אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אבטחה באמצעות הטלפון הסלולארי

היום הטלפון הסלולארי הפך להיות אביזר אישי המצוי כמעט אצל כל אחד, ובשל כך הוא יכול לשמש כערוץ יחסית בטוח להעברת סיסמה מנותן השירות הפיננסי אל בעל חשבון הבנק / כרטיס האשראי.

מאת ראובן ברמן, עו"פ

מה המוסדות הפיננסיים יכולים עוד לעשות על מנת שגורם בלתי מורשה לא יחגוג על חשבון הלקוחות שלהם


כשני מיליון ישראלים נוהגים לפקוד את חשבון הבנק שלהם באופן תדיר באמצעות אתר האינטרנט של הבנק, וחלקם אפילו מבצעים בצורה זו פעולות בחשבון הבנק שלהם, כגון מסחר בניירות ערך. אולם בפתיחתו של חשבון הבנק לעבודה דרך האינטרנט יש משום נטילת סיכון, שכן גורם בלתי מורשה יכול להשיג גישה לחשבון הבנק, ולרוקן אותו. פורצים יותר מתוחכמים נוהגים למשוך מחשבון הבנק של הקורבן סכום זעיר באופן חד פעמי או קבוע, על מנת שלא למשוך את תשומת לבו של בעל החשבון.

אחת הדרכים המוכרות להשגת פרטי הכניסה לחשבון בנק, כגון מספר חשבון וסיסמה, נקראת "חכת דייג", או בכינויה הבינלאומי Phishing, והאיות השגוי בא במטרה לרמוז על כך שהמדובר במעשה הונאה. חכת הדייג היא דבר דוא"ל (דואר אלקטרוני) הנשלח כהודעת "זבל" (SPAM) למספר גדול של נמענים, בתקווה שלפחות חלק מהם יבלע את הפיתיון. במכתב שנשלח כביכול על ידי הבנק מודיעים לנמען כי התגלתה בעיה בחשבון הבנק שלו ובעקבותיה עליו להיכנס לחשבון דרך האינטרנט על מנת לבצע פעולה זו או אחרת. לנוחיותו של הנמען הודעת הדואר מכילה קישורית, וכל מה שעליו לעשות הוא להקיש עליה על מנת להגיע לאתר האינטרנט של הבנק. אלא שהקישורית לא מובילה אל אתר האינטרנט של הבנק, אלא לאתר האינטרנט של הפורץ. האתר של הפורץ אמנם נראה כמו אתר האינטרנט של הבנק, אבל הוא לא. המשתמש התמים, הדג שעלה בחכת הפורץ, מקיש את הפרטים המזהים כולל הסיסמה, והפלא ופלא אתר האינטרנט מודיע לו שברגע זה ממש מתבצעות פעולות תחזוקה באתר האינטרנט של הבנק ועליו לחזור ולהיכנס לחשבון שלו מאוחר יותר. פרטי הכניסה לחשבון הבנק, כולל הסיסמה, מגיעים לפורץ, והוא יכול לחגוג על חשבונו של הדג שעלה בחכה...

דרך אחרת להשגת פרטי הכניסה לחשבון בנק היא על ידי תוכנת סוס טרויאני. זו תוכנה שרצה על המחשב של הקורבן, ושולחת את תמונת המסך או התווים שהמשתמש מקיש אל המחשב של הפורץ באמצעות האינטרנט. יש דרכים רבות לשתול את תוכנת הסוס הטרויאני במחשב של הקורבן, כמו למשל להטמיע את הסוס הטרויאני בתוכנות חינמיות (Freeware).

אבל חשבון הבנק הינו רק צרה אחת. צרה לא פחות צרורה היא כרטיס האשראי. לכל ישראלי בוגר יש היום לפחות כרטיס אשראי אחד, איתו הוא נוהג לעשות קניות. כידוע, קניות באמצעות כרטיס אשראי ניתן לבצע גם טלפונית או דרך האינטרנט, כלומר ללא הצגה פיסית של כרטיס האשראי. ואפשרות זו חושפת את הכרטיס לשימוש לרעה על ידי גורמים פליליים. אמנם אנו מציצים מדי פעם בתדפיס של חברת האשראי ועוברים על רשימת העסקאות שבצענו במטרה לגלות עיסקה לא מוכרת, אבל האם מישהו יכול לאמר בוודאות שהוא אכן היה זה ששילם עבור כל פעולות התדלוק שמופיעות בחשבון שלו, או שהיה מי שחגג על חשבונו?

המומחים לאבטחה מזהירים אותנו שנבקש את הבנק שלא לאפשר הוצאת כספים מחשבון הבנק שלנו על ידי העברה לחשבון אחר. מגבלה כזו אמנם תבטיח שלא ירוקנו את חשבון הבנק שלנו, אבל זה עדיין לא יפתור בעיות אבטחה אחרות. מכל מקום הזמן שמשתמש צריך להשקיע על מנת לוודא שלא פרצו לחשבון הבנק שלו הוא נכבד, וגם אם המשתמש הקדיש את הזמן הזה, עדיין אין בכך בכדי להבטיח שבחשבון שלו לא נעשות פעולות על ידי גורם בלתי מוסמך.

אבל, מסתבר שלבעיות אלה יש פתרון. היום הטלפון הסלולארי הפך להיות אביזר אישי המצוי כמעט אצל כל אחד, ובשל כך הוא יכול לשמש כערוץ יחסית בטוח להעברת סיסמה מנותן השירות הפיננסי אל בעל חשבון הבנק / כרטיס האשראי. באמצעות כלים המצויים בטלפון הסלולארי, כגון מסרון (SMS) והשמעת הודעה, ניתן להעביר מהחברה הפיננסית אל הלקוח סיסמה חד פעמית שאיתה הוא יוכל לקבל שירות חד פעמי, כגון כניסה לחשבון הבנק שלו דרך האינטרנט, ביצוע רכישה באמצעות האינטרנט, משיכת כסף מהכספומט, וכדומה.

למשל, כאשר בעל חשבון הבנק נכנס לאתר האינטרנט של הבנק, ומקיש את מספר החשבון שלו, מחשב הבנק שולח אל הטלפון הסלולארי שלו סיסמה חד פעמית באמצעותה הוא מקבל היתר כניסה לחשבון. או למשל בד בבד עם מתן האישור לבית העסק על ביצוע עיסקה בכרטיס האשראי של לקוח, המחשב של חברת האשראי שולח אל המכשיר הסלולארי של בעל הכרטיס מסרון (SMS) ובו פרטי העיסקה שאושרה. בעל כרטיס האשראי מקבל הודעה על שימוש בכרטיס האשראי שלו בו זמנית עם ביצוע העיסקה, או לכל היותר זמן קצר לאחר מכן, וכתוצאה מכך מתאפשר לו לבדוק את נכונות העיסקה כשפרטיה עדיין טריים בזכרונו. לכן, שימוש לא חוקי בכרטיס האשראי עשוי להתגלות על ידי בעל הכרטיס די מהר, דבר שהופך את השימוש בכרטיס אשראי גנוב כמעט לבלתי אפשרי. יש טכנולוגיה קצת יותר מתקדמת לפיה בעל כרטיס האשראי מתבקש לאשר את העיסקה לפני ביצועה באמצעות ממשק למשתמש. למשל, הלקוח מקבל אל הטלפון שלו שיחה מהמחשב של חברת האשראי שבה מושמעת הודעה קולית בנוסח "הקש אחת אם אתה מאשר את העיסקה, הקש אפס אם אינך מאשר". פשוט להפליא ויעיל להפליא.

השימוש בטכנולוגיה שתוארה לעיל גורמת לכך שעל מנת לעשות שימוש בלתי חוקי בכרטיס האשראי או חשבון הבנק, הפורץ צריך גם לדעת את פרטי כרטיס האשראי / חשבון בנק, וגם לגנוב לבעליו את הטלפון הסלולארי. אבל מאחר והשימוש במכשירים סלולאריים בחיי היום-יום הוא אינטנסיבי, גניבתו או אובדנו מתגלה די מהר על ידי בעליו, ולכן הזמן שעובר מרגע הגניבה עד שהחברה הסלולארית מתבקשת לנעול את המכשיר הוא יחסית מהיר, ובשל כך הסיכוי שגורם לא מורשה יוכל לעשות שימוש בסיסמאות הנשלחות אל הטלפון הוא יחסית נמוך. קשה להאמין שזה יעצור את הפריצות באופן מוחלט, אבל זה בהחלט צעד נגד הפשטות הבלתי נסבלת של הפריצה לחשבונות בנק של קורבנות תמימים.

למרות שהשימוש בערוץ הסלולארי לצרכי אבטחה הינו יחסית חדש, מסתבר שהוא בכל זאת מוכר בארץ. לפני מספר חודשים שמתי לב שאחת מחברות הטלפונים הסלולאריות מיישמת את הערוץ הסלולארי על מנת להעביר סיסמה חד פעמית כל אימת ששולחים מסרון באמצעות אתר האינטרנט של החברה. כלומר, הרעיון של שימוש בטלפון סלולארי לצרכי אבטחה אינו חדש לציבור בישראל, וודאי ובוודאי למומחי האבטחה של המוסדות הפיננסיים. ומי שמתאמץ מעט יותר יוכל למצוא גם מסמכי פטנטים המציגים את הרעיון. למשל, הבקשה האמריקנית לפטנט מספר 20040203595 שפורסמה באוקטובר 2004 אומרת:

"ההמצאה הנוכחית מכוונת לשיטה ומכשיר עבור מערכת אימות משתמש העושה שימוש בטלפון סלולארי. לפי תצורה אחת, מערכת האימות משמשת לאכסון סיסמאות של משתמש. כאשר המשתמש שוכח את סיסמה, המשתמש יכול לקבל את הסיסמה על ידי שיחה ללא חיוב אל מערכת האימות באמצעות המכשיר הסלולארי שלו, לפני הכניסה למערכת. הטכנולוגית הנוכחית לזיהוי של מתקשר באמצעות טלפון סלולארי המסופקת על ידי חברות סלולאריות מזהה בעליו של טלפון סלולארי והיא משמשת לאימות המשתמש המתקשר אל מערכת האימות." (פיסקה 10)

"לפי תצורה אחרת, מערכת האימות אינה מאכסנת את הסיסמאות, אלא יוצרת, לפי דרישה, סיסמה אקראית התקפה לזמן מוגבל. --- הסיסמאות יכולות להיות מאוד פשוטות, למשל מספר תלת ספרתי, ואמורות להיות הרבה יותר בטוחות באופן התפעול והשימוש שלהן מאשר השימוש העכשווי בסיסמאות." (פיסקה 11)

וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

אבל עם כל ההתלהבות אני לא מרגיש הקלה, כי משום מה מוסדות פיננסיים לא ששים ליישם את החידושים שהטכנולוגיה מציעה, והם מעדיפים להיצמד לדפוסי האבטחה הישנים. למשל, היום יש תחליף הרבה יותר בטוח לכרטיס המכיל פס מגנטי, והכוונה ל"כרטיס חכם", Smartcard. זה למעשה כרטיס פלסטיק המכיל מעבד זעיר וזיכרון "מאובטחים", כלומר לא ניתנים לשכפול באמצעים "רגילים", אלא רק באמצעות ציוד מאוד מתוחכם, אם בכלל. כך רמת האבטחה שמספק הכרטיס החכם הינה הרבה יותר גבוהה מאשר רמת האבטחה שמספק כרטיס האוגר את המידע שבתוכו בפס מגנטי. חברות הטלפון עמדו על היתרונות של הכרטיס החכם, וכבר שנים שכרטיסי חיוג בטלפון ציבורי ברחבי העולם מתבססים על כרטיס חכם, ללמדך שמחירו שווה לכל נפש. אבל למרות שהטכנולוגיה מוכרת ונמצאת בשימוש זמן רב, המוסדות הפיננסיים בכל זאת דבקים בצורה המסורתית של כרטיס הפס המגנטי. אז אם טכנולוגיה אלמנטארית כמו כרטיס חכם לא מיושמת על ידי המוסדות הפיננסיים בארץ, איזה סיכוי יש לטכנולוגיות אחרות?

קרא עוד  

דיני הקנין הרוחני

קניין רוחני, דיני קניין רוחני, פטנטים, דיני הפטנטים, חוק הפטנטים, סימני מסחר, דיני סימני המסחר, מדגמים, דיני המדגמים, החוק לעשיית עושר ולא במשפט, רישום פטנטים, רישום פטנט על רעיון

דיני הקניין הרוחני

מאת ראובן ברמן, עו"פ


מהו קניין רוחני

אדיסון עורכי פטנטים | דיני הקנין הרוחניקניין רוחני הינו זכות על פרי הגות מחשבתית מקורית. יצירות אומנות, המצאות ועיצובים הינן פרי של הגות מחשבתית מקורית.

קניין מוחשי הינו בדרך כלל ברור ומוגדר, שכן ברוב המקרים העצם עצמו מגדיר את היקף הבעלות. למשל, רכישת חפיסה של גלולות נותנת לרוכש בעלות ברורה ומוגדרת על אותה חפיסה. אם אותו אדם ירצה להשתמש בחפיסה נוספת, הוא יצטרך לרכוש עוד חפיסה. לא כך קניין רוחני, שכן העתקה של פרי הגות מחשבתית מקורית הינה עניין פשוט וקל בהשוואה להעתקה של חפץ מוחשי. לכן, בהעתקת חפץ מוחשי הרווח הוא יחסית נמוך, שכן יש לעשות שימוש בכמות נוספת של חומר ומאמץ יצרני עבור כל העתקה. לא כך לגבי פרי הגות מחשבתית מקורית, שהעתקתו הינה קלה ופשוטה. למשל, אם על מנת להגיע להרכב של תרופה מסוימת היה נדרש מחקר ממושך, הרי שהעתקתה של התרופה הינה עניין הרבה יותר פשוט.

החברה האנושית הגיעה למסקנה שבעלי הגות מחשבתית מקורית זכאים לזכויות קנייניות על פרי הגותם. יתירה מזו, הדעה הרווחת היא שהגנה על קניין רוחני הינו נקודה מכרעת בצמיחתן הכלכלית של מדינות, ולכן רוב המדינות עיגנו את הנושא בחוקים, וחתמו על אמנות להסדרת הנושא ביניהן.

דיני הקניין רוחני

דיני הקניין הרוחני מתחלקים למספר מחלקות:
 

  • דיני זכויות יוצרים: נועדו להגן על יצירות ספרותיות, אומנותיות, מוסיקליות והקלטות.

  • דיני הפטנטים: נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים.

  • דיני סימני המסחר: נועדו להגן על מוניטין.

  • ואילו דיני המדגמים: נועדו להגן על החידוש בעיצובים תעשיתיים.

  • לאלה אפשר להוסיף גם סודות מסחריים.

פטנטים

דיני קניין רוחני | פטנטים | רישום פטנטיםכאמור, דיני הפטנטים נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות בלבדית, לפרק זמן קצוב, על המצאה שיש בה חידוש טכנולוגי וזיק המצאתי, נקרא פטנט.

על מנת לקבל פטנט על המצאה על ההמצאה לעמוד במספר תנאים:

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.

  • התקדמות המצאתית ("זיק המצאתי"). על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.

  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.

  • על ההמצאה להיות מועילה.

  • על ההמצאה להיות שימושית.

פטנט מעניק לבעליו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט. הפרת פטנט פירושו שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט ללא היתר מבעל הפטנט. החוק מגדיר גם מה הוא שימוש מסחרי לעניין זה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות. המניעה יכולה להיעשות באמצעות צו מניעה ופיצויים. צו המניעה נועד לאפשר לבעל הפטנט למנוע ממאן דהוא להמשיך לעשות שימוש מפר בהמצאה נשוא הפטנט.

קבלת פטנט יכולה להיות תהליך ארוך, מתיש ויקר. רשויות המדינה הממונות על הענקת פטנטים אינן נוהגות לעשות חיים קלים לממציאים שכן הענקת פטנט לאדם אחד פירושו השתת הגבלה על אדם אחר.

גם החוק לא הוגן כלפי הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, אפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון.

נשאלת השאלה מה טעם מצאו המחוקקים בחקיקת חוק פטנטים. הדיעה הרווחת היא שבהענקת פטנט יש משום עיסקה בין הממציא למדינה. על מנת לקבל פטנט, הממציא מסכים לגלות לציבור את המצאתו, ובתמורה המדינה מעניקה לו פטנט, כלומר בעלות על המצאתו לפרק זמן מסוים המאפשרת לו למנוע מאדם אחר לעשות שימוש מסחרי באותה המצאה.

מאחר ופטנט הינו בעצם מסמך משפטי, הרי שכל אות וכל פסיק שבפטנט עשויים להיות משמעותיים לגביו. לכן ההתדיינות עם רשויות הפטנטים דורשת הכשרה מתאימה, והאנשים שהוכשרו לעניין זה נקראים עורכי פטנטים. החוק הישראלי מאפשר גם לעורכי דין לעסוק בנושא, אבל רובם נמנעים מכך שכן בדרך כלל אין להם לא הכשרה טכנולוגית ולא התמחות ספציפית בנושא הפטנטים. למרות שהחוק לא מונע מבעל בקשה לפטנט להתדיין בעצמו עם רשויות הפטנטים, ההיגיון אומר שההתדיינות עם רשויות הפטנטים צריכה להיעשות על ידי אנשים בעלי הכשרה וניסיון בנושא זה, כלומר עורכי פטנטים.

מדגמים (עיצובים)

דיני קניין רוחני | מדגמים | רישום מדגמיםמדגם הוא עיצוב של חפץ. על העיצוב להיות מיוצר בייצור תעשייתי. זו לא לשון החוק, אלא תיאור ממצה של המושג.

דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש והמקוריות
(novelty and originality) בעיצובים תעשיתיים.
 

לשון החוק קצת מגושמת: "מדגם" אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית; (פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיף 2)

השופט ד"ר עמירם בנימיני פירש זאת במילים הבאות: "סעיף 30(1) לפקודה קובע כי ניתן לרשום "כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל". מכאן שהתנאים לכשירותו של מדגם הינם כדלקמן: א) הוא חדש או מקורי; ב) הוא לא נתפרסם קודם לכן בישראל; ג) הוא כולל עיצוב חיצוני שייוחד לו בתהליך תעשייתי; ד) אותו עיצוב חיצוני בולט לעין במוצר הסופי; ה) אין מדובר במוצר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני." (פ"ד חלקי מיום 26/07/2009 בת.א. 1562/04)

כלומר, מעבר לחידוש, על המדגם להיות מושך את העין, ואינו מוכתב רק משיקולים פונקציונאליים.

למשל, גודלו של טלפון נייד מוכתב משיקולים פונקציונאליים שיאפשרו לו להיות נישא. ברם גודל המכשיר הינו גם גורם עיצובי.

המושג "מושך את העין" דולל במשך השנים, והיום מספיק שמדגם מראה שוני ממדגמים אחרים באותו תחום על מנת לקבוע שהוא מושך את העין.

מבחן ההפרה של מדגם הוא מבחן העין. בהחלטתו בעניין בקשות לרישום מדגם 40567-40573, ציין הרשם מספר נקודות ליישום מבחן העין, ביניהן:

  • השוואת המדגם בכללותו;

  • אך לעיתים די בחידוש אחד או בחיבור חדש בין רכיבים;

  • העין היא הקובעת בעניין זה;

  • יש להשוות את המדגמים זה לצד זה אולם במרחק מה זה מזה;

  • לא די בביצוע שינויים או וריאנטים הנהוגים במסחר;

  • כאשר קיים דמיון בין החפצים אך לא זהות ממש, יש לבחון האם קיים חשש שהצרכן הרלוונטי יוטעה בין המוצר המוגן לבין המוצר האחר;

  • בחיפוש אחר אותם הבדלים משמעותיים יש להתייחס גם לטיבו של החפץ, לידע הקודם בתחום, וכמובן לכמות המדגמים הקודמים הרשומים.

סימני מסחר

סימני מסחר |  רישום סימני מסחר | אדיסון פטנטיםסימן מסחר הינו סימן המיועד להבדיל טובין או שירותים של אדם מהטובין או השירותים של משנהו. סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילובם, בשניים או שלושה מימדים. חברות מסחריות נוהגות לציין את מוצריהן ו/או השירותים שהן נותנות באמצעות סימני מסחר על מנת להבדילם מאלו של אחרים. סימני מסחר ושרות נרשמים ל-10 שנים, לאחר מכן יש לחדשם כל 10 שנים.

דיני סימני המסחר נועדו להגן על סמלים של יצרנים של טובין, סוחרים ונותני שירותים.

בהתאם לחוק הישראלי התנאים לקבלת סימן מסחר רשום הם:

  • הסימן הוא בעל אופי מבחין ("אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם כן יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של האחרים")

  • הסימן אינו תיאורי

  • הסימן אינו מתנגש עם סימנים רשומים קודמים ו/או בקשות לרישום סימנים זהים או דומים

סימן מסחר רשום נותן לבעליו את הזכות הבלעדית להשתמש בסימן, כולל הרשות הבלעדית להעניק לאחרים רישיון לעשות שימוש בסימן. שימוש בסימן רשום בלי רשותו של בעליו מהווה הפרה, ובכך נותן לבעליו עילה לנקיטת הליכים משפטיים נגד המפר.  

החוק לעשיית עושר ולא במשפט התשל"ט - 1979

החוק לעשיית עושר ולא במשפט | פטנטים | קניין רוחניחוק זה קובע עיקרון פשוט: אסור לאדם להתעשר על חשבון חברו. ואכן, החוק לעשיית עושר ולא במשפט מהווה מטרייה לכל חוקי הקנין הרוחני. למשל, כפי שהגדרנו לעיל, העתקת קנין רוחני (פרי הגות מחשבתית מקורית כגון יצירות אומנות, המצאות ועיצובים) של יוצר על ידי אדם אחר לצורך עשיית רווחים פירושו התעשרות על חשבונו של היוצר, כלומר הפרת החוק.

בכל הנוגע לקנין רוחני, נעשה שימוש בחוק זה במקרים שאינם נופלים בגבולות המחלקות דלעיל. כלומר במקרים בהם לא ניתן להגדיר את סוג הקנין הרוחני כפטנט, סימן מסחר וכו', נהוג לעשות שימוש בחוק לעשיית עושר ולא במשפט כתחליף.

קרא עוד  

האזרח פ'

הרשימה דנה בשאלה מיהו בעל מקצוע ממוצע ובאיזה הקשר נזכר בחוק הפטנטים

המונח A person having ordinary skill in the art, או בתרגום חופשי "איש מקצוע מן השורה", הוא מונח המשמש למבחנים שונים בתחום הפטנטים. מאחר וראשי התיבות של המונח, PHOSITA, יוצרים שם קליט, יש המשתמשים בשם זה, במיוחד במסגרות לא רישמיות. 

פוסיטה, או כפי שנקרא לו כאן ברוח הימים האלה, פ', הוא פיקציה משפטית, דמות דמיונית לחלוטין שמערכת המשפט עושה בה שימוש. בדומה ל- ב', הלו הוא בוזגלו הידוע מ"מבחן בוזגלו" של השופט העליון ברק, המדובר בדמות שמערכת המשפט מייחסת לה תכונות מסויימות המשמשות אותה לצורך מבחן משפטי.

ב', בוזגלו, הוא אזרח מן השורה, בניגוד לבעל שררה או מי שיש לו מהלכים בחלונות הגבוהים. וגם פ', פוסיטה, הוא בעל מקצוע מן השורה. הוא לא גאון הדור, כי אחרת לא היה יכול להיחשב לבעל מקצוע מן השורה, אלא בעל מקצוע "ממוצע" כפי שהגדיר אותו חוק הפטנטים הישראלי. ואין הכוונה אפילו לבעל מקצוע כאינדיבידואל, אלא לרמת ידיעות ממוצעת בתחום ההמצאה, ולכן בעל מקצוע יכול להיחשב גם צוות שלם.

על מנת שהמצאה תהיה כשירה לקבלת פטנט, עליה לעמוד במספר קריטריונים שהחשובים ביניהם הינם מבחן החידוש ומבחן ההתקדמות ההמצאתית, ובשניהם מככב מיודענו פ', בעל המקצוע מן השורה. אשר על כן יש המתלוצצים ואמרים ש- פ' הוא כוכב גדול בתחום הפטנטים.

מבחן החידוש הוא קל יחסית. הוא אומר שאם נמצא פרסום אשר קדם לתאריך הבקשה לפטנט, והפרסום מגלה את ההמצאה ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה, הרי שההמצאה אינה כשירת פטנט. כלומר, לא מספיק שדבר ההמצאה פורסם, אלא שמהפרטים שהופיעו באותו פרסום יוכל איש מקצוע, כמו למשל מיודענו האזרח פ', לבצע את ההמצאה. 

לדוגמא, חברת אינטל פרסמה ידיעה שמהנדסיה פיתחו שבב מסוג מסוים הפועל במהירות כפולה מכל שבב אחר מאותו סוג. האם הפרסום קביל על מנת שימנע ממישהו אחר לקבל פטנט על שבב מאותו סוג הפועל במהירות כפולה מכל הידוע עד אז? בוודאי שלא, שכן איש מקצוע, ואפילו צוות של מדענים, לא היה יכול לבצע את ההמצאה רק מהידיעה שמישהו אחר הצליח להכפיל את מהירותם של שבבים מסוג מסוים. לפיכך, אם מישהו ימצא פתרון כיצד לגרום לשבב מאותו סוג לעבוד במהירות כפולה, לא הפרסום של אינטל הוא שימנע ממנו לקבל פטנט. 

מבחן ההתקדמות ההמצאתית הוא מבחן בעייתי מאחר וקשה לקבוע באופן אובייקטיבי מהו ניצוץ המצאתי. לפי הפרקטיקה של הפטנטים ברבות מהמדינות נקבע שאם הפער בין הידע הכללי שהיה ביום הגשת הבקשה לפטנט לבין המצאה מסויימת הוא כזה שאיש מקצוע מן השורה היה מסוגל לחשוב עליו, הרי שאין בהמצאה התקדמות המצאתית, ולכן היא אינה כשירה לקבל פטנט. כלומר, מטרת המחוקק במקרה זה היתה לספק לבוחני הפטנטים קריטריון לקבוע מהי התקדמות המצאתית. אלא שמבחן זה הינו עדיין בעייתי, שכן קשה לקבוע חד משמעית מה רמת ידיעותיו של פ', ועוד יותר מזה מה יכולותיו.

הפרקטיקה של הפטנטים ניסתה להתגבר על בעיה זו באמצעות המבחן הבא: אם נמצאו מספר פרסומים שכל אחד מגלה חלק של ההמצאה וצירופם יחד מניב את ההמצאה, הרי שאין בהמצאה ניצוץ המצאתי, והסיבה לכך היא ההנחה שאיש מקצוע מן השורה, האזרח פ', היה יכול להגיע בכוחות עצמו להמצאה מצירופם של חלקים אלה. אחת הדוקטרינות לעניין זה היא דוקטרינת ה- TSM, ראשי התיבות של Teaching / Suggestion / Motivation. לפי דוקטרינה זו אם: (א) יש פרסומים קודמים שכל אחד מהם מתאר חלק אחר של ההמצאה, (ב) מצירופם יחד ניתן לקבל את ההמצאה, ו- (ג) יש פרסום קודם המציע לצרף את החלקים או שלפחות קיימת מוטיבציה לצירופם - הרי שההמצאה לא עומדת בקריטריון ההתקדמות ההמצאתית, ומכאן שאינה ראויה להגנת פטנט.

אם כן, ל-  פ' מייחסים שתי תכונות נוספות: (א) שהוא מכיר את כל הפרסומים בתחומו, ו- (ב) שהוא מסוגל להגיע להמצאה על ידי צירופם של החלקים המתאימים. יש האומרים שזו איוולת שכן ספק אם יש בנמצא איש מקצוע מן השורה שמכיר את כל הפרסומים בתחומו, וגם אם נמצא איש מקצוע כזה עדיין אין זה אומר שהרעיון לשלב את המרכיבים שהוא מכיר בכדי לפתור בעיה מסויימת אכן היה עולה בדעתו. ובכלל, יש מקרים שעצם העלאת הבעיה היא החלק המרכזי בהמצאה, ואילו הפתרון הינו טריוויאלי, כך שעניין הצירוף אינו תמיד קריטריון הוגן לשלילת התקדמות המצאתית.


קרא עוד  

היקף ההגנה של תביעות

הרשימה דנה בפרשנויות הנהוגות לגבי היקפן של תביעות של פטנט, והכלים בהם נעזרים לקביעת ההיקף: דוקטרינת האקוויוולנטים, דוקטרינת ההגבל ההיסטורי והלכת פאסטו

היקף ההגנה של תביעות
 

הרשימה דנה בפרשנויות הנהוגות לגבי היקפן של תביעות של פטנט, והכלים בהם נעזרים לקביעת ההיקף: דוקטרינת האקוויוולנטים, דוקטרינת ההגבל ההיסטורי והלכת פאסטו

למרות שרוחב ההגנה שמעניק פטנט מוגדר בתביעות שלו, חוקי הפטנטים ברוב מדינות העולם מרחיבים את רוחב ההגנה אל מעבר לנוסח של התביעות כך שיכסו את עיקר ההמצאה. למשל, סעיף 49 לחוק הפטנטים הישראלי (חוק הפטנטים התשכ"ז – 1967) מגדיר זאת כך:

"בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מלנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן - הפרה)."

לפיכך קיימות שתי צורות להפרת פטנט: הפרה תביעה ככתבה וכלשונה, והפרת עיקר ההמצאה. הפרת תביעה כפי שנוסחה בפטנט נקראת בעגה המקצועית "הפרה מילולית", ואילו הפרת עיקר ההמצאה נקראת "הפרה לא מילולית", ובאנגלית literal infringement ו- non literal infringement.

לעומת הקלות היחסית של בדיקת הפרה מילולית, הפרת עיקר ההמצאה הינו הרבה יותר קשה להוכחה, שכן זה נושא הנתון לפרשנות. דוקטרינת האקוויוולנטים היא כלי עזר להתמודדות עם שאלת ההפרה של עיקר ההמצאה. 


דוקטרינת האקוויוולנטים

דוקטרינת האקוויוולנטים בגירסתה האמריקנית גורסת שאם שני אלמנטים מבצעים את אותה פעולה, בדרך זהה בעיקרה, ומשיגים תוצאה זהה בעיקרה, הרי ששני האלמנטים שקולים:

Something is deemed equivalent if it performs substantially the same function, in substantially the same way to yield substantially the same result.

נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) מאיר שמגר התייחס לדוקטרינת האקוויוולנטים בפרשת סניטובסקי נ. תעמס ע"א 4867/92 והגדיר אותה בלשון הזו: "החלפתו של רכיב מרכיבי האמצאה לא תמנע מסקנה של הפרה, אם המוצר המתחרה פועל פעולה זהה במהותה לזו של האמצאה, המושגת בדרכים זהות במהותן לאלה שנתבעו בפטנט".

הדוגמא הבאה אמורה להבהיר את הדברים. נניח שבשנת תרפפ"ו ראובן המציא את השרפרף / כיסא (לצורך הדיון נניח שעד אז בני האדם ישבו על ארגזים). השרפרף שראובן ראה לנגד עיניו נראה כך:

מאחר וראובן האמין בהמצאה שלו, הוא הגיש בקשה לפטנט שכללה את התביעה הבאה:

"מתקן ישיבה לבן אנוש, המתקן מכיל:

(א) לוח, המשמש משען לפלג גופו התחתון של בן האנוש הנ"ל בשעת ישיבה;

(ב) שלוש רגליים או יותר המחוברות אל הלוח הנ"ל, לצורך החזקת הלוח הנ"ל מעל פני הקרקע."

שמעון התלהב מהשרפרף שהמציא ראובן, והחליט להפוך לייצרן שרפרפים. על מנת שלא להפר את הפטנט של ראובן, הוא ייצר שרפרף הנראה כך:

האם השרפרף של שמעון מפר את הפטנט של ראובן (בהנחה שראובן קיבל פטנט על התביעה)?

לגבי הלוח, שהוא המרכיב הראשון בהמצאה, אין סימן שאלה. שמעון משתמש בלוח ולאותה מטרה, כלומר משען לפלג גופו התחתון של היושב. אולם על מנת שתהיה הפרה, השרפרף של שמעון חייב להפר גם את המרכיב הנוסף של התביעה, כלומר עליו לכלול גם "שלוש רגליים או יותר המחוברות אל הלוח הנ"ל, לצורך החזקת הלוח הנ"ל מעל פני הקרקע" או אלמנט אקוויוולנטי.

בסעיף (ב) בתביעה שבפטנט של ראובן נאמר "שלוש רגליים או יותר", ואילו השרפרף של שמעון מכיל רק רגל אחת. לפיכך ברור שהשרפרף של שמעון לא מפר את הפטנט של ראובן הפרה מילולית. אבל הבה נבחן את שאלת הפרת עיקר ההמצאה של ראובן לפי דוקטרינת האקוויוולנטים.

לפי מבחן האקוויוולנטיות, על מנת שהרגל בשרפרף של שמעון תהיה אקוויוולנטית לשלושת הרגליים בפטנט של ראובן עליה לענות לשלושת הקריטריונים הבאים:

1. לבצע את אותה הפעולה;

2. בדרך זהה בעיקרה;

3. ולהשיג תוצאה זהה בעיקרה.

ואכן, הרגל בשרפרף של שמעון מבצעת את אותה פעולה (כלומר החזקת הלוח של השרפרף מעל פני הקרקע), באותה דרך (כלומר על ידי תמיכה בלוח), ומשיגה את אותה תוצאה (עובדה שאפשר לשבת על השרפרף של שמעון). לפיכך למרות שהשרפרף של שמעון לא מפר את הפטנט של ראובן הפרה מילולית, הוא בכל זאת מפר את עיקר ההמצאה נשוא הפטנט כפי שנוסחה בתביעה הנ"ל.

כאמור, המבחן המשולש (אם שני אלמנטים מבצעים את אותה פעולה, בדרך זהה בעיקרה ומשיגים תוצאה זהה בעיקרה) הינו הגירסה האמריקנית של דוקטרינת האקוויוולנטים, ובמדינות אחרות דוקטרינה זו זכתה לגירסאות שונות. 


דוקטרינת ההגבל ההיסטורי

דוקטרינת ההגבל ההיסטורי, או כשמה המשפטי Prosecution History Estoppel, שמה סייג למצבים בהם ניתן לעשות שימוש בדוקטרינת האקוויוולנטים על מנת לקבל סעד משפטי בשל הפרה.

לפי דוקטרינת ההגבל ההיסטורי, הפרשנות להיקפה של תביעה ייעשה לאור ההיסטוריה של ההתדיינות על הפטנט עם הבוחן (Prosecution), ולא יראו אותה כיישות עצמאית, בלתי תלויה. לכאורה הרעיון נראה טוב, אלא שגלגולו של הרעיון הוביל למבחן קשה במיוחד: אם במהלך ההתדיינות עם הבוחן תביעה עברה שינוי, הרי שדוקטרינת האקוויוולנטים לא תהיה תקפה לגבי אותה תביעה בשאלת הוכחת הפרתה (בגירסה אחרת בוחנים רק את האלמנט האקוויוולנטי ולא את כל התביעה). במילים אחרות, אם במהלך ההתדיינות עם הבוחן "נכנע" מבקש הפטנט וצמצם את היקף תביעתו, ואפילו עשה זאת רק לשם הקטנת ההוצאות שלו לגבי הפטנט, הרי שלפי דוקטרינת ההגבל ההיסטורי היקפה של התביעה יהיה מוגבל להפרה מילולית.

הבה נחזור לדוגמת השרפרף, ונניח שהבוחן סירב להעניק לראובן פטנט על התביעה הנ"ל בטענה שאיש מקצוע מן השורה היה מסוגל לעשות את הצעד הנוסף מהארגז, ששימש כמתקן ישיבה, אל שרפרף עם ארבע רגליים. יחד עם זאת הבוחן היה מוכן להעניק פטנט על שרפרף עם שלוש רגליים. ראובן נכנע, בעיקר מפני שלא רצה להיכנס לדיון ארוך עם הבוחן שגם עשוי היה להמשך זמן רב וגם עשוי היה להתבטא בעלות כספית, והחליט לצמצם את היקף התביעה כדלקמן:

 "מתקן ישיבה לבן אנוש, המתקן מכיל:

(א)     לוח, המשמש משען לפלג גופו התחתון של בן האנוש הנ"ל בשעת ישיבה;

(ב)     שלוש רגליים המחוברות אל הלוח הנ"ל, לצורך החזקת הלוח הנ"ל מעל פני הקרקע."

כלומר, הפטנט שהתקבל הוא על הנוסח "שלוש רגליים", שהוא יותר מצומצם מאשר "שלוש רגליים או יותר" כפי שנוסח בבקשת הפטנט המקורית.

לפי דוקטרינת ההגבל ההיסטורי, דוקטרינת האקוויוולנטים לא היתה תקפה במקרה זה, שכן ראובן צמצם את היקף התביעה המקורית בחלק מהותי של ההמצאה, ולכן שמעון היה יכול להמשיך ולייצר שרפרפים בעלי רגל אחד, שתי רגליים, ואפילו ארבע רגליים או יותר, מבלי להפר את הפטנט של ראובן. רק במקרה אחד הוא היה חייב את הסכמתו של ראובן – ייצור שרפרפים בעלי שלוש רגליים.
 

הלכת פאסטו

אחד המשפטים החשובים ביותר בנושא הפטנטים זה עשרות שנים היה Festo Corp. v. Shoketsu Kinzoku Kogyo Kabushiki Co., No. 00-1543 (S. Ct. May 28, 2002). במשפט זה התאגיד האמריקני FESTO תבע את חברת Shoketsu על הפרת הפטנטים שלה. מאחר והפרה מילולית של התביעות לא היתה, הדרך היחידה של FESTO להוכיח הפרה היתה דוקטרינת האקוויוולנטים. אלא שהחלת דוקטרינת האקוויוולנטים היתה בעייתית במקרה זה מאחר ובתביעות בוצעו שינויים במהלך הבחינה, שהינה, אגב, פעולה די שכיחה במהלך ההתדיינות עם הבוחן.

המשפט התגלגל במספר ערכאות של מערכת המשפט בארה"ב, החל מבית משפט מחוזי, דרך בית המשפט הפדראלי לערעורים ועד לבית המשפט העליון. בעוד שהערכאה הפדראלית קבעה כי תביעה שעברה שינוי בעת הליך קבלת הפטנט אינה כשירה באופן גורף למבחן האקוויוולנטיות, הרי שבית המשפט העליון הפך על פניו החלטה זו ונתן את אחד מפסקי הדין החשובים ביותר בהיסטוריה המשפטית של הפטנטים.

בית המשפט העליון של ארה"ב קבע כי שינוי תביעה בהליך קבלת הפטנט (prosecution) אינו מעיד בהכרח על אי כשירותה של התביעה למבחן האקוויוולנטיות. את שאלת האקוויוולנטיות יש לבחון לאור הסיבה בה בוצע השינוי. למשל, אם שינוי בתביעה נעשה לצורך הבהרתה, אין זה מונע את הפעלת דוקטרינת האקוויוולנטיות להוכחת הפרתה, אולם אם השינוי נעשה על מנת שלא להתנגש עם טכנולוגיות מוכרות, אזי יש לראות את התביעה כאילו בעל הפטנט וויתר על הזכות לתבוע מונופול על החלק שבין התביעה המקורית לבין התביעה שקובלה.

בית המשפט גם מנה מספר מקרים בהם שינוי של תביעה במהלך הבחינה אינו נחשב באופן גורף כהסכמה לוויתור בעל הפטנט על החלת דוקטרינת האקוויוולנטים: האקוויוולנט היה בלתי צפוי בזמן הגשת הבקשה לפטנט, הרציונל שבבסיס השינוי קשור בצורה רופפת אל האקוויוולנט שבנדון, אין סיבה שבעל פטנט יתאר במסמך הפטנט תחליפים לא מהותיים, ועוד. 

סוף דבר

עורכי הפטנטים מצאו פתרון גם לבעיית דוקטרינת ההגבל ההיסטורי. למשל, אם התביעות הקיימות מחייבות שינוי, אזי יש המוסיפים במהלך הבחינה תביעות חדשות, שהרי תביעות חדשות לא עברו שינוי ולכן דוקטרינת ההגבל ההיסטורי אינה אמורה לחול עליהם. אחרים מגישים בקשת המשך, שבה כל התביעות חדשות. רק ימים יגידו האם פתרונות אלה יעמדו במבחן בית המשפט. 

מאת ראובן ברמן, עו"פ

קרא עוד  

חיפוש פטנטים - המהפכה של גוגל

משגוגל החליטה ליישם את טכנולוגיית החיפוש גם בתחום הפטנטים, אפשר לומר שהתחום עבר מהפיכה. גוגל אינה עוד שחקן בשטח חיפוש פטנטים, אלא אחד השחקנים המובילים, ואולי אף השחקן הראשי.

מנוע החיפוש של גוגל עשה היסטוריה, ולא צריך להרחיב בנושא זה. ומשגוגל החליטה ליישם את טכנולוגיית החיפוש גם בתחום הפטנטים, אפשר לומר שהתחום עבר מהפיכה. גוגל אינה עוד שחקן בשטח חיפוש פטנטים, אלא אחד השחקנים המובילים, ואולי אף השחקן הראשי. יתרונו הגדול של מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל על פני מאגרי פטנטים אחרים הינו בכך ששאילתת החיפוש לא צריכה לנקוב במילים הנרדפות, שכן נראה שמנוע החיפוש של גוגל לוקח בחשבון גם את המילים הנרדפות. יש בכך משום הקלה משמעותית למשתמש, בייחוד זה שאינו מומחה לחיפוש פטנטים. כמו כן, מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל משחרר את המשתמש מהצורך להזין משפט חיפוש המכיל תנאים לוגיים כגון AND ו- OR, סוגריים מקוננים וכן הלאה.

מאחר וגוגל הינה מעצמה כלכלית, היא עושה את חיפוש הפטנטים כשירות לציבור ולכן אינה גובה תשלום עבור חיפוש פטנטים באתר שלה. יתירה מזו, בשעת כתיבת שורות אלה גוגל אפילו אינה מציגה פרסום בשולי הדף.

משגוגל נכנסה לתחום חיפוש הפטנטים, בשלב הראשון מנוע החיפוש של גוגל ביצע סריקה של מילות המפתח והמילים הנרדפות שלהן רק במשרד הפטנטים האמריקאי USPTO. אולם היום היריעה התרחבה, והחיפוש נעשה במאגרי פטנטים נוספים, כגון של מאגר הפטנטים משרד הפטנטים האירופי, ושל הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).

כאמור, יתרונו הגדול של מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל על פני מנועי חיפוש אחרים הינו בכך שעל פניו המשתמש לא חייב להגדיר את המילים הנרדפות,  שכן גוגל עושה את זה בשבילו.



עוד על הנושא:

קרא עוד  

כן לפטנטים על תוכנה

פטנט תוכנה - פטנטים על תוכנה. למה פטנטים על תוכנה יועילו יותר מכל לחברות קטנות ולא בהכרח לתאגידים

הרשימה ראתה אור ב- ynet

למה פטנטים על תוכנה יועילו יותר מכל לחברות קטנות ולא בהכרח לתאגידים. מאגרי הפטנטים הם ספר ההיסטוריה של ההתקדמות הטכנולוגית. מי ששולל הענקת פטנטים על התוכנה, בעצם שולל את שיטת הפטנטים בכללותה. דעה

ראובן ברמן, עו"פ


לאחרונה אנו עדים למאבק קשה המתנהל בקהילייה האירופית בין המצדדים בהנהגת פטנטים על תוכנה לבין המתנגדים לצעד כזה. 648 חברים בפרלמנט האירופי דחו הצעת החלטה שמאפשרת לרשום פטנט על רכיב התוכנה בהמצאות אשר פועלות באמצעות תוכנה.משמעות ההצבעה היא שהחוק האירופי יישאר כפי שהוא: לא ניתן לרשום פטנט על המצאות בתחום התוכנה. חברי הפרלמנט התנגדו להחלטה משום שהם רואים בה פגיעה בחופש העבודה של המפתחים ובחדשנות. לעומתם המחוקק בארה"ב דווקא הכיר בפטנטים על תוכנה, וכך גם בבריטניה.

על מה מדובר, בעצם?

הדרך המסורתית להגנה על תוכנה היא באמצעות זכויות יוצרים וסודות מסחריים. זכות היוצרים מגינה בפני שכפול לא חוקי של תוכנה, וסוד מסחרי מגן מפני גילוי הלוגיקה שמאחורי התוכנה. אלא שצורות הגנה אלה חלשות ביחס להגנה שמעניק פטנט, שכן סוד מסחרי אינו מונע מצד שלישי שהגיע בכוחות עצמו לאותו פתרון, לעשות בו שימוש, בעוד שפטנט מונע ממנו לעשות שימוש בהמצאה אפילו אם הגיע אליה בכוחות עצמו.

מי שחשב להגן על תוכנה באמצעות פטנט, עמד בפני שוקת שבורה, שכן מרבית רשויות הפטנטים ברחבי העולם סירבו בעבר להעניק פטנטים על תוכנה. בד בבד עם הגידול המסיבי שחל בשנים האחרונות בשטח התוכנה, חלה התפתחות גם בנושא ההגנה על הקניין הרוחני של המצאות בשטח זה, ונוצרו בקיעים בקונצנזוס הכלל עולמי נגד פטנטים בתחום התוכנה, עד כדי כך שבשנים האחרונות אנו עדים להתהפכות המגמה.

פטנטים על תוכנה והלוגיקה של חוקי הפטנטים

בספרות ידועות מספר הגדרות לפטנט על תוכנה. למשל, המילון המקוון החופשי למחשוב FOLDOC מגדיר פטנט על תוכנה כפטנט שמטרתו למנוע מאחרים לעשות שימוש בטכניקת תכנות (programming). אם נרצה לתמצת, הרי שפטנט על תוכנה הוא פטנט שניתן על המצאה שהחידוש העיקרי בה מיושם באמצעות תוכנת מחשב.

מדוע הענקת פטנטים על תוכנה בעייתית? נהוג לחשוב שתהליך שבא לידי ביטוי בתוכנה בלבד דומה לנוסחה מתמטית או פיסיקלית, וכשם שאין מעניקים פטנטים על תגליות מדעיות שכן בבסיסן עומדת תופעת טבע, כך אין להעניק פטנט על תוכנה.

המצדדים בגישה זו נוהגים להביא כדוגמה את העובדה שאלברט איינשטיין לא היה יכול לקבל פטנט על הנוסחה E=MC2 שכן היא מבטאת תופעת טבע. זה נכון, אבל משום מה לא נהוג להזכיר באותה נשימה שעל פצצת האטום בהחלט היה ניתן לקבל פטנט, למרות שפצצת האטום היא מערכת העושה שימוש בנוסחה זו.

גישה אחרת גורסת שכשם שאין מעניקים פטנט על תהליך מחשבתי, כך גם אין להעניק פטנט על תוכנה שהיא תהליך מחשבתי. הבחינה אם התוכנה היא תהליך מחשבתי גרידא נעשית באמצעות התוצאה הסופית. או במילים אחרות - תוכנה שלא משפיעה בצורה מוחשית על העולם שמחוץ למחשב היא תהליך מחשבתי טהור, ולכן אין היא ראויה להגנת פטנט. גישה זו נהוגה באירופה והיא נקראת גישת "האפקט הטכני".

אורקל נגד

אחת המתנגדות הבולטות להענקת פטנטים בתחום התוכנה היא ענקית התוכנה "אורקל", הסבורה כי הגנה על תוכנה באמצעים המסורתיים של זכויות יוצרים וסודות מסחריים בהחלט מספקת. הסיבה: עקב האופי המהיר של פיתוח התוכנה והמשאבים הנמוכים יחסית הדרושים לשם כך, החידושים בתחום התוכנה באים לעולם בקצב מסחרר, ולעומת זאת, קצב בחינת הפטנטים הוא איטי, דבר המשאיר את מפתחי התוכנה בחוסר וודאות בשאלת החדשנות דווקא בזמן הקריטי.

יתרה מזו, מאחר והמשאבים הדרושים לצורך פיתוח תוכנה הם נמוכים, הרבה חידושים בתחום התוכנה באים דווקא מצד חברות קטנות. אם יצטרכו אלה לקחת ממשאבי הפיתוח על מנת להשקיע בפטנטים, זה יפגע בפיתוח, ובסופו של דבר יצא הציבור נפסד.

IBM ומיקרוסופט בעד

לעומת זאת, IBM ומיקרוסופט גורסות אחרת. בשימוע שנערך בסן-חוסה קליפורניה בשנת 1994 אמר וויליאם ניוקום, נציג  מיקרוסופט, כי החברה לא מאמינה שיש בעובדה שהמצאה מיושמת רק באמצעים של תוכנה משום עילה לשלול מממציאה את הזכות לקבלת פטנט עליה.

במסגרת אותו שימוע אמר ויקטור סייבר, נציג IBM, כי מטרתו של המחקר והפיתוח בכל שטח טכנולוגי הוא להשיג יתרון על פני המתחרים, אבל, אם החוק נותן למתחרה את הזכות להעתיק את פרי עמלו של המפתח בעוד שהמפתח עדיין מנסה למצוא שווקים לאותו מוצר, הרי שהמפתח יוצא מפסיד.

לדבריו, הביוטכנולוגיה היא דוגמה טובה למה שקורה כאשר השלטון מנסה להגביל את הקניין הרוחני בתחום טכנולוגי מסוים – חברות מובילות בתחום הביוטכנולוגיה העתיקו את פעילותן מאירופה לארצות הברית רק משום שאירופה לא אפשרה להם להגן באופן סביר על פרי המחקר והפיתוח.

ההתייחסות לפטנטים על תוכנה במשרדי הפטנטים החשובים

למרות שבארצות הברית אין מניעה חוקית להעניק פטנטים על תוכנה, משרד הפטנטים האמריקני נמנע בעבר מלעשות כן. עם השנים התגמשה הבחינה, ופטנטים הוענקו על תוכנה בתנאי שהיה להם קשר לאפקט טכני, כמו למשל בקרה על מכונות. מאז 1995 הבחינה האמריקנית מתעלמת מהשאלה האם ההמצאה כוללת אלגוריתם מתמטי. החל משנת 1998 הוגמשה הבחינה האמריקנית עוד יותר בעקבות החלטה של בית המשפט הפדרלי.

את המהפכה האמיתית בתחום עמד להוביל בשנת 2000 משרד הפטנטים האירופי, ה- EPO. לפי הנוסח שהועלה בכינוס שנערך בנובמבר אותה שנה דן ה- EPO בהצעה להגדיר המצאה כשירת פטנט כהמצאה בכל תחום טכנולוגי שמכילה התקדמות המצאתית אשר מתבטאת ביישומים תעשיתיים. מהנוסח נשמט בכוונה פירוט התחומים בהם המצאות מנועות מלהיות כשירות פטנט, כגון תגליות מדעיות, משפטים מתמטיים, תהליכים מחשבתיים, שיטות משחק, שיטות לעשיית עסקים ועוד.

אילו היה מתקבל הנוסח החדש, אירופה היתה הופכת להיות גן עדן לממציאים, כולל ממציאים בתחום התוכנה. אלא שבסופו של דבר משרד הפטנטים האירופי לא מצא את העוז לעשות צעד כל כך מהפכני, וההחלטות שיצאו מאותו כינוס תאמו פחות או יותר את אמנת TRIPS. למשל, פרק 52 פיסקה 2 של האמנה האירופית קובע בפירוש שתוכנות מחשב אינן יכולות להיחשב כהמצאות כשירות פטנט.

פטנטים על תוכנה שניתנו בישראל

גם בישראל התמודדו רשויות החוק עם בעיית הפטנטים על תוכנה. אחת מאבני הדרך בנוגע להמצאות על תוכנה היתה ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (השופט ברנר) לבקשת פטנט ישראלית מספר 68409 של חברת "יונייטד טכנולוגיס".

החלטת בית המשפט המחוזי הפכה על פיה החלטה של רשם הפטנטים שדחתה בקשה לפטנט על מערכת בקרה להליקופטר העושה שימוש בתוכנת מחשב להפחתת צריכת הדלק בתנאי טיסה משתנים. עם זאת, השופט ברנר אישר מחדש שתהליך מחשבתי, ותוכנת מחשב בכלל זה, אינם ראויים להגנה בפטנט.

בעניין זה, כדאי לציין את הפטנט הישראלי מספר 134525 משנת 2003 הנושא את השם "שיטה לביצוע עסקאות בטוחות של כרטיסי אשראי ואימות חתימה אלקטרונית דרך האינטרנט". ההמצאה נשואת הפטנט נופלת בתחום ההגדרות שצוינו מעלה בנוגע לפטנט על תוכנה, ולכן ייתכן שמדובר בציון דרך בהסתכלות של רשם הפטנטים על הנושא.

פטנט הקליק היחיד

אחד הפטנטים השנויים במחלוקת בנושא זה הוא פטנט האמריקני מספר 5,960,411 השייך ל-"Amazon.com", והוא ידוע בכינוי "הקליק היחיד". החידוש הוא בכך שנחסך מהמשתמש הצורך להזין את פרטי הקונה כפי שהיה נהוג עד אז, ובמקום זה, בעקבות הקליק המסיים המחשב של הגולש שולח לחנות הווירטואלית רק את מספר הלקוח, ובהתאם לכך החנות שולפת את כתובתו, כרטיס האשראי שלו וכו' מתוך בסיס נתונים.

הרבה גבות הורמו כאשר ההמצאה של Amazon.com קיבלה פטנט, שכן קשה להניח שאיש מקצוע "ממוצע" לא היה יכול להגיע לפתרון זה בשנת 1997, כאשר הוגשה הבקשה לפטנט. אולם, משרד הפטנטים האמריקני חשב אחרת.

המתנגדים להנהגת פטנטים על תוכנה נוהגים לעשות שימוש בדוגמה זו על מנת להמחיש עד כמה אבסורדי יכול להיות פטנט על תוכנה, אבל דוגמה זו בוודאי אינה מעידה על הכלל.

פטנטים בשדה הקרב העיסקי

מחיר השגת פטנט בארה"ב נע בסביבות 10 אלף דולר. לפיכך, חברות קטנות, כגון חברות סטארט-אפ, יכולות לקבל בלעדיות בארה"ב על ההישגים הטכנולוגיים שלהן במחיר מצחיק, ובאמצעותו למנוע מענקיות תוכנה לעשות שימוש בהמצאותיהן, דבר שיפלס לחברות הקטנות את הדרך קדימה.

לעומת זאת, לחברה גדולה אין כל עניין בתביעות על הפרת פטנטים נגד חברות קטנות, כי אלה אינן מהוות איום או מטרד מבחינה עסקית. הבעייתיות תתחיל כאשר החברה הקטנה תגדל, שכן אז היא עשויה להוות איום, דבר שעשוי להתבטא בתביעות על הפרת פטנטים ו/או דרישה לדמי שימוש, אבל בהיותה חברה יותר גדולה יהיו לה בוודאי גם משאבים לעמוד בהוצאות אלה.

יתרה מזו, אם חברה קטנה משקיעה נכון בקניין רוחני וצוברת מלאי מתאים של פטנטים, היא יוצרת מאזן אסטרטגי בינה לבין חברות גדולות, כך שלא יהיה כדאי לנסות לתבוע אותה על הפרה. לפיכך, בניגוד לדעה הרווחת, כותב שורות אלה מאמין שהמצאות על תוכנה מיטיבות עם גופים קטנים לא פחות מאשר עם גדולים.

המוטיבציה לפטנטים על תוכנה זהה למוטיבציה לפטנטים בכל תחום טכנולוגי אחר, ולכן, מי ששולל הענקת פטנטים על התוכנה, בעצם שולל את שיטת הפטנטים בכללותה. יחד עם זאת, בשל אופייה המיוחד של התוכנה, יש להתאים את חוקי הפטנטים בתחום התוכנה לאופי המיוחד של הנושא. בתחום התוכנה, מן הראוי לקצר את זמן הפטנט, למשל לשבע שנים מתאריך קבלת הפטנט.

תעשיית התוכנה היא תעשיה אדירה שמגלגלת מיליארדים, והיא לא תוכל להשלים עם המצב שבו המצאה שהיא פרי השקעת משאבים וכישרון לא יכולה להיות מוגנת פטנט רק בגלל שהיא בתחום התוכנה.

קרא עוד  

להתחיל סטארטאפ במינימום השקעה

יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל סטארטאפ - רישום פטנט !!!


במקום השקעה של אין-ספור שעות עבודה בלי וודאות שאכן תחזיר את עצמה, קיימת דרך זולה הרבה יותר להתחיל במיזם 

על מנת להתחיל בסטארט-אפ נדרשת השקעה. וגם אם ההשקעה אינה תמיד כספית, היא בכל זאת נמדדת בכסף, כי עבודה נמדדת בכסף, וודאי ובוודאי קניית ציוד וחומרים, העסקת עובדים, שכירת מקום, פרסום, וכו'.

אבל יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל את המיזם שלכם - רישום פטנט
 פטנט מעניק בעלות על המצאה אפילו לפני שאב הטיפוס של המוצר קרם עור וגידים, וההוצאה על פטנט הנה זניחה ביחס להוצאה שצפויה לכם על המיזם בהמשך הדרך. בניגוד להשקעה של אין ספור שעות עבודה, הפטנט נותן בידי היזם דריסת רגל בשוק עוד לפני שהשקיע בפיתוח המוצר, ויחד עם זה את הרציונל העיסקי להמשיך את ההשקעה במיזם.

לתאגיד ענק אין בעייה להקצות צוות שיבצע במחיר זול את ההמצאה שלכם. על מנת שהתאגיד יימנע מלעשות זאת צריכים להתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
 

(א) קיומו של פטנט שמגן על הגרעין החדשני של המוצר, עובדה שתמנע מהתאגיד לעשות שימוש בהמצאה מבלי לבקש הסכמה מבעל הפטנט;

(ב) שהמוצר הגיע לדרגת פיתוח כזו שלתאגיד יעלה הרבה יותר לפתח אותו בעצמו.


האסטרטגיה של אדיסון עורכי פטנטים לניהול תיק פטנטים לסטארט-אפ

בעבר נדרשו מספר שנים לקבלת פטנט, אבל היום, בעקבות ההתפתחויות שחלו בענף הפטנטים, ניתן לקבל פטנט במהירות. ההתפתחויות שאנו מדברים עליהם הינם:

ישראל קיבלה מעמד של רשות חיפוש ובחינה מטעם הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, עובדה המעניקה קרדיט לבחינה שנעשתה על ידי רשות הפטנטים הישראלית. 
 

משרד הפטנטים של ארה"ב ורשות הפטנטים הישראלית חתמו על הסכם לפיו רשות הפטנטים הישראלית תחל לפעול כרשות חיפוש ובחינה עבור בקשות פטנטים בינלאומיות שיוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. וגם עובדה זו מעידה על איכות הבחינה הישראלית.
 

נחתמו הסכמים בין ישראל, ארה"ב, אירופה ועוד מדינות לפיו על סמך פטנט או לפחות הסכמה לפטנט ישראלי ניתן לבקש בקשת זירוז במדינות האחרות (ארה"ב, אירופה, וכו'). כלומר, במקום להמתין שנתיים ויותר עד שרשות הבחינה האמריקאית או האירופית יבחנו את הבקשה שלכם לפטנט, הדבר ייעשה בתוך חודשים כשהרוח שנושבת בגב הבוחן במדינות אלה הינו הפטנט שהוענק בישראל.

בהתאם לכך, כדאי לבחון את האסטרטגיה הבאה:

להתחיל את תהליך הפטנט בישראל עם בקשת זירוז. בצורה זו ניתן לקבל הסכמה להענקת פטנט בתוך מספר חודשים. אגב, השיא שלנו היה 9 ימים. אכן כך, הסכמה להענקת פטנט התקבלה בתוך תשעה ימים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט !!!
 

עם קבלת ההסכמה להענקת פטנט מרשות הבחינה הישראלית, לגייס הון ראשוני מ"תנופה" ודומיה על מנת לכסות את ההוצאה הכרוכה ברישום פטנט במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית.
 

ניצול ההון במטרה להמשיך עם בקשות במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית שתעניק שהות של שנתיים וחצי מתאריך הבכורה להגשת בקשות לפטנט במדינות אחרות.

שורת הסיכום: מקסימום תועלת במינימום השקעה

קרא עוד  

מבנה בקשת פטנט

עריכת פטנטים: מבנה בקשת פטנט כפי שהתגבש בעולם במשך מאות שנים, עריכת פטנטים לפי הפרקטיקה הישראלית, מה הדרישות משרטוטים, ועוד.

עריכת פטנטים - מבנה בקשת פטנט

להלן הפרקים בקשת פטנט, כפי שהתגבש בעולם במשך השנים:

שם ההמצאה

בפירוט של בקשה לפטנט נהוג להקפיד על התאמה בין שם ההמצאה לפתיח של התביעות הבלתי תלויות. למשל, אם תביעה בלתי תלויה נפתחה במשפט "מכשיר לחיתוך לחם", גם שם ההמצאה צריך להיות מנוסח כך. 

תחום ההמצאה (Field of the Invention)

מגדיר באופן כללי את תחום ההמצאה שעליה מבקשים פטנט. לא נהוג לתאר בחלק זה את ההמצאה וזאת על מנת להבדיל באופן ברור בין ההמצאה לבין ידע קודם (Prior Art)


הרקע להמצאה (Background of the Invention)

תיאור של הידע הכללי בנושא ההמצאה עליה מעוניינים לקבל פטנט, הבעיות שמאפיינות את תחום ההמצאה. גם כאן לא נהוג לתאר את ההמצאה.


תקציר ההמצאה (Summary of the Invention)

בחלק הזה מתארים את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט. מבחינה קונצפטואלית המצאה היא פתרון טכני ולא מובן מאליו לבעיה. כפי שתשימו לב, תקציר ההמצאה דומה לניסוח של התביעות אולם הוא נעשה בלשון יותר חופשית. הדמיון נועד למנוע חוסר תאימות בין התביעות של הבקשה לפטנט לתקציר ההמצאה.


תיאור קצר של האיורים (Brief Description of the Drawings)

באיורים המלווים בקשת פטנט נהוג להקפיד על שוליים של לפחות 2.5 ס"מ. על הטקסט באיורים להיות בגובה של לפחות 3.2 מ"מ. על האיורים להיות רק בשחור לבן, ולא בצבע. בארה"ב גם אפור אינו מותר. כמן כן על הקווים להיות מספיק עבים על מנת שהאיור יהיה ניתן לצילום.


דוגמאות של מימושים מועדפים של ההמצאה

(Detailed Description of Preferred Embodiments)

תשומת הלב של הממציא מתרכזת בדרך כלל בחלק זה של הפירוט לבקשה לפטנט, אולם יש להדגיש שפרק זה מיועד לתיאור דוגמאות של יישום ההמצאה, ולא להגדרת ההמצאה, ולכן חשיבותו פחותה מאשר פרק התביעות. דרישות החוק אומרות שמסמך הפטנט צריך לתאר את ההמצאה ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע בתחום ההמצאה יוכל לבצעה, ומכאן שלא חייבים לתאר את הדוגמאות בפרטי פרטים, אלא מספיק בדרגה כזו שאיש מקצוע בתחום ההמצאה יוכל להשלים את החסר.


פרק התביעות (CLAIMS)

חלק זה מגדיר את המונופול שהממציא מבקש מהמדינה על המצאתו, ולכן הוא הפרק החשוב ביותר בבקשה לפטנט. למשל, אם הגדרנו בפרק זה שולחן בעל תכונות מסוימות וגם קיבלנו על כך פטנט, הרי שכל מי שמייצר, מוכר, מייבא וכו' שולחן בעל תכונות כאלה מפר את הפטנט, וזכותו של בעל הפטנט לכפות על המפר את הפסקת ההפרה, ולדרוש ממנו פיצויים ושאר סעדים שהחוק להעמיד לרשות בעל הפטנט.


תיאור תמציתי של ההמצאה (ABSTRACT)

תיאור שנגזר בדרך כלל מתקציר ההמצאה. נהוג לרשום פרק זה כפסקה אחת ולהגביל את אורכה ל- 150 מילים. דרישות החוק והתקנות לעניין זה משתנות ממדינה למדינה, אולם המתכונת של פסקה יחידה המוגבלת ל- 150 מילים עומדת בדרישות הנהוגות ברוב מדינות העולם. חלק זה יופיע בדף הראשון של פרסום של פטנט אמריקני, PCT, ועוד. כמו כן יש מנועי חיפוש של פטנטים המבצעים את החיפוש של מילות מפתח בעיקר בחלק זה. בשל אופיו חלק זה יכול לשמש גם לצרכים מסחריים. 


איורים (DRAWINGS)

במקום זה יופיעו השרטוטים שמלווים את התיאור דלעיל.

באשר לאיורים, בדרך כלל יש להקפיד על הכללים הבאים:
 

  • דף A4 או פוליו.
  • שוליים של לפחות 2.5 ס"מ מכל צד (ימין, שמאל, מעלה, מטה).
  • שרטוטים בשחור / לבן. מוטב להימנע מגווני אפור, אלא אם כן הם שייכים לתמונה.
  • למספר כל איור.
  • יש מקומות בעולם (כולל ישראל) שבהם נהוג לרשום "שרטוט 1 מתוך 10" וכו'.
  • בישראל נהוג לרשום גם את שם מבקש הבקשה בשוליים העליונים.
  • בבקשות PCT הרישום של הדפים הוא לפי הפורמט 1/10.


בקשות לפטנט בישראל

להלן הסדר של המסמכים שיש להגיש לרשם בבקשת פטנט ישראלית:

  • המסמך הראשון בבקשת פטנט ישראלית הוא מכתב פניה לרשם שבו מפורטים מספר הדפים של הפירוט של בקשת הפטנט, מספר האיורים, וסכום האגרה ששולמה על ידי מבקש הבקשה, ציון מסמך הבכורה (אם צורף), וכו'.
  • טופס בקשה לפטנט.
  • קבלה על תשלום האגרה.
  • דף כותרת הבקשה לפטנט שמכיל את שם ההמצאה בעברית ובאנגלית.
  • אפשר להוסיף תיאור תמציתי של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט (לא חובה).
  • הסברים.
  • שרטוטים.
  • פרק התביעות של בקשת הפטנט .

יש לשים לב שהפירוט צריך להסתיים בפרק התביעות ולא ב- Abstract כמקובל בעולם. אפשר להוסיף את פרק ה- Abstract כדף נפרד.

כמו כן, מגיש בקשה לפטנט חייב לחתום בסוף פרק התביעות.

באשר לשרטוטים: יש להקפיד על כך שגודל הכתב של מספור החלקים לא יהיה קטן מ- 3.2 מ"מ. כמו כן, יש לכלול בראש כל דף את (א) מספר הגיליון, (ב) המספר הכולל של גיליונות השרטוט, וכן (ג) את שמות מבקשי הבקשה לפטנט. למשל:

Image caption

קרא עוד  

מענה לדוח בחינה

רישום פטנטים, פטנט, מהו פטנט, זכויות שמעניק פטנט, כיצד מקבלים פטנט, עריכת בקשה לפטנט, הגשת בקשה לפטנט, הודעה לפני בחינה, דוח בחינה, מענה לדוח בחינה, הודעה לפני קיבול, תעודת פטנט, חידוש פטנט

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא.
לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.

הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

לפי הפרקטיקה הישראלית, באם בעל הבקשה לפטנט משנה את אחד העמודים, ואין זה משנה אם מדובר בעמוד של הפירוט או התביעות, עליו לציין בראש העמוד את מספר הבקשה ומספר הגירסה של העמוד. הנוהל הוא שהדף החדש מחליף את הדף הישן. אםשר כמובן להוסיף דפים נוספים, או למחוק דפים. כמו כן, נהוג לספק גם גירסה השוואתית, שמתארת את השינויים שנעשו בדפים שהוחלפו. כנ"ל לגבי גיליונות השרטוט.  

קרא עוד  

עשר הנקודות שכדאי לדעת

עשר נקודות ראשונות שמומלץ לדעת לפני שמתחילים ברישום פטנט

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל יון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

קרא עוד  

פטנטים - צעדים ראשונים

הרשימה מתמצתת את נושא הפטנטים לאנשים שזו ההיכרות הראשונה שלהם עם הנושא

מהו פטנט

על מנת לעודד את הציבור להמציא, החוק קבע צורה של בעלות על המצאות, והיא נקראת פטנט. מבחינה פורמאלית פטנט הינו מסמך שהמדינה מנפיקה, המעניק לבעל ההמצאה בלעדיות על המצאתו לתקופה מוגבלת של עד 20 שנים. הבלעדיות מאפשרת לבעל הפטנט למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה שלו ללא הסכמתו, להתיר את השימוש בהמצאה תמורת תשלום, וכו'. למעשה יש כאן מעין הסכם בין הממציא למדינה - הממציא מגלה את המצאתו לציבור, ואילו המדינה מעניקה לו בלעדיות על המצאתו לתקופה מוגבלת של 20 שנים מיום שהממציא הגיש בקשה לפטנט.

על אילו המצאות ניתן לרשום פטנט

פטנט ניתן לקבל על המצאות בתחום טכנולוגי, כולל חקלאות ורפואה. החוק אוסר על הענקת פטנטים על רעיונות אבסטרקטיים, שיטות לעשיית עסקים, תופעות טבע, ושיטות לטיפול בבני אדם. מאחר ויש הרואים בתוכנה רעיון אבסטרקטי ולא פתרון טכנולוגי, לעיתים יש קשיים בקבלת פטנטים על תוכנה.

מה התנאים לרישום פטנט

על מנת לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד במספר תנאים. התנאי החשוב ביותר הינו החידוש, כלומר על ההמצאה להיות חדשה, וליתר דיוק המצאה שלא התפרסמה ברבים ביום הבקשה לפטנט. ויש לציין שאין זה חשוב אם ההמצאה התפרסמה בסינית או באנגלית, בישראל או ביפן. המטרה שמאחורי החוק הזה הינה לעודד את הציבור להמציא רעיונות חדשים. תנאי חשוב נוסף הינו ההתקדמות ההמצאתית, כלומר על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה להיות בעלת ניצוץ המצאתי, וזאת להבדיל מתכונה זניחה כגון הוספת בורג למכשיר מוכר, שינוי צבע המכשיר, וכו'.

מה התהליך לרישום פטנט

לצורך קבלת פטנט יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה מעוניינים לקבל בלעדיות על ההמצאה. בישראל הרשות המטפלת בבחינת בקשות לפטנט הינה רשות הפטנטים היושבת בירושלים. בקשה לפטנט צריכה להיות ערוכה לפי פורמט שהתגבש במשך מאות שנים. אחד הפרקים של הבקשה לפטנט הינו פרק התביעות, שבו ההמצאה מוגדרת בצורה משפטית. לאחר הגשת הבקשה לפטנט נערך מעין משא ומתן בין בעל ההמצאה לרשות הפטנטים במטרה לנסח את התביעות כך שיעמדו בדרישות החוק.

באילו מדינות הפטנט תקף

פטנט תקף רק במדינה בה הוא ניתן. למשל, פטנט ישראלי לא יהיה תקף בארה"ב. אם מעוניינים לקבל פטנט גם בארה"ב, יש צורך להגיש בקשה לפטנט גם בארה"ב. יש לזכור שמדינה אחת לא חייבת להעניק פטנט על המצאה שקיבלה פטנט במדינה אחרת. יוצא מן הכלל הזה הינן אמנות אזוריות כגון אמנת הפטנטים האירופית. לפי אמנה זו פטנט שהתקבל במשרד הפטנטים האירופי ניתן להחלה על מדינות אירופיות נוספות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית. לפיכך, יש לתכנן את אסטרטגית רישום הפטנטים על ההמצאה במדינות נוספות תוך התחשבות בהוצאות.

אמנות לענייני פטנטים

היחסים בין שתי מדינות בכל הנוגע לפטנטים מוסדרים באמצעות אמנות. האמנה המוכרת ביותר הינה אמנת פאריס שכמעט כל מדינות העולם חתומות עליה. האמנה מאפשרת להגיש בקשה לפטנט במדינות נוספות בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה לפטנט תוך כדי שמירת זכות הראשונים על ההמצאה. אמנה מוכרת נוספת היא אמנת ה-PCT המאפשרת להאריך התקופה של 12 החודשים של אמנת פאריס בעוד שנה וחצי. כל המדיניות החשובות מבחינה כלכלית חתומות על שתי האמנות האלה, מלבד טייוואן.

מגבלת הזמן

מאחר וחוקי הפטנטים בעולם יוצאים מתוך הנחה שהענקת פטנט על המצאה מגבילה את הציבור בשימוש בהמצאה, כל הפעולות הכרוכות בנושא מוגבלות בזמן. אי עמידה בזמנים שנקבעו לכל פעולה עשויה לגרום לאיבוד הזכויות על הפטנט (או הבקשה לפטנט במקרה שההליכים לקבלת פטנט עדיין לא הגיעו לידי סיום). לדוגמא, אי תשלום אגרה במועד שקבע החוק עשויה להביא לזניחת התיק על ידי רשות הפטנטים בה מתנהל התיק.

עוד על הנושא

קרא עוד