אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

דו"ח בחינה

הרשימה דנה בשאלה מהו דו"ח בחינה בבקשת פטנט, כיצד להתמודד עם דו"ח בחינה, נימוקים שיכול להעלות הבוחן, וכו'.

דו"ח בחינה בבקשה לפטנט 

בקשת פטנט היא פנייה לרשם הפטנטים לבחון שההמצאה המתוארת במסמך המוגש אליו ("פירוט לבקשת פטנט") עומדת בקריטריונים להענקת פטנט, כלומר פטנטבילית.

דו"ח בחינה הינו מסמך בו רשות פטנטים מסבירה את הסיבות מדוע לדעתה אין להעניק פטנט על ההמצאה כפי שהוגדרה בתביעות.
במקרים נדירים, הבוחן מטעם רשות הפטנטים מעניק פטנט ללא השגות נוספות. אולם, המקרה השכיח הוא שבוחן הפטנטים מעלה השגות על הפטנטביליות של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט.
בארה"ב ולמעשה בכל העולם דו"ח בחינה נקרא "Office Action". בבקשותPCT  דו"ח זה נקרא "Written Opinion".
בישראל דו"ח בחינה נקרא "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט" (סעיף 20 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967).

הודעה על ליקויים בבקשת פטנט 
לגבי הבחינה הישראלית, סעיף 20 לחוק הפטנטים אומר:

20. ראו הרשם או בוחן כי אמצאה אינה כשירה לפטנט או שהבקשה אינה ממלאה אחר ההוראות שבסימן א' לפרק זה, יודיעו למבקש על העילה לאי-כשירות האמצאה או על הליקויים שבבקשה.

 אבל למרות זאת דו"ח הבחינה אינו נוקט בלשון "הודעה על אי כשירות לפטנט" אלא בלשון "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט", שזו, כאמור, לשון מטעה, ומי שאינו בקיא ברזי הנושא עשוי לחשוב שעורך הפטנטים שלו לא עשה מלאכתו נאמנה.
כמו כן, הרשם נוהג לפרט את סוג הדחייה:

  • פ.ק. 25 או פ.ק. 26 - בחינה מהותית (כלומר חידוש, התקדמות המצאתית ותחום פטנטבילי)
  • פ.ק. 27 - הודעה על ליקויים לא מהותיים (כלומר תיקון של פגם פורמלי)

ברם, באם דו"ח הבחינה סווג כ- פ.ק. 13, הרי שמדובר בהודעה לפני קיבול, כלומר הרשם מצא שההמצאה כפי שנוסחה בתביעות הינה פטנטבילית, והוא מוכן להעניק עליה פטנט.

נימוקים לדחיית בקשה לפטנט

דו"ח בחינה עשוי להכיל את הנימוקים הבאים לדחיית בקשה לפטנט: 

  • העדר התקדמות המצאתית. לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 103 לחוק בארה"ב) על המצאה להיות בעלת "התקדמות המצאתית". בשאלה מהי התקדמות המצאתית מתחבטים רשויות הפטנטים ובתי המשפט ברחבי העולם זה שנים, ללמדכם שהנושא מורכב. מכל מקום, אחת הדרכים שהתגבשו בפרקטיקה של הפטנטים להוכיח חוסר התקדמות המצאתית היא להוכיח שניתן להרכיב את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מצירוף של חלקים שנלקחו מהפרסומים שצוטטו (ובתנאי שעצם הצירוף הינו עניין מובן אליו למי שעיסוקו בתחום). 
  • פגמים פרוצדורליים. זה למעשה החלק הפחות מדאיג, שכן ניתן לבצע שינויים בבקשה לפטנט על מנת להתגבר על נקודות כאלה. לכן, גם במקרים בהם אין הצדקה להשגות דו"ח הבחינה על נקודות אלה, בכל זאת נהוג לרצות את הבוחן. 
  • ההמצאה הנתבעת אינה בתחום פטנטבילי. בישראל המצאות היכולות לקבל הגנת פטנט צריכות להיות בתחום טכנולוגי, בניגוד למשל לשיטות לעשיית עסקים. כמו כן, המצאות על טיפול בבני אדם אינן פטנטביליות בישראל. ארה"ב יותר גמישה, והמצאות בתחום שיטות לעשיית עסקים וטיפול בבני אדם יכולות להיות פטנטביליות. למעשה החוק שונה ממדינה למדינה, וגם עשוי להשתנות מדי פעם. 
  • ריבוי המצאות. לפי החוקים שהתגבשו בעולם, פטנט ניתן על המצאה אחת בלבד. הבוחן עשוי להצביע על כך שדעתו התביעות תובעות יותר מהמצאה אחת, ולבקש לחלק את התביעות בין מספר בקשות לפטנט, כך שכל אחת מהבקשות תתבע המצאה אחת בלבד. 
  • תביעות חמדניות. מאחר ונוהגים לנסח את התביעות בצורה כללית מדי, הבוחן עשוי להגיע למסקנה שהתביעות חמדנית ("כלליות מדי" לפי הניסוח המקובל) .

ההתמודדות עם דו"ח הבחינה

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא. 

לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

מענה לדו"ח הבחינה

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.
הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

קרא עוד  

הגשת בקשה לפטנט בישראל ותהליך הבחינה - פרק ב'

הרשימה עוסקת בתהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית. פרק ב'

הגשת בקשה לפטנט בישראל


מאמר זה עוסק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.

מענה לדו"ח הבחינה

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא.

לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.

הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

לפי הפרקטיקה הישראלית, באם בעל הבקשה לפטנט משנה את אחד העמודים, ואין זה משנה אם מדובר בעמוד של הפירוט או התביעות, עליו לציין בראש העמוד את מספר הבקשה ומספר הגירסה של העמוד. הנוהל הוא שהדף החדש מחליף את הדף הישן. אפשר כמובן להוסיף דפים נוספים, או למחוק דפים. כמו כן, נהוג לספק גם גירסה השוואתית, שמתארת את השינויים שנעשו בדפים שהוחלפו. כנ"ל לגבי גיליונות השרטוט. 

הודעה לפני קיבול

לאחר שהבחינה של הבקשה לפטנט מסתיימת בהצלחה, ובוחני רשות הפטנטים מגיעים למסקנה שההמצאה כפי שנתבעת בתביעות עומדת בקריטריונים להענקת פטנט, בעל הבקשה לפטנט מקבל הודעה לפני קיבול. בהודעה זו מודיע הרשם כי הבחינה הסתיימה, ופרטי הפטנט יתפרסמו בעוד שלושה חודשים באתר האינטרנט של רשות הפטנטים.
 

בכך הסתיימה למעשה הבחינה המהותית, אבל זה עדיין לא סוף פסוק.

לאחר הפרסום, בישראל יש לציבור שלושה חודשים לערער על עצם ההחלטה של הרשם להעניק פטנט. באם לא תוגש בקשת התנגדות בפרק זמן זה, בעל הבקשה לפטנט יקבל פטנט, ותעודת הפטנט תשלח לכתובתו

תעודת הפטנט וחידושו

פטנט שניתן בישראל תקף למשך שלושה חודשים בלבד. בפרק זמן זה בעל הפטנט צריך לשלם דמי חידוש. באם לא יעשה כן, הוא עשוי לאבד את הפטנט.


אמנם אפשר לשלם את דמי החידוש גם לאחר מכן במשך זמן מוגבל, אבל  להליך הזה יש מגבלות, ורצוי שלא להזדקק לו. הזנחה של בעל הפטנט אינה יכולה להיחשב כסיבה קבילה לאי תשלום אגרת החידוש בזמן. לפיכך, עם קבלת פטנט, יש לשלם מיד דמי חידוש.


בכל מדינה יש מועדי חידוש אחרים. בישראל דמי החידוש הראשונים הם עבור 6 שנים מתאריך הבקשה לפטנט (ליתר דיוק מהתאריך בו בעל הבקשה החל את ההליך לקבלת פטנט). לאחר מכן יש לשלם דמי חידוש כל 4 שנים, עד לפקיעת הפטנט (20 שנים מהתאריך בו החל בעל הבקשה את ההליכים לקבלת פטנט). הארה"ב יש לשלם דמי חידוש כל 3.5 שנים מתאריך הפטנט.


קריאה נוספת:

קרא עוד  

המצאה כשירת פטנט

רישום פטנטים - מה הקריטריונים להענקת פטנט על המצאה: חידוש, התקדמות המצאתית, תועלת


פטנט הינו בלעדיות לתקופת זמן מוגבלת שמעניקה מדינה לממציא על המצאתו. פטנט אינו המצאה, כפי שנהוג להשתמש בשפת יום-יום, אלא זכות בלעדית לשימוש בהמצאה. המונח "שימוש בהמצאה" מוגדר בחוק כייצור ההמצאה, שיווקה, ייבואה לתחומי המדינה שהעניקה את הפטנט, ולהציע אותה למכירה. רק למי שקיבל היתר מבעל ההמצאה המוגנת בפטנט רשאי לעשות בה שימוש. נניח שההמצאה היא בורג מסוג מסוים, אזי השימוש באותו בורג, כמו למשל שילובו בהתקנים מכניים, אסור ללא הסכמת בעל הפטנט. כלל זה חל גם על הייצור, השיווק והיבוא של הבורג. במילים אחרות – מונופול על ההמצאה המוגנת בפטנט. ויש לשים לב שהמונופול ניתן לתקופת זמן מוגבלת.

חוזה בין הממציא למדינה

פטנט הוא למעשה מעין חוזה בין הממציא למדינה, שבו כל אחד מהצדדים תורם משהו לאחר. מצד אחד הממציא מגלה את המצאתו למדינה, ומצד שני המדינה נותנת פומבי להמצאה. מצד אחד הממציא מקבל מונופול על המצאתו, ומצד שני כאשר המונופול פג ההמצאה הופכת לנחלת הכלל ולכל אחד יש זכות לעשות בה שימוש. מצד אחד תקופת המונופול מספיק ארוכה על מנת שהממציא יפיק פירות מהמצאתו, ומצד שני ברגע שתקופת המונופול פגה כל אחד יכול לעשות שימוש בהמצאה.

פטנט מעניק למעשה זכות קניינית מוגבלת - הוא יכול להיות בתוקף זמן מוגבל, וגם זכותו של בעל הפטנט לעניין גבולות השימוש בהמצאה המוגנת בפטנט מוגבלת. לצורך השוואה, בקניין מוחשי הבעלות אינה מוגבלת בזמן. אדם יכול להיות בעל מגרש במשך כל חייו.

במדינת ישראל כמו במרבית מדינות העולם פטנט יכול להיות בתוקף עד עשרים שנה מיום בו הוגשה בקשה לפטנט על המצאה זו, ובתנאי שבעל הפטנט שילם את האגרות לעניין זה. יחד עם זאת, לגבי המצאות בתחום התרופות תקופה זו עשויה להיות ארוכה יותר, וזאת בשל ההבנה שגילה המחוקק לכך שזמן הפיתוח של תרופה וקבלת רישיון לשיווקה עשוי להיות ארוך, דבר שמשאיר בידי בעל ההמצאה זמן קצר מדי ליהנות מפירות המצאתו.

המצאה כשירת פטנט

מעניין, אבל למרות שחוק הפטנטים בישראל  ובמרבית מדינות העולם דן בהמצאות, החוק אינו מגדיר מהי המצאה, אלא מסתפק בהגדרה מהי המצאה כשירת פטנט. על מנת להקל על הקורא, נסתפק בהגדרה קונצפטואלית: המצאה היא רכיב, מכונה, תרכובת, תהליך או אפילו שימוש, שהוא חדשני ופרי יצירתו של אדם. ואפשר גם להסתפק בהגדרה אחרת: בנושאי טכנולוגיה המצאה היא פתרון חדשני ולא מובן מאליו לבעיה טכנולוגית.

לפי החוק הישראלי המצאה כשירת פטנט היא המצאה בכל תחום טכנולוגי, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית.

מספר קריטריונים לבחינת כשירותה של המצאה לקבל פטנט הינם די ברורים: תחום טכנולוגי, מבחן התועלת והשימוש התעשייתי. מכניקה הינו תחום טכנולוגי, אלקטרוניקה, כימיה וביולוגיה הם תחומים טכנולוגיים. לעומת זאת אמנות אינה תחום טכנולוגי. מנגנון לקילוף תפוחי אדמה למשל עשוי לקבל פטנט אם עמד בשאר הקריטריונים שהוזכרו לעיל, אבל מחזה לא יוכל לקבל הגנת פטנט, אלא הגנת זכויות יוצרים בלבד. מנגנון לקילוף תפוחי אדמה ניתן לשימוש תעשייתי, ולכן הוא עונה גם על הקריטריון הזה.

קריטריון החידוש

החוק הישראלי מגדיר המצאה חדשה כהמצאה שלא התפרסמה ברבים לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה.

מבחן החידוש הינו פשוט יחסית: אם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, וגם נתן להמצאתו פומבי, הרי שעבור צד ג' שמנסה לקבל פטנט על אותה המצאה היא כבר אינה חדשה. יש לשים לב שעל הפרסומים להיות ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע ממוצע יוכל לבצעה. למשל, גם אם פורסם שמאן דהוא המציא מנגנון לקילוף תפוחי אדמה, אבל פרטי המנגנון לא פורסמו ברבים, אין בפרסום בכדי לשלול ממישהו אחר לקבל פטנט על אותו מנגנון לקילוף תפוחי אדמה.

נושא החידוש עלה בפסק הדין Hughes Aircraft 345/87 נ' מדינת ישראל. בפסק דין זה אמר כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז): "כלל ראשון הוא, כי על מנת להוכיח פרסום קודם אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את ההמצאה כולה ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים, לגיבושה של תמונה כוללת אחת ---"

התקדמות המצאתית

 התקדמות המצאתית מוגדרת בחוק כהתקדמות שאינה מובנת מאליה לאיש מקצוע ממוצע על סמך פרסומים שראו אור לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט. לעומת מבחן החידוש, מבחן ההתקדמות ההמצאתית אינו פשוט, שכן ההגדרה מהו איש מקצוע "ממוצע" הינה יותר סובייקטיבית מאשר אובייקטיבית. אבל הממציא בכל זאת צריך לשאול את עצמו את השאלה האם בהמצאה שלו יש משום ניצוץ המצאתי. המצאה אינה חייבת להיות גאונית, אבל היא בכל זאת חייבת להכיל אלמנט שאינו מובן מאליו.

ומהו המובן מאליו? למשל, בימינו עכבר של מחשב הינו דבר מובן מאליו, אבל בשנת 1963, היה בהמצאה הזו משום התקדמות המצאתית. לפיכך בעת בחינת כשירותה של המצאה לקבלת פטנט נוהגים להתייחס לפרסומים הכי קרובים לנושא ההמצאה כמתארים את המובן מאליו, ומידת ההתקדמות ההמצאתית נאמדת לפי ההבדל בין ההמצאה לפרסומים אלה. אגב, הפטנט הראשון על עכבר מחשב הוא משנת 1970 ומספרו 3,541,541 US.

במשך השנים התגבשו מספר מבחנים ודוקטרינות בעניין הבחינה להתקדמות המצאתית. אחת הדרכים המקובלות לבחינת ההתקדמות ההמצאתית היא כדלקמן: תחילה מבצעים חיפוש לאיתור הפרסומים הכי קרובים לנושא ההמצאה. אם נמצא פרסום המתאר את ההמצאה במלואה, זה מעיד על כך שהיא אינה חדשה, ולכן יש בכך בכדי לשלול את הפטנטביליות שלה. בהנחה שלא נמצא פרסום שמתאר את ההמצאה, אבל נמצאו פרסומים שונים באותו נושא כך שכל פרסום מתאר חלק אחר של ההמצאה ומצירופם ניתן להגיע להמצאה, היא עשויה להיחשב למובנת מאליה אם איש מקצוע שהיה מודע לפרסומים אלה היה יכול לעשות את הצעד הנוסף ולחבר את החלקים ולקבל את ההמצאה, דבר ששולל מההמצאה את ה"ניצוץ המצאתי".

באם המצאה נדחית על ידי בוחן הפטנטים כמובנת מאליה על סמך איחוד של מספר פרסומים, הממציא צריך לחפש נימוקים מדוע הצירוף של הפרסומים אינו מובן מאליו לאיש מקצוע "ממוצע" כלשון החוק הישראלי (או a person having ordinary skill in the art, כלשון החוק האמריקני). למשל, אין מוטיבציה לחבר בין הפרסומים בגלל שהם שייכים לתחומים טכנולוגיים שאין זיקה ביניהם, או שהאפשרות שהחיבור ביניהם לא הועלתה בעבר אפילו ברמז. הוא יכול להעלות גם טיעון על קבילותו של פרסום שמצא הבוחן מהסיבה שאין בו תיאור מפורט (כאמור, על מנת שפרסום יהיה קביל הוא צריך להיות בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעו). או למשל אם הבוחן צירף ארבעה פרסומים או יותר על מנת להרכיב את ההמצאה, ניתן לטעון שריבוי הפרסומים שיש לחבר על מנת להגיע להמצאה מעיד על כך שהיא אינה מובנת מאליה (לאיש המקצוע הממוצע). אם צירוף הפרסומים מניב תוצאה אחרת מההמצאה הנתבעת, יש סיכוי זה ישמיט את הקרקע לטענותיו של בוחן הפטנטים. ניתן לשלול פרסום גם בגלל שהוא ישן ולא מומש לעולם, ועוד ועוד ועוד.

ההתמודדות עם השגות הבוחן לגבי התקדמות המצאתית הוא נושא מורכב. ברשימה זו נגענו רק בקצה-קצהו של הנושא.  

מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים 

קרא עוד  

מדריך לרישום פטנט

מדריך לרישום פטנטים, רישום פטנט, "פטנט בינלאומי", ארה"ב, באירופה, על, רעיון, זמני, פרוביזורי, אגרות, תהליך רישום פטנט, כיצד רושמים.

מאמר זה הינו מפורט. לקוראים שזו היכרותם הראשונה עם תחום הפטנטים כדאי לקרוא תחילה את המאמר פטנטים - צעדים ראשונים

מהו פטנט

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים.

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. ומאחר ובישראל הממציא הראשון נחשב למי שהגיש ראשון את בקשה לפטנט על ההמצאה, הרי שככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.

בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.

הזכויות שמעניק פטנט

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט. "ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:

(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר, שהוא הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שקיבלה פטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר. 

הקריטריונים לקבלת פטנט

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
  • התקדמות המצאתית. על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.
  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
  • על ההמצאה להיות מועילה.
  • על ההמצאה להיות שימושית.


חיפוש פטנטים וידע קודם - בדיקה האם ההמצאה חדשה

מנועי החיפוש הזמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט, כמו Google ו- Yahoo, מאפשרים חיפוש מידע באמצעות מילות מפתח. כמו כן אפשר וכדאי לחפש גם במאגרי נתונים של פטנטים, שכן סביר שאם מישהו הקדים והמציא את ההמצאה והוא רואה בה ערך כלכלי, הוא כנראה הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה.

עלויות רישום פטנט

מאחר והתחום משיק למשפט, יש מי שיחשוב שרישום פטנט אינו זול, בייחוד עבור הממציא הפרטי. מצד שני יכול להיות שביחס לתועלת שתהיה מהפטנט, מה שנראה על פניו כיקר, יתגלה בסופו של דבר כמחיר מציאה. ואופן כללי, לאחרונה מתפשטת התופעה של "ציידי פטנטים", כלומר גופים עיסקיים המוכנים לקנות פטנטים או לתווך בין בעל פטנט לקונים פוטנציאליים.

אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה לכתוב מפרט של בקשה לפטנט. אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה להגיש בקשה לפטנט במדינה מסויימת. אבל קשה לענות כמה בדיוק זה עשוי לעלות בהמשך. הדבר תלוי במספר דוחות הבחינה עליהם יצטרך להשיב בעל הבקשה. 

עריכת הבקשה לפטנט

למרות שחוקי הפטנטים שונים ממדינה למדינה, בכל זאת התגבש פורמט שמקובל בשינויים אלה או אחרים בכל המדינות. 

באילו מדינות כדאי להגיש בקשה לפטנט?

הבעיה במתן תשובה לשאלה זו היא שחלק נכבד מההוצאות על קבלת פטנט הן בשלב שאין אינדיקציה לגבי הסיכויים של המצאה לקבל פטנט, ולכן ההחלטה היכן להגיש ובאיזה מסלול לבחור הינה קשה, ותלויה בשיקולי תקציב.

התחנות בדרך לקבלת פטנט

  • תחילה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה העל ההמצאה החליט להגיש בקשה לפטנט. יש לעשות זאת בצורה שנקבעה על ידי אותה רשות, כלומר על ידי הטפסים המתאימים, תשלום אגרה, וכו'.
     
  • לאחר מספר שבועות מתקבל אישור הגשה הכולל בין היתר את מספר הבקשה לפטנט, פרטי בעל הבקשה, הממציא, וכו'.
     
  • לאחר פרק זמן של לפחות שנה, ובדרך כלל אפילו מספר שנים, רשות הפטנטים אליה הוגשה הבקשה לפטנט חוזרת אל מבקש הבקשה עם דו"ח בחינה, כלומר דו"ח המפרט מדוע הרשות מסרבת להעניק פטנט. דו"ח בחינה נקרא על ידי רשות הפטנטים בישראל "ליקויים בבקשת פטנט", ואילו במקומות אחרים בעולם השתרש המונח "Office Action". הדו"ח מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות בבקשה לפטנט אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט שקבע החוק, ובמידת הצורך מצביע על ליקויים פורמליסטים.
     
  • על מבקש בקשה לפטנט לענות לדו"ח הבחינה תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקרים כאלה, ובתוך פרק הזמן שנקבע על ידי רשות הפטנטים באותה מדינה.
     
  • אם רשות הפטנטים מקבלת את הטיעונים שהועלו במענה לדו"ח הבחינה, לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם רשות הפטנטים עדיין מסרבת להעניק פטנט למרות נימוקי בעל הבקשה לפטנט, היא מסבירה את הסיבות לכך. במקרה זה בדרך כלל מותר לענות לדו"ח הבחינה החדש. במקרים בהם מגיעים לשוקת שבורה, כלומר רשות הפטנט מסרבת להעניק פטנט, ואילו מבקש הבקשה לפטנט בדיעה שהחלטת הרשות אינה מוצדקת,  מבקש הבקשה יכול לנקוט בהליכים של ערעור.
     
  • לאחר קבלת פטנט, יש לשלם דמי חידוש כל כמה שנים. אי תשלום דמי החידוש במועד עשוי לגרום לביטול הפטנט. פטנט יכול להיות בתוקף עד 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט. יחד עם זאת, בתחומי פרמצבטיקה ניתן להאריך תוקף פטנט בישראל לחמש שנים נוספות.

רישום פטנטים בישראל

מבחינה פורמאלית, בקשה לפטנט בישראל דומה לבקשה לפטנט בכל מקום בעולם, למעט מספר נקודות:

  • הדף האחרון של פירוט הבקשה הינו דף התביעות. כלומר, פרק ה- ABSTRACT שבמדינות אחרות נהוג להיות הדף האחרון של הפירוט צריך להיות מושמט.
  • בעל הבקשה או בא כוחו המשפטי צריך לחתום בסוף התביעות.
  • יש לרשום את שם בעל הבקשה לפטנט בראש כל גיליון שרטוטים.
  • יש לצרף מדיה מגנטית (CD) שעליה הפירוט של הבקשה לפטנט (תיאור, תביעות ושרטוטים).

לפירוט הבקשה לפטנט יש לצרף טופס בקשה לפטנט, שניתן להשיגו באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כמו כן, יש לצרף קבלה על התשלום של האגרות לעניין זה.

רישום פטנטים בארה"ב

השוק האמריקאי קורץ להרבה ממציאים. מצד אחד מדובר בשוק ענק, ומצד שני העלות היחסית לקבלת פטנט אמריקאי נמוכה יותר בהשוואה לעלות של קבלת פטנט אירופי.

הגוף הממונה על רישום פטנטים בארה"ב הינו ה-USPTO, ראשי התיבות של US Patent and trademark Office. הבוחן האמריקאי ידוע כפורמליסט, ותוך כדי ההתדיינות עימו לפעמים נדמה שמרוב כללים לא רואים את ההמצאה.

יחד עם זאת במשרד הפטנטים האמריקאי התיקים מתנהלים בשקיפות מלאה, ומרגע שדבר הגשת הפטנט התפרסמה (18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט), התיק פתוח בפני הציבור, ונגיש באמצעות האינטרנט.

אתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי מכיל גם מנוע חיפוש.

בקשות ארעיות (פרוביזוריות)

ארה"ב מאפשרת הליך מקדים ופחות פורמאלי שמאפשר למבקש בקשה לפטנט לקבל זכות בכורה עוד לפני הגשת הבקשה ה"קבועה" לפטנט. האגרה מאוד זולה (כ- $100), והיא מעניקה לבעל הבקשה הארעית זכות להגיש את הבקשה "הקבועה" לפטנט בתוך שנה.

UTILITY MODEL

מעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?

 ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").

זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.

התהליך לקבלת Utility Model  הינו פשוט לוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.

בארצות מסוימות Utility Model  יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.

אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).

רישום פטנטים באירופה

גם השוק האירופי קורץ להרבה ממציאים, אולם העלויות הגבוהות בקבלת פטנט אירופי מרתיעה חלק מהממציאים. יחד עם זאת, למרות המחיר הגבוה, אם מחלקים את העלות בין מספר המדינות, העלות למדינה אינה כה גבוהה כפי שזה נראה במבט ראשון.

הגוף הממונה על הענקת פטנטים אירופים הוא ה- EPO, ראשי התיבות של  European Patent Office. זה גוף איזורי הפועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית. יחד עם זאת, אין קשר בין האמנה האירופית המאגדת את מדינות אירופה לגוש כלכלי אחד, לבין אמנת הפטנטים האירופית. בנוסף לגוף האיזורי, בכל מדינה ממדינות אירופה יש רשות פטנטים עצמאית. על מנת להחיל פטנט אירופי שנתקבל על ידי משרד הפטנטים האירופי במדינה החתומה על אמנת הפטנטים האירופית, יש הליך פרוצדוראלי בלבד, אבל לא תהליך בחינה. לכן, במקום להתדיין עם הבוחן בכל מדינה ומדינה ממדינות אירופה, המסלול האירופי מאפשר להתדיין עם בוחן אחד, בשפה אחת (אנגלית, צרפתית או גרמנית), ולאחר מכן להחיל את הפטנט על המדינות המעניינות את הממציא מבין המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית.

אמנת פאריס

אמנת פאריס. אמנה זו קובעת שזכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

אמנת ה- PCT ובקשה בינלאומית לפטנט

ראשית נקדים ונאמר שאין דבר כזה שנקרא "פטנט בינלאומי" ו"פטנט עולמי". פטנט מוענק על ידי מדינה, והוא תקף רק למדינה הזו. יחד עם זאת יש שיתוף פעולה בענייני פטנטים בין מדינות, והאמנה שמרבית המדינות חתומות עליה ומחוייבות לה הינה אמנת ה- PCT.

PCT הוא ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty. האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

דו"חות בחינה

דו"ח הבחינה מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט. אדם שאינו מכיר את הנהלים לקבלת פטנט עשוי לקבל רגליים קרות די מהר, וללא הצדקה. כדאי לזכור שרק מספר מזערי של בקשות לפטנט זוכות לקבל פטנט במצב שהוגשו. בדרך כלל פטנט מתקבל לאחר דיאלוג בין מבקש בקשה או נציגו לבין בוחן הפטנטים. במהלך אותו דיאלוג מבקש הבקשה עשוי לשנות את התביעות (שהן החלק של הפירוט בו מבקש בקשה לפטנט מגדיר את הבעלות אותה הוא מבקש מהמדינה) על מנת להביאן למצב כזה שיתגברו על השגות הבוחן.

כדאי לזכור שהכלים בהם בוחנים האם ראויה ההמצאה לקבל פטנט, כמו למשל מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, הינם זרים לרוב מבקשי הבקשות לפטנט, ולכן ההתמודדות עם דו"ח בחינה הינה בדרך כלל עניין לבעלי מקצוע בתחום, כלומר עורכי פטנטים. כמו כן על מבקש בקשה לפטנט להיות מוכן לכך שהבוחן לא יקבל את נימוקיו, ולא מן הנמנע שיהיו לדיאלוג עם הבוחן מספר סבבים במהלכן מבקש הבקשה יתקן את התביעות ולפעמים אפילו את פירוט הבקשה, ואילו הבוחן יבחן את הבקשה מחדש לאור התיקונים. פגישה עם הבוחן עשויה לצמצם את מספר הסבבים, ובכך את ההוצאה של מבקש הבקשה לפטנט.

הזמן בו מבקש בקשה לפטנט יכול להשיב על דו"ח הבחינה מוגבל. לא השיב מבקש הבקשה לפטנט על הדו"ח, הוא יצטרך לשלם קנס על כל חודש איחור. לא השיב מבקש הבקשה בפרק זמן הקבוע בחוק, בקשתו לפטנט עשויה להתבטל.

הודעה לפני קיבול (בישראל)

סוף סוף הגיע הרגע המיוחל, ומבקש בקשה לפטנט מקבל "הודעה לפני קיבול הבקשה". פירוש הדבר כי הבחינה הסתיימה בהצלחה, ורשות הפטנטים מצאה את ההמצאה פטנטבילית, כלומר עונה על הקריטריונים שקבע החוק לעניין זה. אלא שזה עדיין לא הסוף. הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים לאחר כשלושה חודשים מתאריך ההודעה, ותעמוד לעיון הציבור במשך 3 חודשים. במידה ולא יהיה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם יהיה ערעור, המערער יצטרך להגיש את הנימוקים שלו לרשם, ולבעל הבקשה לפטנט תהיה הזכות להשיב. לאחר מכן הנושא יידון בפני רשם הפטנטים.

הענקת הפטנט

נניח שגם את המכשול הזה עברנו, ולא היה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי מקבל הבקשה יקבל את הפטנט. לאחר הענקת הפטנט, בעל הפטנט יקבל לכתובתו את תעודת הפטנט.

זהירות!!! בישראל פטנט שמתקבל תקף ל- 3 חודשים. על מנת להאריך את תוקפו יש לשלם בתוך שלושת החודשים האלה אגרה המאריכה את תוקף הפטנט. 

מה הלאה

לאחר קבלת פטנט ניתן לממש את הבלעדיות על המצאה המוגנת בפטנט באמצעות דרישה מהמפרים להפסיק את השימוש בהמצאה נשוא הפטנט. במידה והמפרים לא יעתרו, בעל הפטנט יכול לפנות לסעד משפטי. אם הפטנט ניתן על נדבך חשוב בטכנולוגיה בה מתמחה החברה בעלת הפטנט, החברה עשויה להוציא מן המשחק את המוצר של המתחרים, או לפחות להסיר מהחברה איום בתביעה על הפרת הפטנטים מצד המתחרים. הרשימה פטנטים בשדה הקרב העיסקי מרחיבה בנושא. 

ועוד כמה עצות להמשך הדרך

  • פטנט הינו רק צורה אחת של קניין רוחני, ויש צורות נוספות להגנה על רעיונות, כגון מדגמים רשומים וסימני מסחר.
     
  • עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
     
  • פטנט הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
     
  • גם אם מוצר מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר לא מפר פטנטים אחרים.
     
  • מטרת פטנט אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.


קרא עוד  

עשר הנקודות שכדאי לדעת

עשר נקודות ראשונות שמומלץ לדעת לפני שמתחילים ברישום פטנט

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל יון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

קרא עוד