מאמרים בנושאי פטנטים #סעיף 4 לחוק הפטנטים

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

• מה פירוש "מספר רשת"?
• מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
• מה הוא "פרמטר אימות"?
• מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
• אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
• מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

איך רושמים פטנט בישראל

תהליך רישום פטנט בישראל מתחיל בהגשת בקשה לפטנט על ההמצאה לרשות פטנטים בירושלים. הבקשה על כל חלקיה צריכה להיות בפורמט שנקבע לכך על ידי החוק ותקנותיו. את הבקשה לפטנט מגישים לרשות הפטנטים שבירושלים.

בקשה לפטנט כוללת טופס בקשה לפטנט שניתן להורידו מאתר האינטרנט של רשות הפטנטים. אל הטופס יש לצרף את פירוט ההמצאה, שהוא מסמך המתאר את ההמצאה בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה. כמו כן, על הבקשה לפטנט לכלול תביעות, שהן הגדרת הבעלות שדורש בעל ההמצאה מהמדינה על ההמצאה. לצורך הגשת בקשה לפטנט יש לשלם אגרה.

התחלת הבחינה של הבקשה לפטנט מתחילה לאחר מספר שנים. במהלך הבחינה נבחנת הבקשה לפטנט משני היבטים: היבט פורמאלי והיבט מהותי.

הבחינה הפורמאלית בוחנת האם הבקשה לפטנט עומדת בתנאים הפורמאליים שקבע החוק לעניין זה. הבחינה המהותית בודקת האם הפירוט עמד בתנאים של סעיף 3 לחוק הפטנטים, שהם:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

כמו כן, נבדקת עמידתה של הבקשה לפטנט בתנאי סעיף 4 לחוק הפטנטים (חידוש) וסעיף 5 לחוק הפטנטים (התקדמות המצאתית). לצורך הבחינה המהותית הבוחן מחפש פרסומים שראו אור לפני שבעל הבקשה החל בהליך לקבלת פטנט (ציטוטים). הבחינה בודקת האם ההמצאה, כפי שבוטאה בתביעות מקיימת את תנאי סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק לאור ההשוואה עם הפרסומים שמצא הבוחן. למשל, באם הבוחן מצא פרסום שראה אור לפני התחלת ההליכים לקבלת פטנט אשר מתאר את ההמצאה, הרי שההמצאה נעדרת חידוש, ולכן אין להעניק עליה פטנט.

בוחני רשות הפטנטים מודיעים לבעל הבקשה לפטנט על ההשגות שלם באמצעות מסמך הנקרא "ליקויים בבקשת פטנט" (דו"ח בחינה).

בעל בקשה לפטנט רשאי לענות על דו"ח הבחינה. במסגרת המענה הוא יכול לשנות את התביעות, וגם את הפירוט. באם לא ענה בפרק הזמן שנקבע בחוק, הבקשה לרישום פטנט בישראל נזנחת.

באם בוחני רשות הפטנטים אינם מסכימים שהצורה הנוכחית של הבקשה לפטנט עומדת בתנאי החוק, הם מודיעים על כך לבעל הבקשה. במקרה והשינויים ו/או הנימוקים שבעל הבקשה העלה בפני בוחני רשות הפטנטים לא הביאו את הבקשה למצב שהיא עונה על תנאי החוק, הם מודיעים לו על כך באמצעות דו"ח בחינה נוסף. למעשה, דו השיח בין מבקש הבקשה לבוחן יכול להתנהל על פני מספר סבבים של דוח בחינה ומענה עליו.

אם בוחני רשות הפטנטים מגיעים למסקנה שההמצאה אכן עונה על תנאי סעיף 3 לחוק, הם מודיעים לו על "קיבול הבקשה", כלומר הסכמתם להעניק פטנט. אלא שבכך עדיין לא תמו התלאות שכן דבר הענקת הפטנט יפורסם לציבור הרחב באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, ולציבור תהיה זכות לערער במשך שלושה חודשים על ההחלטה להעניק פטנט על ההמצאה.
באם הציבור לא ערער בפרק הזמן שעמד לרשותו, הפטנט המיוחל מוענק לבעל הבקשה פטנט על המצאתו.
אלא שבכך לא תמו התלאות, שכן הפטנט תקף למשך 3 חודשים בלבד. על מנת לתת תוקף לפטנט מעבר לתקופה זו על בעל הפטנט לשלם לרשות הפטנטים דמי חידוש. דמי החידוש הראשונים מעניקים פטנט תוקף ל- 6 שנים מהתאריך בו החלו ההליכים להענקת פטנט. לאחר מכן יש לשלם דמי חידוש כל 4 שנים, עד שיתומו 20 השנים מתאריך הבקשה לפטנט, שבהם הפטנט יכול להיות בתוקף. 

רישום פטנט בישראל - מחיר

קשה לאמוד כמה יעלה לממציא לקבל פטנט. מכל מקום, להלן תיאור קצר של התהליך של קבלת פטנט:

עריכת הבקשה לפטנט

פטנט הינו מסמך משפטי המפרט מה היקף ההמצאה המוגנת בפטנט. לפיכך יש טעם לפנות לעורך פטנטים על מנת לנסח את הבקשה לפטנט, אבל החוק לא אוסר על בעל המצאה להגיש בעצמו בקשה לפטנט. מאחר ושירותים משפטיים הינם "יקרים", גם עלות הכנת בקשה לפטנט אינה "זולה".

הגשת בקשה לפטנט

זה הליך פורמאלי הכרוך גם בתשלום אגרה של כ- 1200 ש"ח אם זו הבקשה הראשונה לפטנט שמוגשת על ההמצאה, או כ- 2000 ש"ח באם זו לא הבקשה הראשונה (למשל, הבקשה הראשונה הייתה בקשה פרוביזיונאלית).

התדיינות עם הבוחן

הבוחן עשוי שלא להסכים להעניק פטנט. כאן מתנהל מעין משא ומתן בין בעל הבקשה לפטנט והבוחן על מנת להגיע להגדרה של ההמצאה כך שהיא תבטא חידוש והתקדמות המצאתית, שהנם כללים הכרכיים לקבלת פטנט.

קיבול הבקשה

משהחליט הבוחן להעניק פטנט יש להעמידו להתנגדות הציבור, ולצורך זה יש לשלם אגרה.

דמי אחזקה

פטנט מוענק בישראל לתקופה של 3 חודשים. על מנת לתת תוקף לפטנט בהמשך, יש לשלם דמי אחזקה פעם ב- 4 שנים. דמי האחזקה עולים ככל שהפטנט בתוקף יותר זמן.

• עריכת בקשה לפטנט