנתיים מתאריך הגשת הבקשה, אבל אפשר לזרז את הבחינה), מקבלים מרשות הפטנטים דו"ח בחינה. הדו"ח קובע האם הבוחן של רשות הפטנטים מצא שהמצאה עומדת בקריטריונים שצוינו לעיל, ואם לא הדו"ח מפרט מדוע. למשל, ההמצאה לא חדשה, או שההמצאה הינה מובנת מאליה לבעל מקצוע מתחום ההמצאה. על מנת לקבוע האם ההמצאה חדשה, הבוחן מבצע בעצמו סקר פטנטים וחיפוש ידע קודם. את מסקנותיו הוא מבסס על הפרסומים שמצא.

על מנת להתגבר על השגות הבוחן, בעל ההמצאה צריך לענות על דוח הבחינה. במענה לדו"ח הבחינה הוא צריך להסביר מדוע הוא אינו מסכים עם הבוחן, ובמידת הצורך לשנות את הגדרת ההמצאה ("התביעות") כך שההגדרה החדשה תיצור חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לפרסומים שהבוחן מצא.

אני מבין שמדובר בתחום מורכב. מי יכול לעזור לי?

איש המקצוע שקיבל היתר לשם כך ממשרד המשפטים נקרא "עורך פטנטים". יחד עם זאת, גם לעורכי דין שמורה הזכות לעסוק בתחום זה.

אבל, החוק מתיר לכל מבקש בקשה לפטנט להכין את החומר בעצמו. אמנם מפאת המורכבות אנו לא ממליצים על כך, אבל מבחינה חוקית אין מניעה לעשות זאת. 

כמה עולה העזרה של עורך פטנטים?

בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי דין מנועים מלפרסם ברבים את המחירון שלהם. באשר לעורכי פטנטים, עם השנים החוק מאמץ את כללי האתיקה של עורכי הדין גם לגבי עורכי פטנטים. לפיכך, קשה להאמין שתמצאו משרד לעורכי פטנטים שמפרסם ברבים את המחירון שלו.

מכל מקום, יש לקחת בחשבון שתהליך רישום פטנט אינו זול, ממש כמו שירותי עריכת דין. לכן יש הממליצים להשקיע בפטנט בצורה פרוגרסיבית, כלומר, להגדיל את ההשקעה ככל שיש וודאות גדולה יותר שההמצאה תניב פטנט. למשל, תחילה לבצע חיפוש פטנטים "מקצועי" על מנת לעמוד על הסיכוי לקבל פטנט. אם יש אינדיקציה חיובית, להמשיך בבקשה לפטנט מזורזת בישראל. ואם הבחינה הישראלית תהיה חיובית, רק אז להשקיע בבקשות לפטנט במדינות נוספות כגון ארה"ב ומדינות אירופה.

קבלתי פטנט !!! כמה זמן הוא בתוקף? האם הפטנט שלי תקף גם במדינות אחרות?

אחת לכמה שנים יש לשלם "אגרת חידוש" על מנת לחדש את תוקף הפטנט לעוד מספר שנים. פטנט יכול להיות תקף עד עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט, ובתנאי ששולמו אגרות החידוש. כמו כן, הפטנט תקף רק למדינה בה הוא ניתן. אם למשל קבלתי פטנט בישראל, הוא לא יהיה תקף בארה"ב. על מנת לקבל פטנט בארה"ב יש צורך לעבור את תהליך הבחינה כמו במקום אחר.

קבלתי פטנט בישראל. האם אני יכול להגיש בקשה לפטנט בארה"ב?

רק אם לא חלפה שנה מתאריך הבקשה לפטנט בישראל.

הבה נפרט מעט יותר. היחסים בין מדינות בתחום הפטנטים מוגדרים באמצעות אמנות. האמנה הנפוצה ביותר הינה אמנת פאריס שחתומות עליה כמעט כל מדינות העולם, והיא מעניקה לבעל בקשה לפטנט זכות להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות כך שזכות הראשונים על התאריך הראשון תשמר ("דין קדימה"). ולמה זה חשוב? כי אם הגשתי היום בקשה לפטנט על המצאה בישראל, תהיה לי שנה על מנת להגיש בקשה על אותה המצאה במדינות נוספות, כך שהתאריך לגביו ההמצאה צריכה להיות חדשה יהיה התאריך בו הגשתי בקשה לפטנט בישראל ("תאריך בכורה"). במשך השנה הזו אני יכול לנסות לשווק את ההמצאה, לבדוק את התגובה של השוק להמצאה, לגייס כספים לצורך בקשה לפטנט במדינות נוספות, וכדומה.

מה הטעם לנסות לקבל לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה לגבי הסיכוי לקבל פטנט?

ואכן, מה הטעם להגיש בקשה לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה האם יש לי סיכוי לקבל פטנט, שהרי דוח הבחינה הראשון יהיה תוך שנתיים, ואילו אמנת פאריס נותנת לי רק שנה אחת של חסד?

התשובה היא שניתן לזרז את בחינת הבקשה לפטנט. על מנת לזרז בחינת בקשה לפטנט בישראל יש צורך בנימוקים מתאימים, שהרי מדובר בבקשה להקדים את הבחינה של הבקשה שלי לפטנט על פני בקשות אחרת לפטנט הממתינות בתור.

ואין פטנט בינלאומי?

עדיין לא, ומאחר וכל מדינה רוצה להיות עצמאית בתחום הפטנטים, סביר שזה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין.

יחד עם זאת, יש אמנה שנקראת אמנת ה- PCT, שמאפשרת להאריך את שנת החסד מתוקף אמנת פאריס בעוד שנה וחצי נוספות. כלומר, אמנת ה- PCT שומרת לבעל המצאה את תאריך הבכורה לשנתיים וחצי. בזמן זה הוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה במדינות נוספות.

אפשר לקבל פרטים נוספים על אמנת ה- PCT?

PCT הם ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, כלומר האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים.

כאמור, לפי האמנה פרק הזמן בו ניתן להגיש בקשה לפטנט הינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה. יתרון נוסף שהאמנה מעניקה הינו בחינה. כלומר רשות ה- PCT בוחנת את ההמצאה ומנפיקה דו"ח בחינה. אמנם דו"ח הבחינה של ה-PCT אינו מחייב אף מדינה, אבל הוא מהווה המלצה.

החיסרון של אמנת ה- PCT הינו המחיר הגבוה של האגרות.

ישראל הינה אחת מרשויות החיפוש והבחינה של ה- PCT. רשויות נוספות הינן רשות החיפוש והבחינה האמריקאית, רשות החיפוש והבחינה האירופית, ועוד.

מה זה "פטנט ארעי" או "פטנט פרוביזיונאלי"?

בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) הינה הליך אמריקאי מקדים לבקשה לפטנט, שמאפשר לשמור על זכויותיו של בעל הבקשה במשך שנה. על בעל בקשה פרוביזיונאלית להגיש בקשה "רגילה" לפטנט לפני תום השנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, אחרת הוא יאבד את תאריך הבכורה על ההמצאה.

בקשה פרוביזיונאלית אינה צריכה לעמוד בדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה לפטנט, והאגרה להגשתה נמוכה. לכן יש המעדיפים להתחיל את ההליך לקבלת פטנט על ההמצאה בדרך זו.
בקשה פרוביזיונאלית מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO). יתרונה הוא שהאגרה להגשת בקשה פרוביזיונאלית הינה זולה באופן משמעותי ביחס לבקשה רגילה לפטנט, ועומדת על כ- 130 $ בלבד.

בקשה פרוביזיונאלית אינה נבחנת ואינה מתפרסמת ברבים. יחד עם זאת, היא מעניקה לבעל הבקשה זכות להגיש בקשה קבועה לפטנט בתוך שנה לכל היותר מתאריך הבקשה הפרוביזיונאלית, תוך כדי שמירת תאריך הבכורה. ובמיוחד יודגש שבקשה פרובוזיונאלית אינה פטנט ארעי, לא פטנט זמני, ולא פטנט כלל. היא אופציה הניתנת למימוש תוך שנה מתאריכה. לא מימש בעל הבקשה את האופציה, הוא מאבד את הזכויות שהיא מעניקה.

מה זה יוטיליטי מודל?

זו למעשה בקשה לפטנט שאינה נבחנת, אלא אם כן מישהו ערער בבית משפט. אזי נפתח התיק, וההמצאה נבחנת כאילו הייתה בקשה רגילה לפטנט.
למעשה, ביוטיליטי מודל יש יתרונות רבים – מצד אחד מזהירים את הציבור שמישהו המציא כבר את ההמצאה, אבל מצד שני לא בוחנים את ההמצאה אלא אם כן מישהו מתנגד שבעל ה- Utility Model יהנה מזכויות של פטנט.

יוטיליטי מודל תקף ל- 10 שנים לכל היותר (בהתאם למדינה בה ניתן), לעומת פטנט שתקף ל- 20 שנים מיום הבקשה לפטנט.
צורת הגנה זו על המצאות אינה תקפה בכל מדינות העולם. בארה"ב ובישראל אין הליך של יוטיליטי מודל. באירופה ההליך תקף רק במדינות מסויימות, שהחשובה ביניהן הינה גרמניה.

למרות הכותרת היומרנית, יש לזכור כי מדובר בנושא כבד, ואין מסמך זה אמור לכסות ולו חלק קטן של התחום.
הוא נועד להעניק מושגים ראשונים למי שתחום זה חדש לו.

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

• מה פירוש "מספר רשת"?
• מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
• מה הוא "פרמטר אימות"?
• מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
• אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
• מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

משמעותו של תיקון מספר 10 לחוק הפטנטים

לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967. השינוי המהותי ביותר היה העובדה שפרטי הבקשה לפטנט יפורסמו 18 חודשים מתאריך הבקשה לפטנט בישראל. בעצם כניסת התיקון לתוקף, ישראל מיישרת קו עם רוב מדינות העולם, שנוהגות לגלות את ההמצאה ברבים 18 חודשים מהתאריך בו החלו ההליכים לקבלת פטנט.

כזכור, עד לכניסתו של התיקון לחוק לתוקף, רשם הפטנטים נהג לפרסם רק פרטים ביבליוגראפיים של הבקשה לפטנט, כגון שם ההמצאה, שם הממציא, וכו'. פרטי ההמצאה פורסמו ברבים רק לאחר שהבקשה עברה בחינה מהותית, ונמצאה על ידי בוחני רשות הפטנטים כראויה לקבל פטנט. לאחר שהבחינה המהותית הסתיימה בהצלחה, דבר ההסכמה להעניק פטנט הועמד להתנגדות הציבור במשך שלושה חודשים. אם הציבור לא התנגד בפרק זמן זה להענקת הפטנט, בעל הבקשה היה מקבל פטנט. ברם עתה, משנכנס לתוקף תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים, ההמצאה תפורסם ברבים לאחר 18 חודשים מתאריך הבקשה לפטנט ולא לאחר שההמצאה עברה בחינה מהותית ונמצאה על ידי בוחני רשות הפטנטים כראויה לקבל פטנט.

אז מה רע בכך?

אחת הדרישות הבסיסיות להענקת פטנט היא שההמצאה תהיה חדשה ביום התחלת ההליכים לקבלת פטנט. ברם, משפרטי ההמצאה נתפרסמו ברבים, היא מפסיקה להיות חדשה, ובתור שכזו לא ניתן להעניק עליה פטנט במקומות שבם טרם החל תהליך קבלת הפטנט.

לייחודיות של ישראל בהקשר הזה היה יתרון גדול, שכן בעל בקשה לפטנט לא היה חייב להזדרז ולהגיש בקשות לפטנט במדינות אחרות לפני שהבחינה הישראלית הסתיימה בהצלחה (ובכך העניקה אינדיקציה טובה שהסיכויים לקבלת פטנט במדינות אחרות הינו טוב).

מה אפשר לעשות על מנת להתגבר על הבעיה?

התיקון לחוק מאפשר לבעל הבקשה לזנוח את בקשתו לפטנט, ובכך היא לא תפורסם ברבים. אבל במקרה זה בעל ההמצאה יצטרך להגיש בקשה חדשה לפטנט, עובדה שתייקר את ההליך.

אולם יש פתרון נוסף, והוא הגשת בקשה להקדמת הבחינה ("בחינה על אתר"). הקדמת הבחינה יכולה לספק אינדיקציה על הסיכויים לקבל פטנט במקומות אחרים בעולם עוד לפני שפרטי ההמצאה פורסמו ברבים. 

האם השינוי בחוק עולה בקנה אחד עם ההיגיון שמאחורי שיטת הפטנטים?

הלוגיקה שמאחורי שיטת הפטנטים אומרת שהענקת פטנט הינה מעין חוזה בין בעל ההמצאה למדינה: בעל ההמצאה מגלה את פרטי המצאתו לציבור הרחב, ואילו המדינה מעניקה לו מונופול לתקופה מסויימת על המצאתו.  אלא שאם פרטי ההמצאה יפורסמו ברבים גם אם בסופו של דבר לא יוענק פטנט, הרי שהמדינה לא עומדת בהתחייבויותיה.