אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

עשר הנקודות שכדאי לדעת

עשר נקודות ראשונות שמומלץ לדעת לפני שמתחילים ברישום פטנט

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל יון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

קרא עוד  

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

 

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

  • מה פירוש "מספר רשת"?
  • מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
  • מה הוא "פרמטר אימות"?
  • מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
  • אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
  • מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

קרא עוד