אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

כל מדינה, בהיותה ישות ריבונית, רשאית לקבוע את החוקים לפיהם יתנהל בתחומה נושא הקניין הרוחני, ופטנטים בכלל זה. כפועל יוצא מזה לפטנט יש אפקטיביות רק בתחומי המדינה בה הוא ניתן. יחד עם זאת, מאחר והמצאה הינה בעלת אופי רוחני (בניגוד לאופי מוחשי), ובשל כך ניתנת להעתקה בקלות, קיים צורך בשיתוף פעולה בינלאומי על מנת לעזור לבעל המצאה לממש את בעלותו על המצאה גם מחוץ לתחומי מדינתו. לצורך זה נחתמו מספר אמנות בינלאומיות אשר מסדירות נושאים בענייני קניין רוחני מהבחינה הבין-טריטוריאלית. האמנה הידועה ביותר בנושא זה הינה אמנת פאריס.


הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

אמנת פאריס


אמנת פאריס נחתמה לראשונה ב- 20 במרץ 1883 ומאז היא עברה מספר שינויים, אבל העקרונות שנקבעו בה שרירים וקיימים עד היום. למרות שרוב מדינות העולם חתומות על אמנה זו, עדיין קיימת מדינה אחת חשובה שלא חתומה על האמנה, והיא טייוואן. ישראל חתמה על אמנת פאריס בשנת 1950.

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני ככלל, ובתחום הפטנטים בפרט: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיף חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניק לפטנט. בסעיף אחר נקבע שזכותו של ממציא ששמו יופיע על מסמך הפטנט בתור הממציא.

אמנת פאריס מוצגת לציבור הרחב באתר האינטרנט של האיגוד העולמי לקניין רוחני בכתובת הבאה:

The Paris Convention

אמנת ה- PCT


אמנת ה- PCT, ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, היא אמנה חדשה יחסית. היא נחתמה בשנת 1970, ונכון להיום חתומות עליה 124 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1996. האמנה מנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO. בישראל קיימת מחלקה מיוחדת המסונפת למשרד רשם הפטנטים בירושלים, והיא מטפלת בנושא האמנה בישראל.

בעיקרון, האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

נחזור לרגע לאמנת פאריס. אחד הסעיפים החשובים באמנת פאריס מדבר על שמירת זכות הבכורה למשך שנה. במשך שנה מתאריך הבכורה יכול בעל ההמצאה להגיש בקשות מקבילות לאותה המצאה בכל אחת ממדינות האיגוד, ולצורך בחינת הפטנטביליות של ההמצאה יראו את תאריך ההגשה הראשון כתאריך ההגשה של הבקשה בכל מדינה אחרת של האיגוד. אלא ששנה זה זמן קצר לקבל החלטות לאור העובדה שהזמן הלוקח להפיק את דו"ח הבחינה הראשון במדינה כלשהי הינו גדול משנה. לכן בהיעדר אינדיקציה לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, בעל ההמצאה עומד בפני סימן שאלה לגבי נושא הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות, במיוחד לאור העובדה שהדבר כרוך בהוצאה גדולה. כאמור, אמנת ה- PCT באה לעזרת בעל ההמצאה בהאריכה את הזכות להגיש בקשה מקבילה לפטנט על אותה המצאה עד ל- 30 חודש מתאריך הבכורה. 

ניתן להתחיל תהליך לקבלת פטנט גם באמצעות בקשה בינלאומית, ותאריך הגשת הבקשה הבינלאומית יחשב לתאריך הבכורה. אפשר גם להגיש תחילה בקשה לאומית, כמו למשל בקשת פטנט ישראלית, ובתוך 12 חודשים מתאריך הבכורה להגיש בקשת פטנט בינלאומית. נקודה חשובה נוספת היא האפשרות להגיש בקשה בינלאומית לפטנט על סמך תאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית לפטנט (Provisional Application).

בחינת בקשה לפטנט, בין אם היא בקשה לאומית ובין אם היא בקשה בינלאומית, נעשית בשני שלבים: שלב החיפוש ושלב הבחינה. בשלב החיפוש מחפשים פרסומים קרובים לנושא ההמצאה. החיפוש נעשה בדרך כלל על ידי צוות שמתמחה בנושא זה. השלב השני הוא שלב הבחינה, בו הבוחן מקבל לידיו את הפרסומים שנמצאו בחיפוש, ונותן את חוות דעתו לגבי הפטנטיביליות של ההמצאה לאור פרסומים אלה. במידה והבוחן החליט לדחות את התביעות, כולן או מקצתן, בעל ההמצאה רשאי לשנותם, בדרך כלל על ידי צמצום רוחב ההגנה של התביעות, ולהגיש את התביעות המתוקנות לבחינה חוזרת. תהליך זה יכול להמשך עד לקבלת הפטנט, או עד לרגע שבעל ההמצאה מוותר על המשך ההליכים, בדרך כלל בגלל ששוכנע שהמצאתו אינה פטנטבילית.

את ההליך הבינלאומי ניתן לחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב החיפוש, כלומר השלב בו נערך חיפוש חומר רלוונטי להמצאה. שלב זה נקרא גם Chapter I, כלומר פרק ראשון. שלב זה הוא חובה בכל הליך PCT, כלומר בעד תשלום האגרה בעל ההמצאה יקבל את דו"ח חיפוש הפטנטים. 

השלב השני הוא שלב הבחינה, בה נבחנת החדשנות, ההתקדמות האמצאתית, והישימות התעשייתית של הבקשה הבינלאומית לפטנט. השלב השני נקרא Chapter II. שלב זה אינו חובה, אבל אם בעל ההמצאה מבקש לבצע את הבחינה, עליו לשלם אגרה מתאימה.

בבקשת PCT המבקש יכול להחליט איזו רשות תבצע את החיפוש ותבחן את הבחינה: האמריקאית או האירופית. בין אם יבחר המבקש באופציה הראשונה ובין אם יבחן באופציה השניה, עדיין החיפוש והבחינה יהיו איכותיים, שכן הם מתבצעים על ידי רשויות שהבחינה שלהם נחשבת בקרב בעלי המקצוע לאיכותית. מבחינת העלות, בחירת רשות החיפוש האירופית כרוכה באגרה גבוהה יותר בכ- $700 מהאופציה האמריקנית.

השלב השלישי הוא השלב הלאומי, כלומר השלב בו בעל ההמצאה מגיש את הבקשה לפטנט במדינות בהן הוא חפץ לקבל פטנט. שלב זה נקרא National phase. השלב הראשון הוא הכרחי, שאר השלבים הם אופציונליים, כלומר ניתנים לשיקול דעתו של בעל ההמצאה. בעל ההמצאה יכול לגשת לשלב הלאומי בלי בחינה, והוא יכול גם להחליט לזנוח את הבקשה הבינלאומית ולא להגיש בקשות מקבילות באף מדינה.

מבחינת התאריכים הליך הבחינה של בקשות PCT אינו גמיש, דבר הפועל דווקא לטובתו של בעל ההמצאה, שכן הוא מחייב את רשויות ה- PCT לעמוד בלוח הזמנים. לפיכך מי שבחר במסלול ה- PCT מקבל דו"ח חיפוש איכותי בתוך שנה וחצי מתאריך הבכורה.

לאחרונה שונתה אמנת ה- PCT, והיום מונפק דו"ח בחינה יחד עם דו"ח חיפוש, וללא אגרה נוספת. דו"ח החיפוש מפורסם לציבור הרחב.

נקודות הציון בהליך ה- PCT הן כדלקמן:

12 חודשים מתאריך הבכורה: בעל המצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט על ההמצאה לא יאוחר מ- 12 חודשים מתאריך הבכורה. כאמור, גם תאריך בכורה שנקבע באמצעות בקשה ארעית בארה"ב הינו קביל בבקשת PCT.

16 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT אמורה לסיים עד תאריך זה את החיפוש ולהעמיד את תוצאותיו לרשות המבקש. הדו"ח כולל גם בחינה. מבחינתו של בעל ההמצאה דו"ח החיפוש והבחינה הינו כלי חשוב מאוד שכן לעיתים זו האינדיקציה הראשונה שיש לו מרשות פטנטים מוכרת לגבי הסיכויים של הבקשה לפטנט לקבל פטנט, והאינדיקציה מתרחשת בתקופה שיש לו עדיין זכות להגיש בקשות לפטנט המסתמכות על אותו תאריך בכורה במדינות נוספות.  

18 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT מפרסמת את הבקשה הבינלאומית לפטנט ככתבה וכלשונה.

עד 30 חודשים מתאריך הבכורה: לידי בעל ההמצאה עומדת הזכות להגיש בקשות נוספות לפטנט על ההמצאה במדינות אחרות. שלב זה נקרא "השלב הלאומי". בעל הבקשה יכול להציג בפני הרשות הלאומית הבוחנת את הפטנט את תוצאות הבחינה הבינלאומית, דבר שמהווה המלצה לגבי הפטנטביליות של התביעות. מאחר והבחינה נעשית על ידי גוף אמריקאי או על ידי גוף אירופי, הסיכויים לאימוץ תוצאות הבחינה הבינלאומית בארה"ב או באירופה בהתאמה הינם גבוהים. היום ניתן לבקש שרשות חיפוש והבחינה תהיה הרשות הישראלית. לאחר תום 30 החודשים, לא יהיה טעם להגיש בקשות מקבילות שכן דבר ההמצאה כבר פורסם על ידי רשות ה- PCT, ואף אמנה לא שומרת לו את זכות הבכורה לאחר תאריך זה.

עד 31 חודשים מתאריך הבכורה: יש מדינות, כגון מדינות אירופה, שבהן הירידה לשלב הלאומי ניתנת להיעשות עד 31 חודשים. יש כמובן לברר נקודה זו לגופה, שכן לעיתים חלים שינויים.

אמנת ה- PCT היא אמנה חדשה, ובשל כך עוברת שינויים והתאמות מדי פעם בפעם. לפיכך יש לסייג את הדברים הנאמרים כאן, ולזכור שלמרות שהיו נכונים בעת כתיבתם, יתכן שבשעה שיקראו יהיה לא נכונים או שילקו בחוסר דיוק. במיוחד יש לסייג את נושא שמירת זכות הבכורה עד 30 חודשים. נכון ליום 01/01/2005 במדינות הבאות זכות הבכורה מוארכת ל- 30 חודש רק באם המבקש הגיש בקשת בחינה בתוך 19 חודשים מתאריך הבכורה: שוויץ, פינלנד, לוקסמבורג, שבדיה, טנזניה, אוגנדה, וזמביה. יחד עם זאת לגבי המדינות האירופיות ניתן לעקוף את המכשול מאחר וכל המדינות האירופיות שצוינו חתומות על האמנה האירופית.

אמנת ה- PCT מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:
 

The Patent Cooperation Treaty

אמנת הפטנטים האירופית –  European Patent Convention

אמנת הפטנטים האירופית נחתמה ב- 5 באוקטובר 1973 במינכן שבגרמניה. אמנת הפטנטים האירופית הינה נפרדת מהאמנה האירופית. למעשה יש מדינות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית, אבל לא חתומות על האמנה האירופית, כמו למשל שוויץ, טורקיה, בולגריה ורומניה.

בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Organization, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופי. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות או כל הבקשה לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על האמנה, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד בשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

תהליך קבלת פטנט אירופי מתחיל בהגשת בקשה לפטנט במשרד הפטנטים האירופי. בשלב הראשון נעשה סקר פטנטים ופרסומים אחרים בנושאי ההמצאה. דו"ח החיפוש נמסר לידיו של מבקש הפטנט. השלב הבא הוא פרסום תוכן הבקשה לפטנט. לאחר מכן הבקשה נבחנת. עם קבלת הפטנט בעל ההמצאה מתבקש לשלם אגרות תרגום התביעות לשתי השפות הרשמיות האחרות (השפות הרשמיות של אמנת הפטנטים האירופית הם אנגלית, צרפתית וגרמנית). בשלב זה בעל הפטנט האירופי יכול להגיש בקשות לפטנט במדינות החתומות על האמנה. חשוב להדגיש שעם פרסום קבלת פטנט אירופי, לציבור יש זכות לערער על דבר הענקתו במשך תשעה חודשים מתאריך פרסום הפטנט.
 
אמנת הפטנטים האירופית מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:

The European Patent Convention


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

אסטרטגיות ניהול תיקי פטנטים

אסטרטגיות לניהול תיקי פטנטים, פורטפוליו, פטנט, בקשה פרוביזיונאלית, בקשה בינלאומית, PCT, יוטיליטי מודל, Utility model

מהי אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים

אילו היתה אופציה לקבל פטנט בינלאומי, בוודאי שלא היה צורך באסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים. אלא שלמרות שיש ארגון עולמי לקנין רוחני, עדיין אין הסכמה של המדינות החברות בו על פטנט בינלאומי, וכל מדינה מנהלת את מדיניות הפטנטים שלה בצורה עצמאית. לכן, אסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים הינה חיונית. אסטרטגיה נכונה תאפשר התמקדות בארצות בהן יש לחברה עיסקית אינטרס כלכלי, וכן תקטין את העלויות הכרוכות בניהול תיקי פטנטים.

האינטרס של חברה עיסקית שונה ממדינה למדינה. חברת טכנולוגיה עילית למשל עשויה להיות מעוניינת יותר בשווקים של מדינות מפותחות, בעוד שחברת מזון עשויה למצוא עניין גם בשווקים של מדינות מתפתחות. לכן, חברה המחזיקה מלאי גדול של פטנטים חייבת מדיניות לגבי הפורטפוליו שלה. אלא שמדיניות הינו מונח מופשט, וכאשר באים לממש את המדיניות, קשה להגיע לתוצאה שניתנת למדידה.

הגישה שאנו מציגים להלן הינה יותר פרקטית. היא מגדירה בצורה אמפירית את המטרה: הגנה מקסימאלית במחיר הנמוך ביותר, וזאת לאור העדפות החברה הנובעות משיקולים מסחריים. לזה אנחנו קוראים "אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים".

חוזק תיק של פטנט

נדגיש שפטנט רשום עדיין אינו סוף פסוק, שכן ניתן לערער על קבילותו בבית המשפט. אבל, פטנט רשום מעיד על כך שההמצאה עמדה בדרישות החוק באותה מדינה, ולכן הסבירות שמישהו יערער על קבילותו נמוכה, ואם מאן דהוא בכל זאת יערער על קבילותה, עדיין הסיכוי שיצליח הינו נמוך. לכן, אחד הגורמים הנלקחים בחשבון בתכנון אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים הינו חוזקו של תיק הפטנט במדינה מסוימת. אם למשל נעניק לפטנט רשום חוזק של 95%, הרי שלבקשה לפטנט ניתן להעניק חוזק של 20% בעת הגשת הבקשה למשרד הפטנטים באותה מדינה, ולאחר כשמתקבל דו"ח הבחינה הראשון ממנו ניתן להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט, ניתן להגדיל את הסיכויים ל- 60% למשל, תלוי במקרה כמובן.

לאחר שהתוודענו למדד החוזק של תיק של פטנט, הבה נתוודע לצורות אחרות של הגנות על המצאה. ובכן, יש צורות הגנה אחרות שנותנות לבעל ההמצאה אופציה לממש את זכותו לסיים את ההליכים לאחר מכן. יש היגיון רב בצורת הגנה כזו, שכן למרות מלחמות הפטנטים שעולות לאחרונה לכותרות, רוב תיקי הפטנטים בכל זאת לא מגיעים לבית משפט, שכן האיום בהליך משפטי עושה את שלו.

כמו כן, לכל פטנט יש תקופה מקסימלית שבה הוא יכול להיות בתוקף. לכן, בתכנון אסטרטגיית פטנטים יש לקחת בחשבון גם נתון זה.

צורות ההגנה העיקריות על המצאה

פטנט, שהינו הצורה הגבוהה ביותר של ההגנה. הוא מעניק הגנה לפרק זמן של כ- 17 שנים. למעשה מדובר בתקופת הגנה של 20 שנים מיום הגשת בקשה לפטנט, אלא שתהליכי ההתדיינות עם הבוחן עד לקבלת הפטנט המיוחל עשויים להימשך שלוש שנים ולפעמים אף יותר, ולכן ניתן להעריך את התקופה בכ- 17 שנים החל מהשנה השלישית.

יוטיליטי מודל, שיש הקוראים לו גם "פטנט חידוש". מדובר במעין הצהרת כוונות על הנכונות להיכנס להליך משפטי עם כל מי שעושה שימוש בהמצאה המתוארת בפטנט החידוש. פטנט חידוש אינו נבחן מלבד נושא עמידתו בתנאים הצורניים (פורמאליים). מכאן שבמקומות שבהם צורת הגנה זו מעוגנת בחוק, רשויות הפטנטים לרוב לא מערימות קשיים על קבלתו. יש מקומות בהם ניתנת לציבור אפשרות לערער לפני שהיוטיליטי מודל קובל רישמית. פטנט חידוש נותן הגנה של כעשר שנים, בהתאם למדינה. כלומר, אפקטיביות לזמן קצר יותר מאשר פטנט. במילים אחרות, לבעל פטנט החידוש יש אופציה לתבוע את המפר לכאורה, ובית המשפט הוא שידון האם אכן ההמצאה עומדת בקריטריונים של החוק (למשל התקדמות המצאתית), ובמקרה שהתשובה חיובית הרי שנוצרה הפרה.

בקשה בינלאומית (בקשת PCT), הינה מעין הצהרת כוונות להגיש בקשה לפטנט / יוטיליטי מודל במדינות נוספות. היא יכולה להיות בתוקף במשך 30 חודשים (שנתיים וחצי) מתאריך הבכורה, ובמדינות מסוימות אפילו חודש אחד יותר. בעל בקשה בינלאומית יכול לממש את האופציה להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה שחתומה על האמנה (רוב המדינות חתומות על אמנת ה- PCT, והמדינה החשובה היחידה שלא חתומה היא טאייוואן), אבל מאחר ומדובר באופציה, הוא אינו חייב לעשות זאת.

יש המכנים בקשה בינלאומית בכינוי "פטנט עולמי" או "פטנט בינלאומי". אולם זה לא פטנט בינלאומי ולא פטנט עולמי, ואפילו לא פטנט כלל. זו אופציה להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות.

בקשה פרוביזיונאלית שהיא מעין אופציה להגיש בקשה רגילה לפטנט או פטנט חידוש בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית.

עלות האחזקה של כל אחת מהצורות הנ"ל היא שונה. כמו כן, לכל מדינה יש אגרות שונות לענייני פטנטים, וכמובן שהסוכנים באותה מדינה, כלומר עורכי פטנטים, עשויים לדרוש מחיר שונה עבור שכר טרחתם.

קבלת פטנט ואחזקתו דורשת כמובן תקציב, והתקציב לעולם אינו בלתי מוגבל. אפשר למשל להחליט שהמטרה העיקרית של ההמצאה היא לקבל הגנה בארה"ב, ולשם יופנו 80% מהמשאבים הכספיים, והשאר במדינות אחרות, בהתאם לאינטרס הכלכלי של החברה באותה מדינה.

האם אפשר להכניס את כל הנתונים האלה למבנה מתמטי על מנת לאמוד את הוצאות ההגנה על ההמצאה כפונקציה של הזמן? בוודאי. ואפילו אפשר לשחק עם הפרמטרים על מנת להגיע להחלטה אופטימלית בהתאם לתקציב. אפשר כמובן להציג את הנתונים כגרף של העלויות הצפויות במשך הזמן על אותה המצאה, וכו'.

תכנון ברמה יותר גבוהה מכוון לתת הערכה לגבי חוזק הפורטפוליו של החברה. גם כאן ניתן לבצע כימות של הנתונים. למשל, לכל תיק אפשר להעניק ציון שמתאר את החשיבות של התיק לחברה לפי מדינה. מהשקלול ניתן לקבל ערך שמתאר את חוזק הפורטפוליו של החברה, חוזק הפורטפוליו באזור גיאוגרפי מסוים, וכו''.

אפשר להמשיך ולבצע באותה צורה הערכות גם לגבי הפורטפוליו של המתחרים, שהרי כעבור שנה וחצי מיום הגשת בקשה לפטנט היא מתפרסמת ברבים. מתוך הפרסום ניתן להעריך את חוזקו של כל תיק ותיק, מתי הוא צפוי לקבל תוקף (פטנט), עד כמה הוא משפיע על הפעילות העסקית של החברה, מה נכונותם של המתחרים להיכנס לעימות משפטי, וכן הלאה.


 מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים 

קרא עוד  

להתחיל סטארטאפ במינימום השקעה

יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל סטארטאפ - רישום פטנט !!!


במקום השקעה של אין-ספור שעות עבודה בלי וודאות שאכן תחזיר את עצמה, קיימת דרך זולה הרבה יותר להתחיל במיזם 

על מנת להתחיל בסטארט-אפ נדרשת השקעה. וגם אם ההשקעה אינה תמיד כספית, היא בכל זאת נמדדת בכסף, כי עבודה נמדדת בכסף, וודאי ובוודאי קניית ציוד וחומרים, העסקת עובדים, שכירת מקום, פרסום, וכו'.

אבל יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל את המיזם שלכם - רישום פטנט
 פטנט מעניק בעלות על המצאה אפילו לפני שאב הטיפוס של המוצר קרם עור וגידים, וההוצאה על פטנט הנה זניחה ביחס להוצאה שצפויה לכם על המיזם בהמשך הדרך. בניגוד להשקעה של אין ספור שעות עבודה, הפטנט נותן בידי היזם דריסת רגל בשוק עוד לפני שהשקיע בפיתוח המוצר, ויחד עם זה את הרציונל העיסקי להמשיך את ההשקעה במיזם.

לתאגיד ענק אין בעייה להקצות צוות שיבצע במחיר זול את ההמצאה שלכם. על מנת שהתאגיד יימנע מלעשות זאת צריכים להתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
 

(א) קיומו של פטנט שמגן על הגרעין החדשני של המוצר, עובדה שתמנע מהתאגיד לעשות שימוש בהמצאה מבלי לבקש הסכמה מבעל הפטנט;

(ב) שהמוצר הגיע לדרגת פיתוח כזו שלתאגיד יעלה הרבה יותר לפתח אותו בעצמו.


האסטרטגיה של אדיסון עורכי פטנטים לניהול תיק פטנטים לסטארט-אפ

בעבר נדרשו מספר שנים לקבלת פטנט, אבל היום, בעקבות ההתפתחויות שחלו בענף הפטנטים, ניתן לקבל פטנט במהירות. ההתפתחויות שאנו מדברים עליהם הינם:

ישראל קיבלה מעמד של רשות חיפוש ובחינה מטעם הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, עובדה המעניקה קרדיט לבחינה שנעשתה על ידי רשות הפטנטים הישראלית. 
 

משרד הפטנטים של ארה"ב ורשות הפטנטים הישראלית חתמו על הסכם לפיו רשות הפטנטים הישראלית תחל לפעול כרשות חיפוש ובחינה עבור בקשות פטנטים בינלאומיות שיוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. וגם עובדה זו מעידה על איכות הבחינה הישראלית.
 

נחתמו הסכמים בין ישראל, ארה"ב, אירופה ועוד מדינות לפיו על סמך פטנט או לפחות הסכמה לפטנט ישראלי ניתן לבקש בקשת זירוז במדינות האחרות (ארה"ב, אירופה, וכו'). כלומר, במקום להמתין שנתיים ויותר עד שרשות הבחינה האמריקאית או האירופית יבחנו את הבקשה שלכם לפטנט, הדבר ייעשה בתוך חודשים כשהרוח שנושבת בגב הבוחן במדינות אלה הינו הפטנט שהוענק בישראל.

בהתאם לכך, כדאי לבחון את האסטרטגיה הבאה:

להתחיל את תהליך הפטנט בישראל עם בקשת זירוז. בצורה זו ניתן לקבל הסכמה להענקת פטנט בתוך מספר חודשים. אגב, השיא שלנו היה 9 ימים. אכן כך, הסכמה להענקת פטנט התקבלה בתוך תשעה ימים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט !!!
 

עם קבלת ההסכמה להענקת פטנט מרשות הבחינה הישראלית, לגייס הון ראשוני מ"תנופה" ודומיה על מנת לכסות את ההוצאה הכרוכה ברישום פטנט במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית.
 

ניצול ההון במטרה להמשיך עם בקשות במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית שתעניק שהות של שנתיים וחצי מתאריך הבכורה להגשת בקשות לפטנט במדינות אחרות.

שורת הסיכום: מקסימום תועלת במינימום השקעה

קרא עוד  

מדריך לרישום פטנט

מדריך לרישום פטנטים, רישום פטנט, "פטנט בינלאומי", ארה"ב, באירופה, על, רעיון, זמני, פרוביזורי, אגרות, תהליך רישום פטנט, כיצד רושמים.

מאמר זה הינו מפורט. לקוראים שזו היכרותם הראשונה עם תחום הפטנטים כדאי לקרוא תחילה את המאמר פטנטים - צעדים ראשונים

מהו פטנט

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים.

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. ומאחר ובישראל הממציא הראשון נחשב למי שהגיש ראשון את בקשה לפטנט על ההמצאה, הרי שככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.

בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.

הזכויות שמעניק פטנט

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט. "ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:

(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר, שהוא הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שקיבלה פטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר. 

הקריטריונים לקבלת פטנט

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
  • התקדמות המצאתית. על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.
  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
  • על ההמצאה להיות מועילה.
  • על ההמצאה להיות שימושית.


חיפוש פטנטים וידע קודם - בדיקה האם ההמצאה חדשה

מנועי החיפוש הזמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט, כמו Google ו- Yahoo, מאפשרים חיפוש מידע באמצעות מילות מפתח. כמו כן אפשר וכדאי לחפש גם במאגרי נתונים של פטנטים, שכן סביר שאם מישהו הקדים והמציא את ההמצאה והוא רואה בה ערך כלכלי, הוא כנראה הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה.

עלויות רישום פטנט

מאחר והתחום משיק למשפט, יש מי שיחשוב שרישום פטנט אינו זול, בייחוד עבור הממציא הפרטי. מצד שני יכול להיות שביחס לתועלת שתהיה מהפטנט, מה שנראה על פניו כיקר, יתגלה בסופו של דבר כמחיר מציאה. ואופן כללי, לאחרונה מתפשטת התופעה של "ציידי פטנטים", כלומר גופים עיסקיים המוכנים לקנות פטנטים או לתווך בין בעל פטנט לקונים פוטנציאליים.

אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה לכתוב מפרט של בקשה לפטנט. אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה להגיש בקשה לפטנט במדינה מסויימת. אבל קשה לענות כמה בדיוק זה עשוי לעלות בהמשך. הדבר תלוי במספר דוחות הבחינה עליהם יצטרך להשיב בעל הבקשה. 

עריכת הבקשה לפטנט

למרות שחוקי הפטנטים שונים ממדינה למדינה, בכל זאת התגבש פורמט שמקובל בשינויים אלה או אחרים בכל המדינות. 

באילו מדינות כדאי להגיש בקשה לפטנט?

הבעיה במתן תשובה לשאלה זו היא שחלק נכבד מההוצאות על קבלת פטנט הן בשלב שאין אינדיקציה לגבי הסיכויים של המצאה לקבל פטנט, ולכן ההחלטה היכן להגיש ובאיזה מסלול לבחור הינה קשה, ותלויה בשיקולי תקציב.

התחנות בדרך לקבלת פטנט

  • תחילה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה העל ההמצאה החליט להגיש בקשה לפטנט. יש לעשות זאת בצורה שנקבעה על ידי אותה רשות, כלומר על ידי הטפסים המתאימים, תשלום אגרה, וכו'.
     
  • לאחר מספר שבועות מתקבל אישור הגשה הכולל בין היתר את מספר הבקשה לפטנט, פרטי בעל הבקשה, הממציא, וכו'.
     
  • לאחר פרק זמן של לפחות שנה, ובדרך כלל אפילו מספר שנים, רשות הפטנטים אליה הוגשה הבקשה לפטנט חוזרת אל מבקש הבקשה עם דו"ח בחינה, כלומר דו"ח המפרט מדוע הרשות מסרבת להעניק פטנט. דו"ח בחינה נקרא על ידי רשות הפטנטים בישראל "ליקויים בבקשת פטנט", ואילו במקומות אחרים בעולם השתרש המונח "Office Action". הדו"ח מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות בבקשה לפטנט אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט שקבע החוק, ובמידת הצורך מצביע על ליקויים פורמליסטים.
     
  • על מבקש בקשה לפטנט לענות לדו"ח הבחינה תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקרים כאלה, ובתוך פרק הזמן שנקבע על ידי רשות הפטנטים באותה מדינה.
     
  • אם רשות הפטנטים מקבלת את הטיעונים שהועלו במענה לדו"ח הבחינה, לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם רשות הפטנטים עדיין מסרבת להעניק פטנט למרות נימוקי בעל הבקשה לפטנט, היא מסבירה את הסיבות לכך. במקרה זה בדרך כלל מותר לענות לדו"ח הבחינה החדש. במקרים בהם מגיעים לשוקת שבורה, כלומר רשות הפטנט מסרבת להעניק פטנט, ואילו מבקש הבקשה לפטנט בדיעה שהחלטת הרשות אינה מוצדקת,  מבקש הבקשה יכול לנקוט בהליכים של ערעור.
     
  • לאחר קבלת פטנט, יש לשלם דמי חידוש כל כמה שנים. אי תשלום דמי החידוש במועד עשוי לגרום לביטול הפטנט. פטנט יכול להיות בתוקף עד 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט. יחד עם זאת, בתחומי פרמצבטיקה ניתן להאריך תוקף פטנט בישראל לחמש שנים נוספות.

רישום פטנטים בישראל

מבחינה פורמאלית, בקשה לפטנט בישראל דומה לבקשה לפטנט בכל מקום בעולם, למעט מספר נקודות:

  • הדף האחרון של פירוט הבקשה הינו דף התביעות. כלומר, פרק ה- ABSTRACT שבמדינות אחרות נהוג להיות הדף האחרון של הפירוט צריך להיות מושמט.
  • בעל הבקשה או בא כוחו המשפטי צריך לחתום בסוף התביעות.
  • יש לרשום את שם בעל הבקשה לפטנט בראש כל גיליון שרטוטים.
  • יש לצרף מדיה מגנטית (CD) שעליה הפירוט של הבקשה לפטנט (תיאור, תביעות ושרטוטים).

לפירוט הבקשה לפטנט יש לצרף טופס בקשה לפטנט, שניתן להשיגו באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כמו כן, יש לצרף קבלה על התשלום של האגרות לעניין זה.

רישום פטנטים בארה"ב

השוק האמריקאי קורץ להרבה ממציאים. מצד אחד מדובר בשוק ענק, ומצד שני העלות היחסית לקבלת פטנט אמריקאי נמוכה יותר בהשוואה לעלות של קבלת פטנט אירופי.

הגוף הממונה על רישום פטנטים בארה"ב הינו ה-USPTO, ראשי התיבות של US Patent and trademark Office. הבוחן האמריקאי ידוע כפורמליסט, ותוך כדי ההתדיינות עימו לפעמים נדמה שמרוב כללים לא רואים את ההמצאה.

יחד עם זאת במשרד הפטנטים האמריקאי התיקים מתנהלים בשקיפות מלאה, ומרגע שדבר הגשת הפטנט התפרסמה (18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט), התיק פתוח בפני הציבור, ונגיש באמצעות האינטרנט.

אתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי מכיל גם מנוע חיפוש.

בקשות ארעיות (פרוביזוריות)

ארה"ב מאפשרת הליך מקדים ופחות פורמאלי שמאפשר למבקש בקשה לפטנט לקבל זכות בכורה עוד לפני הגשת הבקשה ה"קבועה" לפטנט. האגרה מאוד זולה (כ- $100), והיא מעניקה לבעל הבקשה הארעית זכות להגיש את הבקשה "הקבועה" לפטנט בתוך שנה.

UTILITY MODEL

מעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?

 ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").

זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.

התהליך לקבלת Utility Model  הינו פשוט לוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.

בארצות מסוימות Utility Model  יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.

אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).

רישום פטנטים באירופה

גם השוק האירופי קורץ להרבה ממציאים, אולם העלויות הגבוהות בקבלת פטנט אירופי מרתיעה חלק מהממציאים. יחד עם זאת, למרות המחיר הגבוה, אם מחלקים את העלות בין מספר המדינות, העלות למדינה אינה כה גבוהה כפי שזה נראה במבט ראשון.

הגוף הממונה על הענקת פטנטים אירופים הוא ה- EPO, ראשי התיבות של  European Patent Office. זה גוף איזורי הפועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית. יחד עם זאת, אין קשר בין האמנה האירופית המאגדת את מדינות אירופה לגוש כלכלי אחד, לבין אמנת הפטנטים האירופית. בנוסף לגוף האיזורי, בכל מדינה ממדינות אירופה יש רשות פטנטים עצמאית. על מנת להחיל פטנט אירופי שנתקבל על ידי משרד הפטנטים האירופי במדינה החתומה על אמנת הפטנטים האירופית, יש הליך פרוצדוראלי בלבד, אבל לא תהליך בחינה. לכן, במקום להתדיין עם הבוחן בכל מדינה ומדינה ממדינות אירופה, המסלול האירופי מאפשר להתדיין עם בוחן אחד, בשפה אחת (אנגלית, צרפתית או גרמנית), ולאחר מכן להחיל את הפטנט על המדינות המעניינות את הממציא מבין המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית.

אמנת פאריס

אמנת פאריס. אמנה זו קובעת שזכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

אמנת ה- PCT ובקשה בינלאומית לפטנט

ראשית נקדים ונאמר שאין דבר כזה שנקרא "פטנט בינלאומי" ו"פטנט עולמי". פטנט מוענק על ידי מדינה, והוא תקף רק למדינה הזו. יחד עם זאת יש שיתוף פעולה בענייני פטנטים בין מדינות, והאמנה שמרבית המדינות חתומות עליה ומחוייבות לה הינה אמנת ה- PCT.

PCT הוא ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty. האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

דו"חות בחינה

דו"ח הבחינה מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט. אדם שאינו מכיר את הנהלים לקבלת פטנט עשוי לקבל רגליים קרות די מהר, וללא הצדקה. כדאי לזכור שרק מספר מזערי של בקשות לפטנט זוכות לקבל פטנט במצב שהוגשו. בדרך כלל פטנט מתקבל לאחר דיאלוג בין מבקש בקשה או נציגו לבין בוחן הפטנטים. במהלך אותו דיאלוג מבקש הבקשה עשוי לשנות את התביעות (שהן החלק של הפירוט בו מבקש בקשה לפטנט מגדיר את הבעלות אותה הוא מבקש מהמדינה) על מנת להביאן למצב כזה שיתגברו על השגות הבוחן.

כדאי לזכור שהכלים בהם בוחנים האם ראויה ההמצאה לקבל פטנט, כמו למשל מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, הינם זרים לרוב מבקשי הבקשות לפטנט, ולכן ההתמודדות עם דו"ח בחינה הינה בדרך כלל עניין לבעלי מקצוע בתחום, כלומר עורכי פטנטים. כמו כן על מבקש בקשה לפטנט להיות מוכן לכך שהבוחן לא יקבל את נימוקיו, ולא מן הנמנע שיהיו לדיאלוג עם הבוחן מספר סבבים במהלכן מבקש הבקשה יתקן את התביעות ולפעמים אפילו את פירוט הבקשה, ואילו הבוחן יבחן את הבקשה מחדש לאור התיקונים. פגישה עם הבוחן עשויה לצמצם את מספר הסבבים, ובכך את ההוצאה של מבקש הבקשה לפטנט.

הזמן בו מבקש בקשה לפטנט יכול להשיב על דו"ח הבחינה מוגבל. לא השיב מבקש הבקשה לפטנט על הדו"ח, הוא יצטרך לשלם קנס על כל חודש איחור. לא השיב מבקש הבקשה בפרק זמן הקבוע בחוק, בקשתו לפטנט עשויה להתבטל.

הודעה לפני קיבול (בישראל)

סוף סוף הגיע הרגע המיוחל, ומבקש בקשה לפטנט מקבל "הודעה לפני קיבול הבקשה". פירוש הדבר כי הבחינה הסתיימה בהצלחה, ורשות הפטנטים מצאה את ההמצאה פטנטבילית, כלומר עונה על הקריטריונים שקבע החוק לעניין זה. אלא שזה עדיין לא הסוף. הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים לאחר כשלושה חודשים מתאריך ההודעה, ותעמוד לעיון הציבור במשך 3 חודשים. במידה ולא יהיה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם יהיה ערעור, המערער יצטרך להגיש את הנימוקים שלו לרשם, ולבעל הבקשה לפטנט תהיה הזכות להשיב. לאחר מכן הנושא יידון בפני רשם הפטנטים.

הענקת הפטנט

נניח שגם את המכשול הזה עברנו, ולא היה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי מקבל הבקשה יקבל את הפטנט. לאחר הענקת הפטנט, בעל הפטנט יקבל לכתובתו את תעודת הפטנט.

זהירות!!! בישראל פטנט שמתקבל תקף ל- 3 חודשים. על מנת להאריך את תוקפו יש לשלם בתוך שלושת החודשים האלה אגרה המאריכה את תוקף הפטנט. 

מה הלאה

לאחר קבלת פטנט ניתן לממש את הבלעדיות על המצאה המוגנת בפטנט באמצעות דרישה מהמפרים להפסיק את השימוש בהמצאה נשוא הפטנט. במידה והמפרים לא יעתרו, בעל הפטנט יכול לפנות לסעד משפטי. אם הפטנט ניתן על נדבך חשוב בטכנולוגיה בה מתמחה החברה בעלת הפטנט, החברה עשויה להוציא מן המשחק את המוצר של המתחרים, או לפחות להסיר מהחברה איום בתביעה על הפרת הפטנטים מצד המתחרים. הרשימה פטנטים בשדה הקרב העיסקי מרחיבה בנושא. 

ועוד כמה עצות להמשך הדרך

  • פטנט הינו רק צורה אחת של קניין רוחני, ויש צורות נוספות להגנה על רעיונות, כגון מדגמים רשומים וסימני מסחר.
     
  • עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
     
  • פטנט הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
     
  • גם אם מוצר מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר לא מפר פטנטים אחרים.
     
  • מטרת פטנט אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.


קרא עוד